אפשר להיקשר עם שברים בגוף?

בין אם אפשר או לא, עצם השאלה מלמדת שמי ששואל אותה לא צריך לקשור אף אחד או להיקשר בעצמם עם איזשהו שבר.

אפשר ללכת על חוט ארוך בין שני בניינים בלי רשת ביטחון. אם אתם שואלים אם אפשר ללכת על חוט ארוך בין שני בניינים בלי רשת ביטחון, עדיף שלא תלכו על חוט ארוך בין שני בניינים בלי רשת ביטחון.

ובנימה יותר פשוטה, זה כמו הבדיחה ההיא עם צניחה חופשית: אפשר לצנוח צניחה חופשית בלי מצנח. אי אפשר לצנוח צניחה חופשית בלי מצנח פעמיים.

אז רגע. מה בסוף? אפשר או אי אפשר? אני במתח!!!!

כשתשבור משהו נבדוק את זה 😉

אל תקשיבי לכל מה שכתבו כאן
כל אלה
בבירור לא מבינים כלום
גם אלה שכביכול קושרים
בקושי שרוכים הם יודעים לקשור
אני היחידי בכל האתר הזה שמבין
מבין יודע
והכי חשוב
מוסמך לתת עצות
כל אלה שהגיבו לפני קשקשנים
בני קשקשנים
אני היחידי שמדבר לעניין
בתור אלוף הקשירות
הבינלאומי
הכי גדול
בכל הזמנים
מאז שהאדם למד לכתוב
ובתור בעל ניסיון בשברים
אני אומר באופן חד משמעי ולא משתמע לשתי פנים
לא רק שמומלץ לקשור
חייבים לקשור
במיוחד כשיש שברים
יש ליצנים שיגידו
שאם קושרים אז אסור לקשור את האיבר השבור
טעות
טעות
טעות
רק את האיבר השבור קושרים
כי ככה נוודא שישאר שבור
ואם נתת לעצמות להחלים
טעות קשה!
רוצי מהר להיקשר
עדיף עם מישהו מתחיל חסר ניסיון
גוף שבור הוא גוף בריא
ושבר פיזי מפצה על שבר נפשי
והרי נאמר
כל המרבה שברים הרי זה משובח

גם.
וגם בעוד מצבים.
וגם לא רק קשירות.

אם נהיה כנים, רבים מאיתנו עושים דברים מסוכנים, מזיקים ומטומטמים...
אבל זה חלק מהטירוף של הבדס"מ.
ללכת על בטוח ולא להסתכן, זה לשחק משחק, זה להיות בכאילו, וזה לדעתי ההבדל בין לעוף או לצלול לאקסטרים בחוויות, לבין להשתעשע.
אם לא מגרדים (או) עוברים את הגבולות, זה שליטה מלמטה. גם גבולות פיזיים וגם מנטליים.
ובשליטה מלמטה, אין ספייס ואין טירוף.

במבט לאחור, 15-20 שנה אחרי, רוב (או כל) מה שעשיתי פה, היה מסוכן.
ואיך הוא היה אומר: "זה הכל ניהול סיכונים!"

אני חושבת שאלה קלישאות.

בטיחות זה טוב. נכון שכולנו לוקחים סיכונים אבל יש איזה פער בין סיכון מחושב וסביר לבין ויתור מוחלט על זהירות בסיסית.
להגיד שכל הגבולות באשר הם או כל אמצעי הבטיחות הם "שליטה מלמטה" או "אומר שזה סתם שעשוע" נשמע לי כמו אמירה מניפולטיבית של שולט רע. זה לעשות דה-לגיטימציה לעצם קיומו של גבול.

זה לוקח אותנו לכיוון שכבר לא עוסק בשברים גרידא, אבל זה ההמשך הטבעי שלו, כי את השאלה המקורית היה אפשר לסגור בתגובה האחת "לא מומלץ". ומהר מאד זה הפך ל - האם זה בסדר לענות על זה בלי ידע מספק באנטומיה, האם זה בסדר לעשות דברים שיכולים לגרום נזק פיזי לטווח ארוך, האם זה בסדר בכלל לשקול את זה כשברור שאפשר פשוט לחכות קצת שהשבר יתאחה אז מה כל כך דחוף,

ומשם קל להגיע ל - האם צריך בכלל להיזהר? האם לא צריך לעשות הכל ולחיות עם הסיכון ותמיד להעדיף את מימוש החשק על פני כל דבר אחר כולל בטיחות וכולל בטיחות של אנשים אחרים?

התשובה שלי היא - לא. פשוט לא. לא צריך את זה וגם לא צריך לעשות רומנטיזציה לסיכונים ולחציית גבולות.

ועוד משהו אישי, אולי פרדוקסלי, לא יודעת: אני מוכנה לקחת סיכונים (מחושבים) על הגוף של עצמי, ואולי להחמיר פציעה זה סיכון שאני מוכנה לקחת.
אבל להיקשר על ידי מישהו שמוכן לקשור באופן שיכול להחמיר פציעה - זה סיכון שאני לא מוכנה לקחת.

(אפשר גם לדבר על למה בכלל "שליטה מלמטה" זה דבר שמפריע לנו אבל זה כבר באמת דיון אחר כנראה).

או ביותר קצר: זה בסדר לקחת סיכונים על עצמנו, זה לא בסדר לקחת סיכונים על אנשים אחרים או להפציר באנשים אחרים לסכן את עצמם.

וואי השם ירחם. תפעילו קצת שכל? טוב אני אעשה את זה בשבילכם.

א. אפשר לשים יד או רגל שבורה תלויה באוויר. עושים את זה בבתי חולים כבר עשרות שנים אם לא יותר. דהיינו sling ובמיוחד רגליים.

א2. לא מומלץ לקשור את האיבר הפגוע למקרה שזה לא היה ברור.

ב. להתייעץ עם רופא. לא צריך להתבייש. הם שמעו כבר הכל וגם אם לא - תשאלו!!!
ותהיו ספציפים. שאלות מדוייקות.

ג. אם מדובר בשבר "נקי" בעצם ארוכה כגון זרוע או רגל ו**אם** רופא אישר את הדבר ו**אם** כל הצדדים מכירים ויודעים מה לא לעשות אפשר לקשור בצורה מוגבלת ובטוחה כל עוד לא קושרים או מפעילים לחץ על השבר (דהיינו עם השבר בעצם הטיביה של הרגל וחבל עובר תחת הברך ומרים אותה לא אמורה להיות בעיה).

כל שבר אחר : שבר מורכב, שבר במקומות אחרים וכו לא לקשור לא לגעת. לתת לזה להחלים.

אז מה כן? טוב. מכורי קשירה שכמותכם - שבר בגפיים? טוב. רתמה בחזה. נפתרה הבעיה.

אני היחיד שמתייעץ עם רופאים לגבי בדסמ?

נ.ב סליחה שלקח לי כל כך הרבה זמן. התחלתי בהומור כי הנחתי שאנשים יפעילו שכל. בנתיים כולם עסוקים בלהתווכח אחד עם השני על טיב הקשר בין הקושר לנקשר.

נו הלן למה ציפית? אתה חדש פה?

אני לא מצפה לשום דבר מאנשים שאני לא מכירה ולא יודעת למה אפשר לצפות מהם. הכי בטיחותי

(ובאמת, רופאים הם האנשים האחרונים שיש מה להתבייש מהם. רופא טראומה רואה ביומיום דברים שאנחנו לא מדמיינים אפילו).

לצערי אני עדיין מצפה מאנשים להפעיל שכל.
That's my toxic trait