סקר בנושא שיבארי/קינבאקו

דווקא מאוד מעניין בעיני.
גישות שונות לחבל, וגם אם הגיעו למקומות דומים של הבעה ותקשורת באמצעות המדיום הזה, ההגעה היא ממקומות שונים.
היה מקסים לקרוא את התשובות בראיונות שלא הכרתי קודם.
הרוקי שמדבר על השפעה על הרגש הגיע לקשירה דווקא מתוך האסתטיקה, ואילו אקצ'י ממקומות של פרקטיקה וזמינות.
לאחר הקריאה לא יכולתי שלא להשוות בין הפרקטיקה וההזדמנות דרך הקיבה הרגיזה שלו והסראשי שהיה עליו חלק גדול מהזמן, לטאסוקי של הסמוראים, שהיה אפנתי ופרקטי, אך שימש בעת מצוא גם לקשירה.

האזורים הפחות מתויירים של ההוג'ו ג'וצו היו אלה שהתחלתי בהם את המסע, הרבה לפני שחיפשתי את הכלים לשליטה ורגש.
החבל היה אמצעי פרקטי, זמין, לכפיתה, ריתוק וניטרול. אף אחד מאיתנו לא חשב על BDSM או מיניות או הנאה או סדיזם בהקשר הזה.
ב-BDSM החבל הופך לשפה שמשוחחים באמצעותה האנשים שאוחזים/אחוזים בו. מי שצופה, יכול "לשמוע" רק חלק מהשיחה.
וקצת כמו החוט שבקצותיו שתי קופסאות של "אשל", הוא מאפשר לילדים בשני הקצוות להתגבר על מכשולים ולהעביר אינפורמציה מורכבת באמצעים לא מורכבים בכלל.

מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי

זו עקיצה?
כי זה די נדיר שפותח השרשור הוא זה שמנסה לכבות אותו כל הזמן.
אני לא סגור אם אני אוהב את זה או לא, אבל שמח בשמחתך