עניין השפלת האשה והפיכתה לשפחה ביהדות (למבינים בלבד)

סאדיזם חרדי בירושלים במאה ה-19 (מופיע גם בבלוג שלי "אל

פאן​(שולט) • 14 בדצמ׳ 2004

מקור מעניין לעניין "השפלת האשה והפיכתה לשפחה ביהדות (למבינים בלבד)"

בימי האחרונים ניכרת תכונה רבה בפורום "הבנים על הבנות" בנושא השפלת האשה והפיכתה לשפחה ביהדות. חכמי וחכמות הדור הירבו דיעות ודברים בשם אומרם ודברים בשמם, ומסרו נפשם באוהלה של תורה. ואני הקטן שבישראל, מה לי להוסיף או לגרוע מדברי חכמים שעל דבריהם נאמר שעקיצתם עקיצת נחש, ולחישתם לחישת שרף וכל דבריהם כגחלים לוחשות; ועל מחלוקותיהם נאמר "אלו ואלו דברי אלוהים חיים; ועל כל ויכוח שהוא לשם שמיים נאמר – סופו להימשך.
אנוכי רק באתי להביא לפני קהל ישראל מעט מאורה של יהדות, ולהביא מדבריו של ר' יהושע ילין, על דבר השפלת האישה ביהדות, בירושלים של המאה הי"ט.
ר' יהושע ילין, יהודי פרושי ירא שמים, נולד וחי במאה הי"ט בעיה"ק ירושלים. לימים זכה בנו, דוד ילין, להעשות שר חינוך במדינת ישראל. יהושע ילין כתב זכרונות ופירסם אותם בספרו "זכרונות לבן ירושלים". ומשם ליקטתי את הדברים הבאים למענכם (רק הוספתי כתיב מלא וניקוד חלקי לנוחות הקריאה):

'המקרים אשר אספר עתה, יראו לכם, קוראים נכבדים, עד כמה היה גדול תוקף הבד"ץ [בית דין צדק של העדה החרדית] בימים ההם:
פעם אחת באו אנשים אחדים לפני הדיינים אשר ישבו בחדר אחד בחצר הקהל שב"חורבה" [בית הכנסת האשכנזי הגדול של ירושלים], אשר נקרא "בית הועד", ויספרו להם את הדברים האלה: "פעמים רבות ראינו את שכננו פלוני שיש לו מגע ומשא עם האשה פלונית שהיא אשת פלוני (שנסע לעיר ביירות לרגל עסקיו), ושפעמים רבות התייחד איתה בחדר בדלתיים סגורות שעות אחדות. אז החלטנו לרגל אחריהם. ופעם אחת רְאִינוּהָ באה לחדרו בחשאי בלילה בשעה מאוחרת, בעת שכל השכנים היו ישנים. אז קמנו וניגשנו לאט אל החלונות שהיו סגורים, רק מסכים דקים פרושים עליהם מבפנים, וראינו מעשים מכוערים מאוד; רק בבוקר השכם טרם עלות השחר רְאִינוּם יוצאים בחשאי, והאיש הנזכר, כנראה הרגיש בריגולנו, ונסע באותו יום למצריים."
כשמוע הדיינים זאת, שלחו את השמש שלהם להביאנה ואחרי שחקרוה חקירה רבה, וגם העדים העידו בפניה על כל המעשים הנזכרים, לא יכלה עוד להכחיש, ותיתן את קולה בבכי וַתודה ותאמר: "אמנם פִּתָני ואֶפָּת".
אז הושיבו אותה על יד השמש בחדר אחד בחצר הקהל ויסגרו את הדלת, ואת השמש הושיבו לשמור עליה עד אשר יוציאו משפטה. אחרי התיעצם הוציאו משפטה להעמיד אותה למחר בבוקר שלוש שעות בהמסגרת הנקראת "קונה"*), ושכל הקהל יתאסף לראות בקלונה ובחרפתה, ואחר כך להלקותה ל"ט [39] מלקות, וגם לגרשה מן העיר אחרי שיבוא בעלה ויגרשנה כדת. ובכן העמידוה למחרתו בבוקר בתוך "הקונה". ובהוודע הדבר בעיר נתאספו כמעט כל אנשי העיר בחצר [ליד בית הכנסת החורבה] וגם על גגות הבתים שכנגד החצר, אנשים, נשים וטף, וירקו כולם בפניה, ויחרפוה ויקללוה. ורבים מהנאספים השליכו על פניה ביצים מעופשות וקליפות שלך ביצים ושל פירות מעופשים וגם סמרטוטים מלוכלכים [חיתולים], וכל המרבה הרי זה משובח. ואחר כך הובילוה לבית הועד, ושם הִלקה אותה השמש בשוט ל"ט מלקות נמרצות.והדיינים שלחו להביא את בעלה מביירות, ואחרי גרשו אותה ברחה היא בעצמה מן העיר. ..."

