סוגים של כנועות

סוגים של כנועות

strikingamatch​(שולט) • 29 בנוב׳ 2004

אני חושב שאפשר לסווג נשים כנועות לחמשה סוגים.

1. אשה שאוהבת כאב. אשה כזאת היא לא כנועה בכלל אלא פשוט נהנית מהאנדורפינים.

2. אשה שחוותה אלימות מינית או פיזית מאת קרובי משפחתה או מכרים אחרים. אשה כזאת מזהה אהבה עם אלימות. ועל כן מרגישה אהובה כששותפה מכאיב לה. (אכן, פסיכולוגיה בגרוש.) אשה כזאת צריכה לעבור קודם טיפול מקצועי ורק אח"כ לבדוק שוב אם היא רוצה לחיות במערכת של שליטה.

3. אשה שלא מצליחה למצוא גבר וחושבת שאם תתמסר לגבר לגמרי היא תהיה רצויה ומבוקשת. מסוכן מאד להתעסק עם אשה כזאת, כי יש לה ציפיות גבוהות. היא חושבת לעצמה, הרי אני נותן לו כל כך הרבה, למה שלא נותן לי מה שמגיע לי. אם הקשר לא מצליח היא עלולה להיות מרירה מאד, ולפעמים גם לנסות להזיק לאדון שלה בעבר בתביעות במשטרה וכדומה.

4. אשה שיש לה המון אחריות ורוצה להגיע למקום שהיא יכולה לירגע. בהתאם למצב, אפשר לחיות טוב מאד עם אחת כזאת.

5. אשה שמחפשת להתמסר, שמוצאת משמעות בחיים שלה כשהיא עושה טוב לאחרים ושיש לה את היכולת לשים את הרצונות של האחרים לפני הרצונות שלה עצמה. בגלל שהחברה היום לא מאמינה בהתמסרות ובפרט לא בהתמסרות האשה, אז אשה כזאת לא מצליחה למצוא את מקומה ועקב זאת היא מחפשת את המקום שלה בחיים מוקצנים של שליטה וכדומה. עוד מהמאפיינים של אשה כזאת, היא אהבת הזולת, אהבת עצמה, חיובית ורגישה. אשה כזאת ראויה לתואר כנועה אמיתית וברגע שיש התאמה, אז כל רגע אתה גן עדן.

ברור שאין אשה שתתאים בדיוק לאחד הסוגים האלו. כל אחת מורכבת מרצונות רבים. השאלה היא כמה אחוז היא סוג 1 וכמה אחוז היא סוג 2 וכדומה.

strikingamatch​(שולט) • 29 בנוב׳ 2004

עוד סוג אחד שכחתי,

6. אשה שלא משתלטת על החיים שלה, ומחפשת מישהו שידריך אותה, יעניש אותה וכדומה. בהתאם לנסיבות, גם אשה כזאת יכולה להיות כנועה טובה מאד.

שכחת פרט מהותי

הוא​(שולט) • 29 בנוב׳ 2004

הדום הוא שעושה את הסבית למה שהיא בקשר ביניהם.
ביחסי שליטה בפרט, בכל קשר ועם כל פרטנר האינטראקציות שונות ומשתנות.
אם נתחיל לסווג דומים דומיות וכל תפקיד שהוא נסיים תמיד במשבצת מספר אחת.
כי כל אחד הוא עולם ומלואו. ואנשים מאחורי הניק מורכבים יותר ממה שזה נראה על המסך.

ואלו כל הסטריאוטיפים שיכולת למצוא?

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 29 בנוב׳ 2004

בעיני, כל ניסיון להכליל גורע מהכוונה.

אנשים הרבה יותר מורכבים מכדי שנוכל להסביר או לאפיין מה הם מחפשים מבדסמ.

ולגבי המודל שהיצגת - הוא נשמע לי מאד שיפוטי, אולי אפילו עד כדי אגרסיה וכעס כלפי חלק מהסטריאוטיפים.

האם תוכל לספק לנו כעת מודל שכזה לגבי הדומים, ולסמן לנו בעיגול לאיזו קטגוריה אתה משייך את עצמך?

שולץ האיום​(שולט) • 29 בנוב׳ 2004

הצורך להיות נשלט או שולט הוא ביולוגי
התרוצים שמניתם הם לכול היותר לוגיזציה של הצורך הזה.
זה כמו שנימפונית תגיד שהיא שוכבת עם גברים כל כך הרבה
כי אחרת הפות שלה יתעוות ויצא משימוש
זה בערך באותה רמה.

