הפנטזיה שלה

הפנטזיה שלה

masterpice​(שולט) • 23 בדצמ׳ 2004

לכן, החלטתי לכתוב על פנטזיה המלווה אותי שנים, עוד לפני שידעתי שיש עולם שנקרא בדסמ, לפני שידעתי שיש עוד אנשים שרוצים, נוהגים, חולמים ומבצעים דברים כאלה.

זו פנטזיה בת מעל עשרים שנה. בימים שלא ידעתי בכלל שמשתמשים בנרות למטרות אחרות (ולכן , סביר גם שלא כללתי זאת) ולעומת זאת, ישנם בה דברים שלא מסוגלת לעשות עד היום, או לא עם כל אחד..

לצלילי פנטזיה זו אוננתי פעמים רבות בעבר.

היא פרסמה מודעה.
היא, פנויה, לא ברור אם רווקה או גרושה, חיה בגפה בדירה לא קטנה לא גדולה.
לא ידוע לי על חיים מעבר.
מודעה: מחפשת שני גברים (לפחות, כך חשבה) שישתמשו בי כטוב בעיניהם. (הערת המחברת: עם השנים הנוסח המקורי לא נשתמר, עקב חדירת מושגים מעולמות אחרים).
הם, שני חברים טובים, לא ידוע מצבם המשפחתי, פרסמו מודעה: דרושה בחורה/אישה לחגוג איתנו באופן חסר מעצורים.
הם ענו למודעה שלה.
היא ענתה למודעה שלהם.
שוחחו בטלפון.
הקול שלהם נעים לי, אמרה לעצמה.
עליך לקחת בחשבון שחודש ימים לא תצאי מהבית, כך אמרו לה.
תודיעי בעבודה.
תכיני מספיק מצרכי מזון עבורך , עבורינו ועבור אורחים מוזמנים.
את עושה כל מה שתדרשי.
מרגע שאנחנו מגיעים, אין לך אפשרות לסגת.
ודבר אחרון: את פותחת לנו את הדלת עירומה!
הטון הבהיר לה דבר אחד, אם לא תציית, היא תענש.
אבל, אבל, איך אדע שזה אתם? מתי תגיעו?
כלום.

היתה לה ברירה? (הערת המחברת: בעצם כן, אבל איך היא תקלקל לעצמה במו ידיה את הפנטזיה שלה?)
התארגנה בבית.
ערכה קניות של משקאות קלים, שימורי מזון, קפואים.
נקתה את הבית .
(הודיעה בעבודה?)
והמתינה.
פעם הגיע מתרים.
פעם השכנה דפקה בדלת.
תמיד פתחה את הדלת לבושה חלוק.

כשפתחה הפעם, לבושה בחלוק בלבד, עמדו מולה שני גברים.
הכנסי פנימה.
הדלת נסגרה אחריהם.
מיהרה להסיר את החלוק, חומקת לסלון והם אחריה.
מה אמרנו לך?
לפתוח את הדלת ערומה.
ו...?
לא עשיתי את זה.
ומה את חושבת שמגיע לך על כך?
עונש.

אחד מהם התיישב על הספה.
תמצצי לי, הורה.(אוי, זה קל, חשבה לעצמה. זה לא עונש).
בקשה להתיישב לצידו ולבצע.
לא.
בקשה לרדת לרצפה על ברכיה.
לא!
תתכופפי לעברי.
כופפה גווה, ישבנה מתרומם לאחור, פיתחה את חגורתו (הערת המחברת: אוף, למה לא חשבתי אז שאפשר לעשות שימוש גם בחגורה), הרוכסן, שלפה את איברו מתוך תחתוניו וחשבה, שתוכל לו.

אאוץ,
שכחה בכלל מהגבר השני ששתק כל אותה עת.
בעודה מתעסקת במכנסי היושב
החדיר זה את איברו לפי הטבעת שלה..
אאוץ!!!
מעולם לא חוותה כאב כזה.
מעוצמת הכאב נאנקה.
תמצצי זונה, אמרתי לך.
הכאב לא פג, אפילו לא הראה סימנים שהוא מתחיל להתפוגג.
ניסתה לנוע, להתחמק.
זונה, אמרנו לך, את בעונש.
את רוצה להוסיף ולהענש?
שתקה. (כאילו שיכלה אחרת, הרי הזין של היושב היה בפיה).

