מלכודת צפרדעים בזוגיות

מחזקת את כל מה שפרלין כתבה.
אני חושבת שמה שכל כך מתסכל אותך זה המסגור שעשית לסיפור ביניכם: היא עושה לי דווקא.
היא דווקא כלאה אותך והפכה אותך מבליין לאדם של משפחה, היא דווקא מסרבת לך לבדס"מ.

כמו שפרלין כתבה, לא רק שהיא לא נבלת-על מחככת ידיים, אלא שזה גם מאוד מתיש להיות בקשר עם אדם שאתה צריך לשנות כל כך כדי להצליח להיות איתו בקשר אינטימי.

תחשוב על זה כך: היא אישה, היא בצד המחוזר, וכשהייתה רווקה בטח היו לה מספיק אפשרויות.
למה לה ללכת דווקא על הבליין והנשלט? מה היא מרוויחה מזה?
מי מאחלת לעצמה קשר שבו תצטרך להתמודד עם פנטזיות שדוחות אותה, לחצים/פרצופים להסכים לדברים שהיא לא רוצה, ומרמור כשהיא מסרבת?
או להיות עם גבר שמעדיף להתנהג כרווק בזמן שהיא בבית עם ילדים קטנים ומטלות?

היא רצתה להכיר גבר שרוצה להקים משפחה, שהיא הניחה שהוא ונילי. היא ראתה את זה בך כי לא היית גלוי לגבי החלק הנשלט שבך, וכי בחרת להוריד מינון של בילויים כדי לתת לקשר ביניכם להתפתח.
אתה בחרת להתחתן ולהביא ילדים. יכולת להיפרד בשיחת "יחסינו לאן", יכולת להיות גלוי ולהגיד שאתה מעדיף חיי לילה, אבל לא רצית. היה לך נוח.

אתה לא הקורבן של הבחירות שלך, זה לא נכפה עליך. ידעת שללכת לרבנות זו חתונה, שסקס בלי אמצעי מניעה יכול להוביל לילדים, ושילדים פירושם אחריות וויתור של שניכם על החיים שהכרתם כרווקים.

אין פה סודות מצידה, אין מזימה ומלכודות. היא לא הבטיחה להיות שולטת, עשתה לך הצגה של סשנים לראווה ואז פתאום הריון בהפתעה.
אבל יש כאן סוד מצידך. אתה עם מיניות שלא קשורה אליה בשיט, וציפית שיום אחד, איכשהו, היא תהפוך למה שאתה רוצה.
לך הייתה "מזימה" שאולי דרך "ריצוי" (שבכלל לא מרצה אותה) היא תהפוך לשולטת, למרות שראית שהתפקיד שאתה מייעד לה לא כיף לה, וראית את זה מההתחלה.

תנסה לשים את עצמך בנעליים שלה. תחשוב שאשתך הייתה מצפה שתהפוך לשולט, או לביסקסואל כי מחרמן אותה לראות אותך שוכב עם גבר.
והיא מגלה לך את זה רק כשאתם כבר עמוק בקשר, ומתייחסת אליך כאילו רימית אותה כשבכלל לא ידעת שאלו הציפיות שלה ממך.

כמה זה היה שוחק אותך לגלם דמות שאתה לא משתוקק להיות, ושבמילא אף פעם לא מספיקה לה?
וכמה לא הוגן היה אם הייתה מניחה ש"אולי יש בך צד הומואי" בגלל איזו התנהגות עדינה שלך, וכועסת שאתה לא מבטא אותו מולה?
בדיוק כמו שאתה עושה לה בגלל שהיא "פריק קונטרול", למרות שזה לא בהכרח מעיד על היותה שולטת אלא אולי בכלל על חרדה.

אני באמת לא חושבת שהיית מתנהג אחרת ממנה אם הסיטואציה הייתה הפוכה. ונראה לי שאם תצליח לראות את הדברים מנקודת המבט שלה, תפסיק לכעוס עליה כל כך.
וכשתפסיק לכעוס עליה, יתפנה לך מקום לחשוב מה היא צריכה כדי להצליח להשתוקק לפנטזיות שלך, ולא רק להיענות להן.
(ואולי התשובה תהיה "לא", וגם אותה צריך לקבל).