G-O-L-D(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 בדצמ׳ 2004
נר שני
"או-פה, נחש מי פה?" הוא קופץ לי פתאום אל תוך סלון הבית.
"כוססס אמ אמ אמ אמ אמאק", אני מחזיק את החזה מבהלה. "מה קרה כפרות? נבהלת?" הוא מחייך ואני מסנן בלבי כל קללה אפשרית שניתן לזרוק בפני אידיוט מושלם עם גלימה. "מה ת'קופץ לי ככה לסלון יא מתנחל!" "מה יש? אסור לקפוץ לבקר חבר?" "חבר..." אני מסנן בכעס. "חבר, אתה חסר", הוא קורץ לי. "קוף!" אני זורק וחוזר לספר שבדיוק תפס את תשומת לבי עד שנציג אנשי הגבעות הזה הגיע. "מה יש לך חמודה, נפגעת?" הוא מחייך. "די, אתה מפריע לי..." אני ממלמל תוך קריאה. "רגע, יש לי הפתעה". "תן אותה לילדות קטנות יא פדופיל", אני משיב בחוסר עניין. "למה לילדות? אפשר לנערות..." הוא אומר וטון קולו משתנה לפתע. אני מסיט את עיני מהמילים הכתובות ומביט בו מחייך אלי. "מה?" אני מצמצם את עיני בחשד. "הפתעה..." הוא משחק בגבותיו מרוצה. "איזו הפתעה?" "הפתעה טובה..." "אתה מודע לזה שאנחנו יכולים להמשיך ככה כל הערב? מה הבאת יא נודניק!" "מכלול חורים!" "מה?" "שלוש חורים". "אני לא מבין". "נקבה, הבאתי נקבה, שלוש חורים, פה, תחת וכוס". "נדפקת קצת הא?" "לא, אבל האקסטה איז סטארטינג טו קיק אין..." "האקסטה?" אני אומר וקולט שמטר תישעים ושלושה סנטימטר על משקל של טון לבושים בחליפה כחולה וגלימה אדומה מביטים בי כשהם קורעים בין שיניהם מסטיק ובידם בקבוק מים מינרלים ועצבנות קופצנית ברגליים עם לסת שמושכת לימין. "כן אחי, אני דלוק פצצות", הוא זורק בעצבנות. "אתה דלוק פצצות..." אני ממלמל בחשש ומושך את עצמי לכדי ישיבה זקופה. "יאפ! יאפ יאפ יאפ!" הוא מחייך ומבטו מרצד. "מה לקחת יא טרול?!" "אמרתי לך, אקסטה". "אתה לקחת אקסטה..." אני אומר ומרגיש את הבהלה עולה בי. "כןןןןןןן", הוא אומר מרוצה כשהוא פורש ידיו לצדדים ונישא בחלל החדר כשהוא סובב על צידו כמרי פופינס מפוצצת. "אתה דפוק?" אני אומר וקם על רגלי. "לא, בכלל לא, ויש לי הפתעה". "מה ההפתעה?" "ק-ב-ל!" הוא זורק ונעלם לי מהחלון. "כוסססססס", אני מסנן בבהלה כשהוא חוזר ושוב מצליח להבהיל אותי. "בדיוק", הוא מחייך כשהוא מחזיק בין זרועותיו בחורה, "הבאתי כוס". "כוס..." אני מהנהן כלא מאמין לכל הסיטואציה ההזויה. "כן, הבאתי כוס! חור, מזדיינת, כלבה, מה שלא תרצה. המסריחה הזאת הולכת לעשות כל מה שבזין שלנו, נכון יא יונקת זרע שכמותך, נכון?" הוא אומר ותופס בלסתה. "כ, כ, כן", היא אומרת בגמגום לכאב. "היי, היי, היי, אתה מכאיב לה! יא דפוק שחרר לה את האחיזה", אני אומר ומנתק אותו ממנה, "תתאפס על