אהבה ורגש > BDSM ! ?

אני מזדהה עם המשפרת, אבל השאלה לא נשמעת לי ככה כי זה לא שאין סקס, אלא הסוג שלו השתנה. הרי זה לא שסקס ונילי הוא לא סקס, עבור מי שנהנה ממנו. וגם, זה לא "אחרי החתונה" אלא להיפך, זה בשנה הראשונה לקשר. בעיני מה שהוא מתאר זה לא השלב (שטפו טפו לא קורה לך ולי אבל התופעה קיימת בעולם) שמתרגלים זה לזה ומאבדים עניין, אלא השלב שבו האהבה עצמה כל כך מרגשת שזה תופס את כל תשומת הלב.
אני זוכרת את עצמי מרגישה ככה בהתחלה, וזה נראה לי קשור לזה ש"אהבה גדולה" הייתה חוויה חדשה בשבילי, זה הרגיש קצת כמו הקטע הזה שמגלים קינק חדש ולזמן מה רוצים רק אותו. כי חוקרים את הדבר החדש ומתלהבים ממנו ו"זה הדבר האהוב עלי עכשיו". לפעמים זה נשאר הדבר האהוב ביותר כי וואלה איפה זה היה כל חיי, ולפעמים זה קצת נרגע ונהיה חלק רגיל מהרפרטואר.

העושים מאהבה נשמע לי כמו הרצוי ולא המצוי.
אחרי שגיליתי כמה סקס+אהבה יכול להיות יותר טוב מסקס, אז יהיה לי קשה לחזור אחורה. אבל לפני זה היו סטוצים והיה להם התפקיד שלהם בתהליך שלי.

אז סקס=בדס"מ בסיפור שלי.

כשהייתי מאד צעירה לא הייתה לי אהבה, אבל היו לי חרמנות וסקרנות שהניעו אותי ודחפו אותי לנסות ולחפש חוויות ולגלות מה נעים לי. זה לא היה רק סטוצים, היו גם קשרים מתמשכים, ובאמת יש חלקים בבדסמ שלדעתי לא נגישים בדייט ראשון אלא רק אחרי בניית אמון, אבל הסטוצים לא היו וניליים, הם פשוט היו סביב אקטים שכן נגישים על בסיס משיכה בלבד.
ולדברים היותר מורכבים כן הייתי צריכה קשר מתמשך אבל הקשרים האלה לא היו אהבה גדולה אלא יותר חברות ומשיכה. היה אמון שהספיק בשביל לעשות את הדברים אבל לא הייתה זוגיות שמעבר לזה.
בול כמו עם המילה סקס, ואם אני עושה סקס אז הוא מן הסתם בדסמי כי אני לא יודעת לעשות אותו אחרת.

(היום כבר יודעת גם ונילי אבל דווקא את זה למדתי רק בזוגיות הנוכחית. לפני זה לא ידעתי. ידעתי שבשביל להגיע לקצה צריך יותר מפגישה אחת אבל לא ידעתי שיש דבר כזה "סקס ונילי שאפשר לגמור ממנו").

אני מבינה למה עם אהבה יותר טוב אבל בכנות לא מבינה איך אפשר לא להבין שאפשר גם בלי. כאילו מה, אתה לא זיינת לפני שהייתה לך אהבה גדולה? שמרת את עצמך בשביל "האחת"?...