| שפחה מפ(ו)נקת(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
15 בדצמ׳ 2004
געגוע למגע
כעת, בשעת געגועים זו של לפנות בוקר
הצורך במגעך הופך כואב כל כך מגע ישיר, בלתי אמצעי אתה תהיה לי השוט. ואני חושבת עלינו בחדר חשוף גופי עירום ונשמתי חשופה אליך עיניי מביטות בעינייך, לכודות אני שקטה וכנועה, אין צורך בחבלים לא זזה מכח שליטתך. אתה מלטף את שערי ואוחז בו חזק מנשק את שפתיי, לשון טועמת לשון כמה געגועים יש בנשיקה הזו... כמה אהבה. אתה מצמיד אותי אליך ואני מריחה אותך, מכורה ושיכורה ממך. מסובב אותי, גבי נוגע בחזך חופן בכל כף יד שד מלטף, מועך, מכאיב כל כך ידך האחת גולשת בליטוף על גופי מגששת ומחטטת בין רגליי. בידך השניה חוסם את פי אני מתחילה להתפתל, מחוסר אויר ומתשוקה מנסה לבקש לגמור ולא מצליחה ידך חוסמת את מילותיי. מכופף אותי ישבני מולך, אתה מכה בו, בי בידך החשופה. בקצב אחיד, ללא הפסקה. אני כל כך רטובה שכמעט ולא מרגישה את הכאב החד שכל ידך חודרת לתוך גופי העונג הכואב הזה מטריף אותי אני נוהמת כמו חיה רעבה. חודר אל ישבני האדום והלוהט ממגעך שלמד לקבל אותך אליו בקלות ובכניעה. ממלא אותו בזרעך ואותי באהבתך. |
|
|
Darkness of Human(שולט)
|
לפני 19 שנים •
15 בדצמ׳ 2004
עדין, יפה ומגרה
|
|
|
|
צעצוע(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
15 בדצמ׳ 2004
נהנתי לקרוא, כתוב יפה ומרגש
ארוטי ומגרה. |
|
|
| לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
עונג הייסורים..
כמה ענוג הוא הכאב, שאת מתארת כל כך יפה...
כמה רך הוא מגע כף היד המצליפה, כמה אהבה.. כמה התמסרות.. כמה יופי. ריגשת אותי, מ(ת)פנקת. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
תאור מדליק
מאחל לך שתחוי עוד ולא כגעגוע
|
|
|