עצמך ג'ור-אל!" "מה קרה אחי?" הוא מביט בי בזוג עיניים ענקיות, "אתה לא אוהב אותי?" "אוהב אוהב", אני אומר וקולט שסופרמן מפוצץ מאקסטה מביט בי ברגשות מעורבים... "אני מת עליך אחי, מת עליך", אני מרגיע אותו. "בוא אחי, תן חיבוק..." הוא אומר ומחבק אותי ואני מרגיש את צלעותי עוד רגע נשברות. "אאא... חחחחייי, אתה מוחץ אותי", אני מוציא את המילים בחנק. "סליחה אחי, סליחה, מצטער אחי, מצטער", הוא אומר ומלטף את ראשי ואני פתאום מרגיש משהו מוזר נלחץ אל בטני. "וואו וואו וואו, מה זה?" אני אומר ודוחף אותו ממני. "מה זה מה?" הוא מביט בי במבט פגוע. "זה..." אני אומר ומכוון במבטי אל עבר אזור חלציו. "זה?" הוא אומר. "כן, זה זה", אני אומר בבהלה. "זין?" הוא אומר נבוך. "זין? זה זין? זה לא זין בן אדם, זה אגזוז". "צינור מפלט", הוא מחייך. "מה זה הגודל הזה?" אני מביט בו בתדהמה. "לא יודע, ככה נולדתי". "ואת זה אתה רוצה להכניס בה?" אני מביט בבחורה שעומדת בפינת הסלון. "כן..." הוא אומר כלא מבין על מה אני כל כך נסער. "אחי, שמע, אני לא יודע מאיזה כוכב נפלת, טוב אני יודע, אבל לנו כאן, בני האנוש, יש קיבולת מסויימת. לא למדת שמרובע לא יכול להיכנס דרך פתח מעוגל? לא קנו לך צעצועים כשהיית ילד?" "צעצועים?" "כן צעצועים, טוב מה את צריך צעצועים עם כזה זין, בטח בלול היית משחק עם עצמך". "מה?" הוא אומר ומביט בי במבט רגשני. "מה קרה?" "לא יודע, באו לי געגועים לאמא", הוא ממולל לפתע ושפתו נרעדת. "וואי וואי, אתה מפוצץ..." אני מהמהם בחשש. "הא?" הוא מביט בי ללא פוקוס. "כלום", אני אומר בביטול, "כלום". "אחי בוא נו, בוא נזיין את האמא שלה!" הוא קורא לפתע מחוייך ואני הבטתי בה בבחורה שעמדה בצידו השני של החדר כשהיא חובקת בעצמה ועיניה מבוהלות. "מאיפה הבאת אותה?" "מהרחוב, מהרחוב, כן כן, מהרחוב", הוא קורא באושר כשהוא מסתובב סביב עצמו באוויר וידיו פרושות לצדדים. "מהרחוב..." אני ממלמל בעצב וחשש. "בוא אחי, בוא שב פה..." אני מסמן לו. "לא רוצה!" הוא קורא לפתע נחוש, "לא רוצה! בוא שב אתה!" הוא מביט בי ומסמן לי בתנועות ידיים לשבת לו על הזין. "מה יש'ך?" אני מביט בו בזעם. "סתום ת'פה!" הוא אומר לפתע בבלבול כשהוא קרב אל מול פני ומביט בי ממרחק נשימה. "היי..." אני אומר בפחד וחש את להמות לבי. "היי אתה בעצמך!" הוא אומר ונועץ בי את אצבעו. "אווו", אני מתקפל מכאב, "מה יש לך, אתה דפוק? אתה הרי פי מיליון יותר חזק ממני", אני נאנק. "נ-כ-ו-ן", הוא אומר ומביט בי מלמעלה, "אני הכי חזק בעולם", הוא קורא מחוייך ושוב פורש את ידיו וסובב סביב עצמו באוויר כשידיו פרושת