_____________________________________________________________________
*) וזה דבר ה"קונה": בחצר הקהל שב"חורבה", בכותל של עזרת הנשים למזרחה של החצר, היתה בנויה איצטבה עשויה בכיוון כדי שיעמוד הנידון בגובה, למען יֵראה לכל הנאספים, אפילו הרחוקים. למעלה מהאיצטבה, בגובה של קומת איש, היו קבועים בכותל שני מסמרים גדולים נקובים בראשם, רחוקים זה מזה בערך חצי אמה [כז20 ס"מ]. אחרי שהעמידו את הנידון בין שני המסמרים האלה, היו מלבישים חישוק של ברזל (גם כן נקוב בשני קצותיו) סביב לצווארו. ולמעט לא יוכל הנידון להשתמט [לברוח] או לשבת, היו מכניסים מנעולים בתוך הנקבים של החישוק ושל המסמרים.(אחרי שנים רבות העמידו על המסמרים הנזכרים טבלה גדולה שכתוב עליה באותיות גדולות "ברכת הלבנה", ועודנה תלויה שם עד היום הזה).

שולץ האיום​(שולט) • 14 בדצמ׳ 2004

דבר ראשון, זה לא מקרה מובהק של השפלת האישה
שכן אם הגבר לא היה בורח למצרים הוא היה מקבל עונש זהה
דבר שני, העונש הוא הומני במונחים של זמנו.
בנצרות ובאיסלאם הוציאו להורג על דברים כאלו.
דבר שלישי, העונש על פי ההלכה היהודית הוא מוות הן לאישה והן למאהב שלה,
לכן הטקסט מדגיש את הקידמה היחסית של הקהילה האמורה.
דבר רביעי, יש היום מגמה בחקיקה דוקא כן להטיל עונשים על ניאוף
וישנם כמה מדינות בארה"ב שבהם כבר ניתן לתבוע אדם בגין "שלילת חיבה."
אנשים שהורשעו בעבירה זו קיבלו קנסות בגובה מיליוני דולרים!
דבר חמישי, גם אם נניח שהיהדות שובניסטית מה הקשר של זה למיילדום?
דבר שישי, גם אם נניח שהיהדות מחנכת את כלל הנשים להיות סאביות
הרי שניתן לזקוף עובדה זו לזכותה בלבד
דבר שביעי, למה נדמה לי שאתה מתבכיין בגלל שאתה לא מצליח למצוא בת זוג?

Re: עניין השפלת האשה והפיכתה לשפחה ביהדות (למבינים בלבד)

Romantikan​(שולט) • 15 בדצמ׳ 2004

יפה מאוד אינטימי, התחלת לעורר מהומות גם בפורום ולא רק במועדון
המשך במלאכת הקודש שלך לתיקונן של בנות ישראל וגאולתן מעיוותי ההיסטוריה, שנאמר :
"כל השם כתר מלכות על ראשה של שיפחה כאילו מלך על העולם כולו"

Re: הפוך בה , והפוך בה דכולא בה "

ממש גרוע​(אחר) • 15 בדצמ׳ 2004

ברוך הבא אחי,

חילך למלכתא!

ושולץ,
לא התכוונתי למה שקורה היום אלא למה שקרה פעם.

Re: סאדיזם חרדי בירושלים במאה ה-19 (מופיע גם בבלוג שלי "

ממש גרוע​(אחר) • 15 בדצמ׳ 2004

אכן מקור מעניין מאוד,
וכפי שאפשר להבין את הנוקשות שם של הדת,
אפשר להבין עוד יותר את מעמד האשה.

Re: עניין השפלת האשה והפיכתה לשפחה ביהדות (למבינים בלבד)

ממש גרוע​(אחר) • 15 בדצמ׳ 2004

תודה רומנטיקן,
עוד יבואו ימים שבנות ישראל ימלכו על גברי העולם כולו

Re: ולסיכום

אחד שמבין​(נשלט) • 15 בדצמ׳ 2004

קוסם יקר,
השאלה שלך אינה מדוייקת, אם כי מצוטטת, כל אותם אנשים נכנסו לגן עדן בחייהם ע"פ המקורות אך לא לכולם הובטח שייכנסו .
1. חנוך בן ירד,
2. אליעזר עבד אברהם,
3. בתיה בת פרעה,
4. סרח בת אשר,
5. אליהו הנביא,
6. משיח בן דוד,
7. חירם מלך צור,
8. עבד מלך הכושי,
9. יעבץ בן רבי יהודה הנשיא,
10. יהושע בן לוי.
שים לב לייצוג הנשים וכן יש פלורליזם ביהדות גם גויים הוכנסו לרשימה

