שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבוקר שאחרי - סשן - נכתב ע"י העבד ר שלי

Mistresss​(שולטת){העבד ר}
לפני 19 שנים • 20 בדצמ׳ 2004

הבוקר שאחרי - סשן - נכתב ע"י העבד ר שלי

Mistresss​(שולטת){העבד ר} • 20 בדצמ׳ 2004
הבוקר שאחרי - סשן
מוקדש בהכנעה למלכתי האלוהית MISTRESSS

אתמול חגגה מלכתי את יום הולדתה במועדון
ומי לא בא? נכון, אני, וזאת כבר סיבה מספיק טובה כדי להענש.
ההתחלה היא בעצם הסוף
המים החמים זרמו על גופי המוכה וכל טיפה חמה הזכירה לי את שעבר עלי בבוקרו של יום.


לאחר שחזרתי ממטלות הבוקר שלי, אותם הטילה עלי מלכתי הנערצת, מצאתי את עצמי על בירכי לצידי מלכתי האהובה, בעת שאלוהי צופה בתוכנית טלויזיה אהובה עליה, מביט בהערצה ביופיה האין סופי ומתמכר אליו, בעוד ידי מגרדת בערגה את גבה הרך והעדין של מלכתי ומחשבותי מרחפות בעולמה הקסום של אלוהותי חולם על מגע רגליה הנעימות וגופה הענוג.
מלכתי האצילית קירבה את ראשה אל פני ושאפתי מלוא ריאותי את ריח צווארה הענוג של מלכתי הנחשקת, שאפתי שוב ושוב נכנס לספייס אליו הוביל אותי ריחה המלכותי של האלוהית, געגועי הרבים למלכתי הנערצת וכמיהתי האין סופית לאלוהותי התבטאו מייד בזכרותי המיתקשה בתוך מיכנסי.
ידה האצילית של מלכתי ניסגרה ולחצה כדי לוודא זאת ובראשי כבר רצו המחשבות על סשן שאולי יבוא ותוך כדי כך נשלחתי לפשוט בגדי, חייכתי לי בסיתרי ליבי.
ערום, רובץ על בירכי, שעון על הכורסא, ממתין.


בהתחלה עוד ספרתי והודיתי בשקט למלכתי על ההצלפה הראשונה, השניה ועד 14, אבל הכאב הצורב בישבני ובגבי בלבלו לי מהר מאוד את הספירה ואחרי מספר עשרות של הצלפות בגבי וישבני כבר לא שלטתי בעצמי והתפתלתי מכאב רב, בראשי רצו המחשבות והרצון להפסיק, אבל הכאב הוביל אותי לתוך הספייס.
קצוות השוט האדום-שחור האימתני סימנו יפה מאוד את הסימנים באדום על בשרי הכהה וחרצו בירכי וברגלי, בתחילה עוד ניסיתי לגונן בידי על הירך הפגועה, חשבתי שרחמי מלכתי הנערצת יצילוני מהכאב הבילתי ניסבל, אבל ההיפך, הדבר רק הגביר את קצב המכות שספגתי ממלכתי הדגולה.
מלכתי האצילית התישבה על ישבני הצרוב מלטפת ברוך את הגב הפגוע, מרגיעה את הבשר הצרוב, נשימתי אט אט חזרה לעצמה, ובראשי רצה התקווה להפסקת הסבל והכאב, אך לא לאורך זמן, וזאת על מנת להיות מוכן לסידרה נוספת של הצלפות שניתחו על גופי בעודי שכוב פרקדן על השטיח.
רגלה האלוהית של מלכתי חסמה את דרכי והגבילה את תנועתי תוך שמלכתי לוחצת את רגלה על החזה החשוף, ידי סוככה על פני בעת שהשוט ריקד שוב על חזית גופי הערום והמתרפס לרגליה של האלוהית.
שארית האויר מריאותי הוצאה על ידי לחיצת רגלה הזכה של מלכתי בעוד עיני מביטות מעלה בערגה על פניה היוקדות של מלכתי האהובה, מביט ומתמכר ליופי האין סופי, מביט ומעריץ, לפני שניתך על חזי מטח הצלפות נוסף שקטע את מחשות ראשי וכמיהת ליבי.
כשהנפתי את רגלי על מנת להגן על חזי הדואב הצליפה מלכתי בשוטה על ישבני, הסטתי הצידה וחטפתי במותני, ללא רחם משוטה האימתני של מלכתי האלוהית, לא ידעתי גבול מרוב כאב ובראשי רצה לא אחת המחשבה על מילת הביטחון, אבל האמון והביטחה במלכתי האצילית נסכו בי את הכוח להמשך, לסבול למענה ולכאוב להנאתה, והרי זוהי מהות תכליתי.
רכנתי על ביטני, כואב, מתנשם, סובל, רועד
מלכתי האצילית התישבה על ישבני, חשתי את חום גופה האלוהי זורם אלי, הרגשתי את האנרגיות ששלחה אלי על מנת להשיב את רוחי אלי, בלשונה האצילית הנעימה מלכתי האהובה את הסימנים האדומים שבגבי.
אוי המגע של לשונה הרטובה של מלכתי הנערצת בבשרי הצורב עורר את יצרי והגביר את תשוקתי למלכתי האהובה.

