| ממש גרוע(אחר) |
לפני 19 שנים •
15 בדצמ׳ 2004
פסק הלכה תלמודי: מה שקנתה אשה קנה בעלה
בכדי לשים קץ לכל הפרשנויות למיניהן,
כאילו השובינזם והדת היהודית לא הלכו חבוקי ידיים מדורי דורות, הרי לכן פסק הלכה ישירות מהתלמוד הבבלי, הלא הוא מקור רוב התורה שבע"פ ופסקי ההלכה, ובכן גמרא מס' גיטין דף ע"ז ע"א: "מה שקנתה אשה--קנה בעלה". (אגב , לא אמרתי שזה מה שצריך להיות בבדס"מ..) |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 19 שנים •
15 בדצמ׳ 2004
גם אם היא קנתה טמפונים?
מה הקשר לשוביניזם?
אין לי הבנה גדולה, אבל אפשר לראות את זה כבניית יחידה אחת אחרי הנישואין. |
|
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 19 שנים •
15 בדצמ׳ 2004
ואם כבר, תן לי להכניס עוד פרמטר-
יחסיות.
האם הדת היהודית היתה שובינסטית יותר/פחות ביחס לשאר החיים בתקופות אלה. אי אפשר למדוד משהו מאז בסרגלים של היום, אין עיוות רב מזה. |
|
|
חתולת הלילה
|
לפני 19 שנים •
15 בדצמ׳ 2004
לא רואה מה הבעיה פה.
מה שהיא קנתה - הוא קנה. משמע - הוא שילם. נראה לי בסדר גמור. 
|
|
|
|
אריאנה(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
Re: פסק הלכה תלמודי: מה שקנתה אשה קנה בעלה עבד אינטימי כתב/ה: כאילו השובינזם והדת היהודית לא הלכו חבוקי ידיים מדורי דורות
ברור שלא ירדת לסוף דעתי, לפחות. דווקא טענתי היתה כי כל הדוגמאות שהִנך מייחס בשֶׁם התורה [שבעצם הן דרך הִתנהלוּת של חלק מן היהודים], אינן קשוּרוֹת ולוּ כהוּא-זה לבדס"מ.. הן בפירוש מוחלט קשוּרוֹת אך ורק להִתנהלוּת שוביניסטית של אנשים [דתיים או חילוניים. במקרה של הדתיים הם מביאים צידוּק הִלכתי - ולזה התכוונתי בדבריי: הדרכה עקוּמה]. אך משום מה, עושה רושם, שהשׂנאה כֹּה ממַסֶכֶת את דעתך.. כך שיעברוּ יובלוֹת של ויכוחים דעתניים כאלוּ ואחרים בנושא, אך אתה תעמוד בדעתך. זכותך. אין זה ויכוח לשֵׁם שמיים, אלא ויכוח סְרָק, שבשֶׁל כך - איבד מטעמו. לי באופן אישי, הפריעוּ שתי מילים, שדווקא נכתבו בסוגריים: "למבינים בלבד". |
|
|
זרה מוכרת
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
נו טוב...
זה מסביר את העובדה שבכל פעם שאני קונה לעצמי דבר מה בו חשקה נפשי.. אני רצה לאיש שלי בחיבוקים ונשיקות ומודה לו על המתנה הנפלאה שהוא קנה לי. (מה שכן...זה לא מסביר את המבט העצבני שיש לו אח"כ על הפנים... משום מה  )
זרונת |
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
בחינה בראי התקופה?
כדי לבדוק אם הדת שוביניסטית, רצוי להביא מעט יותר מציטוט שוביניסטי בעינינו כיום.
רצוי לזכור שאנחנו מדברים על תקופה שבה התרבות השלטת בכל המזרח התיוכון היתה תרבות פטרנליסטית. בתרבות זו האישה נחשבה לחלק מרכושו של אדם. בת נחשבה לחלק מרכושו של האב, עד שנישאה, ואז עברה לחזקתו של בלעה. נשים לא נחשבו לבעלות זכות ירושה של רכוש. עם כל אלו, היהדות בתקופות בעבר היתה צעד קדימה בחשיבה חברתית, בהשוואה לתרבויות אחרות: - גירושין לא היו מוסד מקובל בחלק מהתרבויות (ובחלק מהן, כמו בתרבות הקתולית אינם מקובלים עד עצם היום הזה). - הכתובה מסדירה את זכויות האישה וחובות הבעל, כמנגנון הבונה איזון בין כוחות בלתי שווים. בכתובה מוסדר גם שימור זכויותיה של האישה במקרה של גירושין. - ביטול הזכות לשאת יותר מאישה אחת על ידי רבנו גרשום. אי שם, גם היהדות איבדה את ההקשר החברתי - ואני מקווה שתמצא אותו מחדש... ולגבי ההקשר הבדסמי - אני מבין את הרצון למצוא בדסמ והצדקה לבדסמ בכל מקום והקשר. אבל איך הציטוט וההקשר שלו מסבירים סאבים ודומיות בהשקר של הדת היהודית? 