לגבי נושא השרשור, פשוט מדהים איך שרשור מצליח לצבור נפח שכזה, כשלחלק כה נכבד מהכותבים אין שמץ של מושג על מה הם כותבים. כל התגובה שלהם הינה בטוי של גיבובי שמועות, ציטטות שלא נבדקו לעומק ומשקעי ילדות. כן, משקעי ילדות.
גם אני באתי משם, מעולם של חרדים, גם אותי נידו בגלל שהלכתי לצבא, אני מכיר את כל הסרטים האלה בגוף ראשון. אבל צריך לעשות הבדלה גדולה בין יהדות ליהודים. היהדות מילאה לי את החיים בתקופה מסויימת, ונתנה לי מטען שאני ממשיך להשתמש בו גם היום - שנים רבות אחרי. היהדות היא דבר נפלא, אל תיתן לרבנים כושלים לקחת אותה ממך, בטח שלא לפתח אליה שנאה.

בקשר לשאר הציטוטים, אני לא חושב שזה המקום להלאות את כל הקוראים הכפייתיים שחייבים לקרוא כל שרשור עד הסוף, בדיון שכזה.
אז הנה חסכתי מכם

Re: הפוך בה , והפוך בה דכולא בה "

שולץ האיום​(שולט) • 15 בדצמ׳ 2004

טול קורה מבין עיניך עבד אינטימי
אתה מתכוון למה שקורה היום ולא למה שקרה פעם.
אתה בעצם מקווה לפתור את בעיות הזוגיות שלך ולהשיג לעצמך מלכה
על ידי השפלת הסאביות והצגת הבחירה המעמדית שלהן כבזויה

למה הדבר דומה?
לרוח שניסתה להסיר מהאיש את מעילו
ונשפה ונשבה עליו על מנת להעיפו מעליו
אולם כל שעלה בידה לעשות הוא
להדק את אחיזתו של האיש במעילו

עצוב שיש מי שנוהג באחרים כפי שלא היה רוצה שינהגו בו
עצוב שיש מי שחושב שעל ידי השפלת נשים הוא ישיג לעצמו בת זוג
ועצוב שיש מי, שביאושו, פונה לדרכים כה פתלתלות והזויות על מנת לפתור את בדידותו.

עצתי לך היא לבקש עיצה מעבדים שיש להם זוגיות מוצלחת עם מלכה
עושה רושם שאתה זקוק לה
שיהיה לך בהצלחה.

Re: הפוך בה , והפוך בה דכולא בה "

אריאנה​(שולטת) • 15 בדצמ׳ 2004

למען האמת, אכן לא ברורה ההשוואה בין בדס"מ במובנים מוּדָעים של ימינו לבין שוביניזם ימי-בינייניימי, ותמוּהָהּ אף יותר ההקבלה דווקא ליהדוּת - כאילוּ שוביניזְם הוא רעה-חולה הצומחת בלעדית תחת מטריית הדת היהודית, כאילו לא נמצא שׂרידים בודדים ממנו באיסלאם, כאילו לא קיימת גישה של דחייה-מחמת-מיאוּס בקרב אחינו הנוצרים-קאתוליים.
אותי מקוֹממים כמה עניינים:
א. הכישרון של אנשים להוציא את הבדס"מ מהקשרוֹ [אף כי תופעה זו ראויה ל"מחילה" מאחר ו"שבעים פנים לה" תופס גם כאן, מסתבר].
ב. החוצפה, כן כן - החוצפה, להציב את הדת היהודית כמודל מייצג אל מול עולם הבדס"מ [או, אם אמשיך בקו-הסלחני-משהו שלי - יש לומר: הבּוֹרוּת התהומית].
ג. בשם אותה בורות, לבוא ולנופף בדגל הידענוּת.
ד. נקודה ששולץ, ברוב טובו, העלה.. ועולה באלף מונים על כל הסעיפים שלעיל - "עצוב שיש מי שנוהג באחרים כפי שלא היה רוצה שינהגו בו".. ואם להקביל זאת ליהדות "מה ששנוּא עליך..."
ה. קראתי שוב ושוב את תחילת השירשור, וברור ש-בלה-בלה-בלה-בלה-בלה - ברברת לִשׁמה, דווקא בנושא מהוּתי לדיון. וזה מחזיר אותי לתגובה של "קוסם".

אגב, פאן, דוגמא ממש לא מוצלחת.. אם כבר, לגוּפוֹ של עניין עסקינן.

ואני טוענת,
מדוע לחפש "אשמים" או "מי התחיל".. התחילוּ לִחיוֹת, למען השֵׁם.

Re: ולסיכום

אריאנה​(שולטת) • 15 בדצמ׳ 2004

זהו משפט המפתח לכל דיון בנושא.



ושוב, לטענתי, להישען על מודל עקוּם זו טעוּת [אם בהשפעת הקן-המשפחתי שגדלים בו, אם בהשפעת דמוּת חינוכית כזוֹ או אחרת], ולצערי מודל כזה ניתן למצוא בכל מִגזרי החברה, לאו דווקא הדתית.