לאחר דקות ארוכות התישבה מלכתי הנערצת על כורסתה בעוד אני רובץ על גבי לרגליה המלכותיות
אוי, הרגל הימנית, שכל כך התגעגעתי אליה, התקרבה אל פני המצפות, שפתי עטו על הרגל המושלמת כמוצאת שלל רב, נושק, מלקק, מתמרח, מתחרמן על הרגל הזכה, מחבק, אוהב, מעריץ, מביט בה בערגה, בתשוקה ואוהב אוהב אוהב את הרגל המתוקה של המלכה המושלמת שלי.
מלכתי הנערצת סימנה לי באצבעה לקרב את פני אליה, הבטתי בעיניה היוקדות והופתעתי מיריקה קולחת בפני המשתוממות, כן, פעם ראשונה מאז שהכרתי את הוד מעלתה שזה קורה, השתוממתי ולא ידעתי איך להגיב, ותוך כדי שאני מודה למלכתי, ראשי נדחף חזרה מטה לעבר רגלה המלכותית המצפה להמשך התגפפותי והערכתי.
רגלה הזכה מעכה את פני שוב ושוב ומלכתי, בידה האצילית, משכה בבצים המלאות שלי, מלכתי הנערצת יודעת את שאני אוהב והחלה מושכת אותם מעלה עד כדי שרגלי האחת היתה באויר, הכאב היה עז, העיניים יצאו מחוריהם להנאתה של מלכתי האהובה, הכאב התפשט מהשק הנמחץ אל עבר כל הגוף הרוטט, ויריקה נוספת השיבה אלי את נשימתי וגם הפעם לא הצלחתי להבין מאיפה זה בא, אבל מלכתי האצילית, המוכשרת, גם לאחר יותר משנה יודעת בכל פעם לחדש ולהפתיע במשהו שונה, וגם הפעם.


ציפורניה חרצו בחזה החשוף והכואב שלי, ציפורניה האכזריות של מלכתי חרצו בפיטמות וסימנו את החזה החשוף בפסים אדומים וארוכים לכל אורכו, בעוד רגלה המלכותית לוחצת על האיבר בין רגלי עד אשר נסגרו אצבעות ידה הענוגה של מלכתי על הפטמות הכואבות, חיוך מתוק של כאב נסך על פני, התמכרתי לכאב, התמכרתי להנאותיה של מלכתי האהובה ואז מלכתי הנערצת החלה למשוך אותם מעלה, לעברה בעוד שפתי היבשות לוחשות בערגה "אני אוהב אותך יותר מלכה שלי"
מתוך רצון ותקווה שימשך הכאב הזה ואף יגבר
הכאב העז הביא אותי לשיאים גבוהים עד כדי צחוק.
לפקודתה נעמדתי על בירכי לפניה, צמוד, קרוב, המשיכו ציפורניה לחרוץ את גופי הערום והמתמסר, והפעם בצידו האחורי, עיניי נקפצו ןשפתי ננשכו כאשר שישה פסים אדומים עיטרו בין רגע את גבי החשוף והכואב, חייכתי מכאב, מתמכר, משתכר, ואיברי המזדקר הראה למלכתי הנחשקת את שחושב אני על כאבי הזה.
ידיה המיומנות של מלכתי המושלמת לא נעצרו והגיעו לישבני, אוחזות, פוסקות, ודוחפות עמוק את הציפורניים הקשות והאכזריות אל תוך הבשר החשוף, עצמתי עיניי בתשוקה ולחשתי קרוב לאוזנה של מלכתי האהובה את שחושב אני עליה, והיא, מלכתי, בבת אחת פסקה את התחת החשוף בידיה ובעזרת ציפורניה, הריחוף ניקטע בזעקת כאב חלושה.