|
|
|
| פאן(שולט) |
לפני 19 שנים •
17 בדצמ׳ 2004
מה שקנתה אשה - קנה בעלה
כרגיל, הדיונים היהודיים מעוררים עניין רב. הצורך של אנשים לגייר את יחסי השליטה משעשע אותי מאוד. באופן כללי דתות זה עניין של שליטה, ומכאן הקשר שבין השליטה לדת הוא טבעי, וטריוויאלי.
יש בדתות דברים טכניים מעשיים, שלגביהם שיפוט מודרני הוא אנכרוניסטי ומחטיא את הכוונה. (למשל דיני הקרבת קורבנות) יש דברים ערכיים שתוקף הערך או העוול שבהם לא השתנה והוא תקף עד היום (למשל, עשרת הדברות) לעניין "מה שקנתה אשה - קנה בעלה". המשפט הזה לא תמים כפי שהוא נראה, משום שהוא נכתב בתוך הקשר מסויים מאוד. בדיני הנישואין והגירושין נכתב: "האשה נקנית בשלושה וקונה עצמה בשניים". כלומר האשה היא לא בדיוק רכוש - אמנם אפשר לקנות אותה (להתחתן עמה) בנישואין, באמצעות קיום יחסי מין עמה, ובמתן טבעת. אבל, שלא כרכוש מוחלט, יש לאשה יכולת לקנות את עצמה בחזרה (להשתחרר מהנישואין) באמצעות כתובתה ובאמצעות גט. נושא "שחרור" האשה מנישואיה עורר בזמנו ויכוח הלכתי גדול בין "חכמי הדת" (יש דבר כזה?); היו כאלה שנטו קצת יותר לתת לאשה זכויות, והיו כאלה שניסו לשלול ממנה זכויות. בתוך ההקשר הרלוונטי, המשפט "מה שקנתה אשה - קנה בעלה", שולל מהאשה את זכותה להשתחרר "לקנות את עצמה", כיוון שמה שהיא קונה (את עצמה), קנה בעצם בעלה. המשפט הזה מייצג עמדה לפיה לאשה אין שום זכויות כלשהן, וגם הזכויות שלכאורה יש לה - מופרכות ומופקעות לאמיתו של דבר. שבת שלום מירושלים.
|
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 19 שנים •
17 בדצמ׳ 2004
ציטוט: אי אפשר למדוד משהו מאז בסרגלים של היום, אין עיוות רב מזה.
גם לקיחת ציטטות והוצאתן מהקשרן המקורי זהו פשע לא קטן. אני יכול לקחת משהו שגנדי אמר ולגרום לזה להיראות נורא, ולקחת משהו שהיטלר אמר, ולגרום לזה להיראות נהדר - ללא הקונטקסט. זה לא אומר שגנדי היה הודי קטן ומניאק, או שהיטלר היה נאצי טוב-לב. וכן - מה שנכתב לפני כאלפיים שנה באופן טבעי ייראה קצת OUT DATED, מיושן, ולא מתאים לתקופה שלנו. אבל די מדהים שיש כל-כך הרבה שלא השתנה... כמו חבורות של יהודים שמתווכחות על שטויות. 
|
|
|
| ממש גרוע(אחר) |
לפני 19 שנים •
18 בדצמ׳ 2004
עוד פעם פרשנויות
משמעות הביטוי משמעו כמשפט התאום השני שלו--"מה שקנה עבד קנה רבו".
אפשר בכלל לפרש שמה שקנה העבד --- זה את רבו וכך רבו הפך להיות עבדו. 
בכל מקרה אני מביא את העניין הזה בפני האנשים המאמינים בתורה או שרוצים להאמין בעתיד, לא לחילוניים שמימילא הם חילוניים, כי אין לי מה להתווכח איתם. כל הויכוח הזה תקף רק מבחינת הדתיים המאמינים כיוון שמבחינתם התורה היא לא רק עבר וכך אפשר לתרץ את השוביניזם כיוון שכך היה בעבר, אלא היא דרך חיים. |
|
|