לצדדים. "סופרמ..." "שתוק!" הוא קוטע אותי לפתע ופניו אל מול פני, "אני קובע מה יהיה כאן עכשיו, אני!" "מה יש לך השתגעת?" אני ממלמל בלחץ וכבר יכול לשמוע יבבה קטנה יוצאת מפי הבחורה שמצדו השני של החדר. "מה יש לך? למה את בוכה?" מביט בה סופרמן לפתע בכעס, "מה, עשיתי לך משהו רע?" "ל, ל, ל, לא", היא מגמגמת. "אז למה את בוכה?" "אני מצ, מצ, מצטע, רת". "סתמי!" הוא נובח לפתע ושב להביט בי, "אתה ואני חוגגים היום..." הוא מחייך. "אחי, תרגע, אתה לא בסדר, בוא שב רגע..." "שב? שב? אתה אומר -ל-י- שב?" הוא מניף אותי משיערותי ומצמיד את גבי לקיר, "הנה, בוא שב אתה!" הוא קורא ומכה בקיר רגל מכיסא אלומיניום, מחדיר אותה דרך הבטון, מכופף ונועל סביב ידי הימנית, מחליף את אחזיתו בשערותי ושוב נועץ בקיר רגל כיסא עשויה מאלומיניום, "עכשיו, זהו מקומך", הוא אומר מסופק כשאני תלוי צלוב ומוכאב. "אני אהרוג אותך!" אני מסנן. "אתה מה? מה?" הוא אומר ברוגז ותופס לי בביצים. "אאא----נננ---יייי-----". "אתה מה? אתה מה?" "אאאא---ננננ----יייי". "מה? הא? מה?" הוא קורא נרגש ועיניו פעורות. "אני אהרוג אותךךךךךךךךךךךךך", אני צורח בכל מה שיש בי. "איך יא אפס? איך? אני סופרמן! " הוא קורא ואז שולף ממגפו השמאלי שקית קטנה גדושת קוק, "אתה רואה גולדי? הא? הנה, זה הכי כיף בעולם!" הוא קורא ומסניף לראותיו את מלוא השקית. "בונה יא דפוק זה היה מאה גרם!" אני קורא מלחץ לתגובה של החומר. "מי דפוווווווווווווווווווווווק???????????" הוא צורח לפתע ואני חושב שלרגע אבדה לי הכרתי מעוצמת הרעש, "מי דפוווווק הא? יא זבל, בוא תראה איך מזיינים חורים!" הוא צועק ובמצמוץ עיני אותה בחורה כבר בין ידיו. "בואי הנה", הוא קורא ואני מביט בה מייבבת, "בואי הנה כלבה מסריחה, הנה, זה מה שאת צריכה..." הוא מצחקק ומשפיל את החליפה מעל גופו. - מאמר מוסגר- יצא לי בחיים לראות כלים גדולים בחיים שלי. כל מיני כלים. שופלים, טרקטורים, בולדוזרים, זיינים של כושים על הרשת באתרים של אמייזינג וורלד וכאלה, זין כמו שראיתי בוקע מבעד לחליפת גומי כחולה, לא ראיתי מעולם. מ-פ-ח-י-ד. --------------- אני מביט בבחורה שמביטה בו בתדהמה. אני יכול לזהות את קצב הלמות לבה המעלה את החזה. אני קולט את היובש שעולה בפיה, אני רואה את הבהלה הפרושה על הבעתה. "בואי הנה כלבה קטנה", הוא אומר ותופס בשערותיה, סוטר בפניה יורק בהן, מוריד את ראשה מטה ותוקע לגרונה את כיפת הזין שלו שמכסה את כל שפתייה ולא מצליחה להכנס אל ביניהן ופרט לחבטות אינפנטיליות של כיפת זין בפני נקבה, שום דבר אוראלי לא התרחש שם, "בואי הנה, תמצצי, תמצצי כלבה!" הוא סוטר בפניה ושוב יורק בהן ומשפשף את איברו על לחייה. "א...