כך יהיה מעתה ואילך, משך החודש.
את עומדת לענג אותנו ואת חברינו, לכשיגיעו.
את זוחלת רוב הזמן על ברכייך וחלק מהזמן תהיי עם כיסוי עיניים.
אם מישהו מאיתנו הולך לשירותים, את זוחלת אחריו וכשהוא יוצא, את מנקה אותו בלשונך.
אם את עסוקה עם מישהו מאיתנו כאן, המשתמש בשירותים יחליט אם לחזור לטיפולך אם לאו.

בעת הארוחות את נמצאת לרגלינו במטבח ואוכלת את הפירורים. אלא אם כן מישהו מאיתנו יאכיל אותך
(הערת המחברת: וואו, את הקטע הזה בפנטזיה הדחקתי רוב הזמן, מעניין שעכשיו הוא יצא).

היא שתקה.
הבינה והנהנה.
ולא האמינה על עצמה.

(הערת המחברת בדרך כלל,כ די לגמור הייתי מריצה את הפנזטיה כבר יותר מהר בשלבים האלה).

הגיעו חברים שלהם.
המון חברים.
כבר איבדה את תחושת הזמן.
חדרו אליה בכל פתח.
הזרע נזל ממנה מכל מקום.
כואב, לא כואב. כבר לא ידעה.

המוסיקה רעמה.
לעיתים רקדו איתה.
לעיתים ליטפו את פניה.

כשראו שהיא עייפה, הורו לה ללכת לישון.
על הגב.
קשרו את רגליה בפיסוק לשולי המיטה וכר מתחת לישבנה..
זה כדי שנוכל להמשיך לזיין אותך, אם צריך, כך הסבירו לה.

היא ישנה והם דפקו אותה.
כי תמיד הגיעו עוד חברים חרמנים.
היא יודעת שהם הזמינו את כל חבריהם.
אבל לא אכפת לה.
העיקר שיגעו בה.
העיקר שיזיינו אותה.

מידי פעם, אמרו לה ללכת להתקלח.
אז הרשו לה לעמוד זקופה.
וכשהיתה חוזרת, נדרשה למצוץ לכל מי שהתחרמן בהעדרה.

פעם, ערכו תחרות.
הזמינו עוד נשים, כולן רקדו ערומות.
(המחברת שכחה על מה היתה התחרות, רק זוכרת שהיתה קשורה לשדיים)
בפעם אחרת ערכו תחרות בין הנוכחים בירי חצים על שדיה.
כשהחיצים פגעו בשדיים (הערת המחברת: לא זוכרת אלו חיצים), היא אהבה את זה.
כשהחטיאו את המטרה, היא פחות אהבה.

היו גם מקרים רבים בהם נענשה.
אך משום מה איני זוכרת איך.(אולי תחרות החיצים היתה עונש?)

היא כבר היתה עייפה.
לא הבחינה בין יום ללילה.
לא ידעה מה התאריך.
לא זכרה איך היו חייה לפני כן.
כאילו כך היתה מאז ומתמיד.

היא אפילו לא ידעה מיהם.
פניהם התערבבו לנגד עיניה, כאילו היתה עם כיסוי עיניים גם בלעדיו.

יום אחד התעוררה משנתה.
רגליה חופשיות.
שקט סביב.
זרע על הסדין ועל גופה.
סימנים כחולים גם כן (הערת המחברת: כך אני חושבת כיום).

כושלת, עברה בבית,
מלבד שקיות חטיפים ובקבוקי משקה ריקים
לא נשאר שום זכר לאנשים ולזהותם.
רק זכרון גופם, קולם ומנחתם.

נ.ב
זו הפנטזיה שלה,
כפי שהיא כתבה.

זה מפגר לדעתי

סקסית הורסת​(שולטת) • 23 בדצמ׳ 2004

למה ?

melody • 23 בדצמ׳ 2004

קיוויתי שלפחות בפורום 40 פלוס נוכל להימנע
מתגובות כמו שלך, "סקסית הורסת" !

ולעצם הפנטזיה,
אני חושבת, שהרצון לשמש כלי לסיפוק צרכיהם של אחרים, לא ידועים ולא מוכרים
היא פנטזיה די ידועה ומוכרת בקרב סאביות....
אם בפועל, אז חודש זה המון. אולי אפילו יותר מדי, לדעתי.


תודה שהבאת Masterpice

en1 • 23 בדצמ׳ 2004

איך אפשר לומר על פנטזיה שהיא מפגרת???
לא ברור לי.

בכל מקרה, פנטזיה בהחלט מוכרת.
אולי היה קצת קשה להיכנס לזה בגלל ההוראות במאי המשולבות..
אבל רעיון מגרה מאוד.

Tamashi Nawa​(שולט) • 23 בדצמ׳ 2004

בהחלט מעניין מאוד

ותודה על שחלקתם עימנו