| baby(expired)(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
15 בדצמ׳ 2004
קיחוט:
השם הכי ידוע בתיכון אלון לדורותיו נהנה לקרוא את כתביך, ורואה את התפתחותך כאדם, דום ושאר מיני ירקות. כיסאך בי"ב 10 לא היה שם לשווא, והמורה המהוללת לתנ"ך ודאי תפליג בסיפוריה על שיחוט וסיפור פילגש בגבעה. כמו גם שרק אתה ואני בוודאי יודעים את כל תהילים ק"יט בע"פ, שכן זהו הפרק הארוך ביותר בתורה, ומי שהיה צריך להעתיק אותו כעונש למד אותו בע"פ. ואסיים בציטוט האהוב עליי ביותר: המציאות היא קביים לאנשים שלא יכולים להתמודד עם סמים כבוד, אש יה גולש, וקרבי זה הכי אחי...(למרות שהוא בתותחנים) אגב בטון רציני, שרשורים מסוג זה הם מה שבאמת מעניין לקרוא, למרות שמחרוזת שירי השס"ק העלתה חיוך ענק... בייבי, גרונטולוגית בדימוס. |
|
|
Uranus
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
יד
קיחוט ידידי,
לאחר קריצות, עקיצות ושלל תשבחות ממני. ראוי שתדע את הערכתי. ביום שלישי בערב כבר ראיתי בך איזה צד שמאד התחברתי אליו. הושטתי לך את ידי ואמרתי: חברים! אני מושיט יד של הזדהות הפעם, לא עם הכל כמובן, הרי כל אחד חווה שפל בצורה אחרת ובזמנים ומקומות שונים בחיים. אני אומר להרבה מחברי, עצוב ככל שזה נשמע, שאנשים עם אופי, עם קרקטר, הם אנשים שחוו משהו מאוד קשה, והצליחו לשרוד אותו כדי לעמוד מול חבריהם ולומר: הנה אני, עומד מולכם, חזק מתמיד, אך לעולם מצולק. הצלקת הזו, היא חלק ממני, היא סימן לתקופה שבסופו של דבר, קשה ככל שהיתה, בנתה את מי שעומד מולכם. אדם מיוחד, מלא תוכן, מלא עניין, מלא רצון לחיות, לעזור לאחרים ולעצמו. כמוך. ללא הצלקות, אנחנו סתם עוד מישהו. והמשפט שלך של לעזור ולהקשיב לאחרים ואז להיזרק... כל כך מוכר. זהו גורלנו, גורל של הילדים הטובים ושל אלה שיודעים מה זה להרגיש נאחס וכל כך רוצים למנוע את זה מהיקרים לנו. ומזל גדול שיש אותנו. בלי הערצה, בלי כבוד, בלי סחטיין ובלי וורד טו יור מאמא. הפעם אני רק שולח יד, מקווה שתשלח את שלך, נשלבן ונאמר: חברים. ( ואם אתה חושב שאני אפסיק לרדת עליך ולתת הנחתה על כל הרמה שלך - אתה טועה ! ) |
|
|
ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
לא בא לי לכתוב עוד מילים,
בא לי לתת לך חיבוק זהו ים |
|
|
זרה מוכרת
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
למרות שאנחנו לא מכירים
כמוני כמו ים.. פשוט חיבוק וכמו שאמרו רבים וטובים לפניי... דברים שהגיעו מלב פתוח התקבלו בלב פתוח. תודה על היותך }{ זרונת |
|
|
עקשנית(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
במחשבה ראשונה חשבתי שזה ניסיון חמור לגנוב ממני את היומולדת... מה יהיה שנה הבאה?!
אבל אחרי שלישי בערב מותק, שנה הבאה העוגה שלך אפילו עליי  אחלה תאריך יש לי ולך לא?
סיפור מרגש, גורם לי ככה להרגיש... מממ... לא יודעת.. ואני אומרת שוב תודה וסליחה, יום הולדת שני שמח שמחה שעכשיו הכל ככה .
|
|
|
FrozenLips
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
מיאו לך :")
|
|
|
Tיפוס(שולט)
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
כמו כל הדברים הטובים בעולם באת בהפתעה
בחשיפת סגור נפשך אתה עוזר לי לחטט קצת יותר בשלי ועל כך אני מודע לך מקרב לב דע לך כי מקום בליבי שמור לך לעד T |
|
|
|
Tיפוס(שולט)
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
נ.ב.
זו התגובה השניה שאני חייב לך , עכשיו מכיוון שאין ביננו חובות - הרשה לי ללחוץ את ידך |
|
|
|
לונה(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
16 בדצמ׳ 2004
חזק ואמץ
|
|
|
Dom_Quixote
|
לפני 19 שנים •
17 בדצמ׳ 2004
עוד לא אבדה, והרבה תודה
לא התכוונתי להגיב לשרשור הזה, מלבד אולי הודעת סיכום.
אבל אני מוצא לנכון לספר לכם שהוא השיג את מטרתו המקורית. כל מי שפנה אלי בפרטי ודיבר איתי על הנושא שמע ממני שכל מטרת הפוסט הזה היא להשיג אדם אחד, אחד, שימצא בו כוח וישאף ממנו תקווה. אחד שזה ידחוף אותו קדימה, אחד שזה יעזור לו. רציתי לדווח שהאחד הזה כעת בידינו, הוא נחקר בידי הגורמים המוסמכים ובקרוב יובא להארכת מעצר. איזה כיף, אין לכם מושג כמה אני מבסוט. תודה לכולכם על התגובות הנפלאות, תודה לכל מי שלא הגיב פה ופנה בפרטיות כדי לחזק, ותודה על שלקחתם זאת ללבכם. אני רוצה להדגיש: הפרסום הזה לא מהווה עבורי פורקן לשום דבר, והאמת היא שחוץ מביסוס מעמדי כמנהיג מורם מעם וזהוב בלורית, אני לא באמת זקוק לחיזוקים וטפיחות על השכם, כי כידוע לרובכם העצבות היא ממני והלאה. כמובן שזה מחמם את הלב לשמוע, אבל בכל זאת - המטרה היתה לעזור למישהו, לאדם אחד, והיא הושגה. כבוד, אהפה, ותודה ענקית לכולכם. קיחוט תקציר הפוסט (C): השני-בדרך-השני-בדרך! |
|
|