נ... אני ל.... לא.... לא יכולה", היא נאנקת ממאמץ כשכיפת זין מכסה לה את צד שמאל של הפרצוף. וכמו שניתן היה להבין שאותה כיפה מנסה לחדור לפיה, כך גם ניתן לחשוב שהיא מנסה לחדור לעיניה. "לא יכולה?" הוא אומר ברעד, "אני אראה לך יכולה או לא, בואי הנה..." הוא מושך את גופה משערות ראשה לכדי עמידה, קורע את הבגדים מגופה מניף אותה וחודר אל גופה. ---מאמר מוסגר--- כבר שמעתי צרחות כאב בחיי. את הצרחה לא אשכח... ------------------- "די יא דפווווק", אני צורח, "זה כואב לה". "שיכאבבבב", הוא נאנק בעונג. "מכוער!" אני קורא ולפתע הוא עוצר, מביט בי ואומר: "למה?" "מה למה?" אני צועק. "למה מכוער?" "כי זה מה שאתה, מכוער!" "אבל..." "לא, בלי אבל, זה מה שאתה". "אבל... אבל אחי, רציתי שתהנה", הוא מגמגם ואני מביט בו ורואה אותו עומד כשחליפתו מופשלת עד לברכיו, בחורה קרועה לשניים בידייו ומבטו בוהה בי כשלסתו על הצד כבר תפוסה ועיניה קרועות. "להנות? זו נראית לך הנאה? אני לפני שניה ישבתי עם ספר בחום הבית, בסבבה שלי, בשקט שלי, מה באת? אתה קולט איפה אני? אני צלוב לקיר יא דפוק!" "אבל..." "אין אבל, אין! תוריד אותי ועזוב אותה". "ט...טו... טוב..." הוא ממלמל. "נוווווו". "טוב", הוא אומר ועוזב את הבחורה כשהוא ניגש אלי ומניף אותי כשהוא עוקר את רגלי הכיסא מהקיר. "אתה בא לפה לסייד מחר יא אברבנל", אני אומר כשאני מתיישב על הכורסא. "אחי..." "לא בלי אחי, עזוב אותי עכשיו, תגידי את בסדר?" אני שואל את הבחורה. "כן", היא מהנהת. "בואי הנה, שבי לצדי הוא לא יגע בך". "טוב", היא מהנהנת. "אחי..." הוא לוחש שוב. "שום אחי, עזוב אותי, לך מפה". "אבל..." "בלי אבל". "אבל חג". "חג בתחת של אמא שלך, לך מפה". "טוב", הוא נאנח. "היי, את בסדר?" אני מביט בבחורה שלצדי. "כן", היא מהנהת. "יופי, אני עוד מעט אקח אותך הביתה. איפה את גרה?" "בקריית שמונה". "מה?" אני מנער את ראשי בהלם. "כן בקריית שמונה". "איך הגעת לכאן?" "יצאתי לקנות לאמא שלי חלב ופתאום הוא הרים אותי ועף". "תגיד לי ת'חולה נפש? מה ת'מרים אנשים ברחוב?" אני צועק לעברו של סופרמן. "סתם..." הוא ממלמל כשהוא לובש את חליפתו. "סתם? סתם? סתם? מה אתה אברבנל?" "אני לא יכול ככה", הוא אומר לפתע בייאוש כשהוא לא מצליח ללבוש את חליפתו ונזרק על הכורסא ערום עד ברכיו וזין לא מוגדר בגודלו תלוי לו בין הרגלים, "אתה שובר אותי, אני רוצה הביתה לאמא". "אמא? איזו אמא הביאה אותך יא פדופיל? בת כמה את?" אני פונה אל הבחורה. "שש עשרה". "ילדה בת שש עשרה הבאת