גופי היה חם למרות הקור העז ששרר באותו הבוקר, מלכתי האצילית, הורידה את חולצתה, חשפה חזה יפה ומושלם לעיניי, וחיבקה אותי חזק, מרגיעה אותי מהכאב, מלטפת ברוך את גופי הרועד, אוהבת, עוטפת ומקרבת אותי אל צווארה הנחשק, מסניף, נושם, מריח.
האנרגיות החלו לחזור לגופי המותש, האויר לראותי והדם החל לזרום חזרה אל זכרותי המתנפחת.
באותו הרגע כאילו לא סבלתי במשך השעה האחרונה, באותה שניה חלף כל כאבי, וחזי הצורב נצמד בחום ואהבה אל החזה החשוף של מלכתי, ידיי נשלחו ללטף, לערוג, למשש ולאהוב את החזה החשוף בעוד מלכתי האהובה מלטפת ומרגיעה.
התשוקה למלכתי הנערצת גברה יותר ויותר ולשוני החלה מטיילת במורד צווארה לעבר החזה המושלם של אלוהותי, מלקק יונק ומוצץ את הפיטמה המיזדקרת.
מלכתי האלוהית דחפה אותי חזרה מטה, והורידה את מיכנסה, אוי גן העדן המלכותי, כמה שהתגעגעתי אליו, כמה שרציתי כל כך לקבור את ראשי בגן העדן הזה, כמה שרציתי לבקר במיקדש האלוהים.
ואכן זה בא, לא ניזקקתי ליותר מרמז קל שאישר לי לרכון בין רגליה הזכות של מלכתי לקבור את ראשי בניהן, שפתי נצמדו לשפתיה ולשוני החליקה אט פנימה, לוקק יונק לוגם מנקטר האהבה של מלכתי האלוהית.
לשוני טיילה מטה ומעלה, פנימה וחוצה, לאורך כל החריץ המתוק של מעיין התשוקה של מלכתי הנחשקת, הטעם הנפלא, המתוק, הנעים, הנערץ הטריף את חושי וההתמכרות היתה סופית ומושלמת.
רציתי שרגע זה לא יגמר לעולם, רציתי למות ולהקבר שם, רציתי....
אבל מלכתי חשבה לרגע אחרת.
מלכתי האלוהית נעמדה על הספה, וגבה אלי, המראה היה ניפלא, חלום שהתגשם, הישבן המלכותי היה חשוף לפני, אלי, בשבילי?, חשבתי לעצמי ודחפתי את ראשי עמוק בין הישבנים המושלמים של מלכתי היפה, הרוך, הנעימות, העדינות של הישבנים הובילו אותי לתשוקה רבה תוך שאני מלקק בשקיקה את חור הישבן הוגש לפני על ידי מלכתי האהובה.

"שפשף" באה הפקודה קצרות ממלכתי האצילית
שפשפתי את האיבר המגורה על כף רגלה המלכותי בעוד לשוני חופרת עמוק בישבנה המושלם.
לא ניזקקתי ליותר ממספר דקות על מנת להראות למלכתי הנחשקת את דימעותי שפרצו על כפות רגליה, בעוד ראשי קבור עמוק בתוך ישבנה האלוהי של מלכתי האהובה.
הטעם של זרעי שהתערבב בטעמיה של מלכתי בתוך פי יצרו מושלמות שלא ניתנת לתיאור
הסיפוק היה עצום
והסיום, האורגזמה המיוחלת של מלכתי, השלימו את הסשן המושלם

אךךךךך, כמה שהתגעגעתי...

תודה מלכתי תודה.
ניקול בעקבגבוה​(שולטת)
לפני 19 שנים • 22 בדצמ׳ 2004

האם זהו " העונש" על אי בואך ליום הולדתה??

ובכן.. מהו הפרס אם כך???

אני לעומת זאת הייתי נותנת לך לצפות בי ולא הייתי נוגעת בך גם לא בקרן לייזר!
Mistresss​(שולטת){העבד ר}
לפני 19 שנים • 22 בדצמ׳ 2004

Re: האם זהו " העונש" על אי בואך ליום הולדתה??

Mistresss​(שולטת){העבד ר} • 22 בדצמ׳ 2004
ניקול בעקבגבוה כתב/ה:
ובכן.. מהו הפרס אם כך???

אני לעומת זאת הייתי נותנת לך לצפות בי ולא הייתי נוגעת בך גם לא בקרן לייזר!




נכון לא היית נוגעת בו גם לא בקרן לייזר כי קודם היית צריכה לבקש אישור ממני לכך

ולעולם לא היית מקבלת אותו

וזה שהיית נותנת לו לצפות בך לא היה עוזר לך הרבה, כי הוא לא היה צופה.

המשך ערב נעים
העבד ר​(נשלט){MISTRESSS}
לפני 19 שנים • 22 בדצמ׳ 2004

Re: האם זהו " העונש" על אי בואך ליום הולדתה??

העבד ר​(נשלט){MISTRESSS} • 22 בדצמ׳ 2004
ניקול בעקבגבוה כתב/ה:
ובכן.. מהו הפרס אם כך???

אני לעומת זאת הייתי נותנת לך לצפות בי ולא הייתי נוגעת בך גם לא בקרן לייזר!


העונש, הוא בעצם התירוץ ההתחלתי לסשן טוב ומהנה בסופו,
בהרמוניה מושלמת כמו שיש למלכתי האצילית ולי
yuvly
לפני 19 שנים • 24 בדצמ׳ 2004

נהדר- הסשן, הכתיבה

yuvly • 24 בדצמ׳ 2004
אשרי המלכה שיש לה עבד שכזה
איך ההערצה הבלתי נגמרת מתבטאת בכל משפט ומשפט