זה מזכיר לי את התירוצים שבהם השתמשנו כשהיינו קטנים
בשביל לשכנע את החברות שלנו לשכב איתנו
למשל
"אם לא תשכבי איתי אז נורא יכאב לי בביצים"
או
"אם גברים לא עושים סקס אז הם מתיםי"
אז זה עבד מידי פעם, אבל יש צ'אנס שזה "יעבוד" על ילדות גדולות?

Aiko​(נשלטת){Jake} • 29 בנוב׳ 2004

שאני אבין... זה עבד אי פעם?

strikingamatch​(שולט) • 29 בנוב׳ 2004

אני ממש לא יכול לקבל את זה שהבחירה שלנו כשולט ונשלט הוא ביולוגי. בעיני, זה כמו להגיד שנטייה פוליטית או דתית היא ביולוגית.

כמה פעמים ניסיתי לבנות מודל דומה בשביל דומים וללא הצלחה.

כל מודל באשר הוא אני חושב שחייבת להיות פרוידיאנית במובן ששני הדחפים העיקריים באופיו של כל שולט הם אגרסיה ומין.

אפילו השולט המנטלי שלא מכאיב פיזית, זה עדיין עניין של כוחנות.

וזה מביא אותי לשורש הבעיה, והוא, למה אדם רוצה ונהנה מלהכות אהובתו? אין ספור פעמים שאלתי את השאלה הזאת לעצמי ולאחרים, ועדיין אין לי תשובה מספיקה.

זאת אומרת שברור שיש אנשים אלימים שאוהבים להכאיב. וישנם גם אנשים חולי נפש הצריכים להכאיב מאיזה שהוא טעם.

אבל למה אדם נורמלי, סימפטי, רגיש, איכפתי וכדומה ירצה להכאיב דוקא לאהבותו, על שאלה זאת אין לי תשובה.

ועל כן נבצר ממני לבנות מודל שיתאר נכון כל סוגי הדומים.

אני לא מקבל את הביקורת על ההכללות. החיים שלנו בכל המישורים מתנהלים על ידי הכללות וללא הכללות היינו משתגעים מרוב אפשרויות.

אני חושב שהכללות הם דרך טובה בכדי להתחיל להבין כל תופעה באשר הוא. השיפוט הסופי אם אפשר בכלל, יבוא רק לאחר היכירות מעמיקה.

שולץ האיום​(שולט) • 29 בנוב׳ 2004

זה עובד בעיקר כשהבחורה רוצה ש"יעבדו" עליה ממילא

TV_Eye​(שולט) • 29 בנוב׳ 2004

אני יכול להגיד לך שיש 2 סוגים של סאביות

כאלו שיחשבו שאתה חכם ויש משהו בדברים שלך

וכאלה שיחשבו שאתה לא ממש אינטלגנטי

ומחפש דרכים לגרום לאחרות להרגיש רע וגרום להם לחשוב שהן צריכות אותך יותר ממה שאתה צריך אותן


ויש לי הרגשה שהקבוצה השניה ריקה לגמרי

זאלופון​(שולט) • 29 בנוב׳ 2004

נכון, השרשורים של "מאיפה זה בא" כבר מזמן מיצו את עצמם וכבר מזמן ברור שאין לנו יותר מאשר ספקולציות, ונכון, אפשר ולגיטימי לתפוס את המודל הנ"ל כשיפוטי או שגוי (ממש כפי שלגיטימי להסכים איתו), אבל עדיין - מדובר (לדעתי) בשאלות מאד מעניינות, שגם אם רוב התשובות שאנו מסוגלים לתת להן אינן תמיד עמוקות או מוכחות, עדיין יש טעם לעסוק בהן. בלי קשר לדעתי על המודל הנוכחי, אני לא חושב שכל מי שמנסה לקטלג או להסביר הוא בהכרח שיפוטי, טיפש או מתנשא, וגם לא סבור שהעובדה שמישהו בונה תיאוריה עבור סוג בני אדם שהוא אינו נכלל בו הופכת את התיאוריה שלו או אותו ללא לגיטימיים או מחייבת אותו לבנות תיאוריה מקבילה לגבי עצמו(כמדומני שרוב התיאוריות על מה שמכונה "מחלות נפש" פותחו על ידי דוקטורים שלאו דווקא לקו במחלה).

לעניין המודל עצמו, כיוון שאני סבור שבדסמ הוא בראש ובראשונה נטיה מינית הרי שיש לי השגות לגביו מהבסיס, וגם החלקים שמעל הבסיס אני סבור שאינם תמיד מדויקים (או לחילופין יכולים להוות נושא מצוין למחקר), ואלה שאני מסכים איתם רלוונטיים לא רק לסאביות.