לכאן?" "דיי", ממלמל מולי איש הברזל שנראה כמו סחבת ריצפה. "דיי..." אני מסנן בזעם, "דפוק אחד, בואי, תתלבשי, אני אקח אותך הביתה", אני אומר כשלפתע פורץ לי לסלון בצרחה באטמן. "מה ת'עושה כאן?" הוא מביט בסופרמן. "אדוני", נדרך לפתע סופרמן ואיברו מזדקר. "מה-אתה-עושה-כאן?" קורא באטמן בזעם. "סתם..." מושך סופרמן בכתפיו. "מה סתם?" הוא צועק ואני מחבק את הנערה שלצדי ומנסה לגונן עליה. "סתם..." ממשיך סופרמן. "על הריצפה עבד!" קורא באטמן ואני קולט את איש הברזל יורד בהכנעה מיוחמת לריצפה ומבליט את עכוזו. באטמן התחיל לשחק עם החליפה כשהוא מקלל מידי פעם להסתבכות שהוא הסתבך בה עד שלפתע שלף את איברו. ---מאמר מוסגר--- זין קטן קטן קטן. ------------------- "מי זונה שלי?" הוא מסנן בחרמנות ומחשק שינים כשהוא תופס בראשו של סופרמן. "אני, אני זונה", חייך סופרמן כשלפתע חדר אליו באטמן מבלי להתריע. "מי זונה?" "אני". "מי?" "אני". "מי? מי? מי?" "אני אני אני". "מי? מממממ ייייייי" הוא קרא ונפל על גבו של סופרמן. "הוא גמר?" לוחשת לי הנערה שלצדי ואני מביט בה בתדהמה. "לא יודע". "נראה לי", היא לוחשת בחויך. "נהנת אדוני?" מחייך סופרמן לעצמו. "כן, את כלבה טובה", מלטף באטמן את ראשו של סופרמן. "אני יכול לאונן אדוני?" "אתה יכול", מהמהם באטמן ומלטף את רשו של סופרמן כשאיש הברזל מתחיל לדפוק ביד במהירות שהיתה יכולה להצית אש בבלוק איטונג חסין אש. "אוי זו סיטואציה מכוערת..." אני ממלמל לעצמי ומרגיש את ידה של הנערה פתאום מלטפת את ירכי. "מה את עושה?" אני מביט בה מופתע. "סתם", היא מחייכת, "משתעשעת". "משתעשעת? איפה למדת את המילה הזו?" "סתם..." היא מחייכת. "תעיפי ת'יד הולכים הביתה", אני אומר כשלפתע סופרמן מסתובב על צדו ובזעקה מבטן ייצרו פולט לי זרע על כל הבית. "עוד עוד עוד", אני שומע את באטמן קורא כשהוא חובק בו מאחור. "לא עוד, לא עוד, לא עוד", אני צועק וקולט שמזרקת זרע נפתחה לי בסלון הבית וכל החדר הופך דביק וצמיגי. זרע עף לכל עבר ונוחת על כל יושבי הסלון. אני קולט בזווית העין את הנערה מלקקת את שפתיה וזרע על כל פניה. שערות ראשי הפכו כאילו אני בחפיפה, הריצפה מחליקה וריח מסריח של זרע עומד בחדר כמו ברפת. אני עומד שם, מביט בטלוויזיה שהתמלאה זרע ורואה איזה רבי משדרות מברך ברכת חנוכה אל מול חנוכיה. נר שני. |
|
|
| ורה |
לפני 19 שנים •
9 בדצמ׳ 2004
חח, אהבתי
|
|
|
Bloody
|
לפני 19 שנים •
9 בדצמ׳ 2004
חחח
מצויין !!! |
|
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 19 שנים •
9 בדצמ׳ 2004
אין מה להגיד
קל להבין למה זה דביק..
|
|
|