בית קפה תל-אביבי. שיחה אין שופית. בתוך הסאב איבר בגודל 30סמ

בית קפה תל-אביבי. שיחה אין שופית. בתוך הסאב איבר בגודל 30סמ

Alexey90210​(מתחלף) • 28 בדצמ׳ 2004

נרדמתי בשפה ליד המחשב.. למרות שקשה להירדם לא ליד המחשב, קשה כל הבית הוא חדר אחד, לא יותר מדי גדול.. באותו ערב לא היו לי אורחים ולא ביקרתי אף אחד.. לא התחשק לי גם לירות אף אחד מהסרטים שהורדתי לאחרונה.. גם שני הספרים(קסטנדה ודוסטויבסקי), שאני נמצע באמצע כל אחד מהם לא משחו אותי.. זה היה אחד מערבים שבהם לא בא לך לרואת אף אחד, ויחד עם כל זה בא לך לעשות משהו..

"עמוד על 4" שמעתי קול, לא בכל רם אך בטון שלא משאיר כל ספק – שזה מה שאצטרך לעשות..
תוך רגע הבנתי שממש קר לי.. נשיתי לחשוב "למה?", אך לא הבנתי..
לאחר חצי דקה הבנתי שאין אלי אף בגד, וזה הסביר את הקור..

"תספור עד 20" אמרה.. והתחלתי לספור בקול.. בכל ספירה קיבלתי מכה עם שוט (או משהו קמו שוט)..
זה חזר 4 או 5 פעמים.. דמעות קטנות נפלו על לחיי..
היא הסתכלה לי בעיניים מבלי לתת לי אפשרות להסתכל לה בעיניים בחזרה.. והבנתי שהיא מבינה מה עובר אלי..

בוגרשוב..
בית קפה תל-אביבי לגמרי..
שעה שכולם יצוא לבלבל אחד לשני את השחל, על פילוסופיה, פוליטיקה, זוגיות ועוד קמה דברים..
אני יושב, על הכיסא מימין לשולחן.. משמולי יש עוד כיסא.. שני הכיסאות משקיפים לרחוב..
השיחה שאנחנו מנהלים היא לא ממש קשורה למשהו מסוים.. כל מני דברים..

אני מרגיש שכל תנוע של רגליים שלי גורמת לי לויברציות בכל הגוף..
היא מבינה שאני לא ממש עקבתי אחרי הנושא שהיא דיברה אליו..
-"מה אתה מרגיש?", שעלה גברתי
-"קצת מוזר"
-"מוזר חיובי או מוזר שלילי?"
-"עוד לא הבנתי, אבל קשה אני מזיז את הרגליים.. פיטום מתחיל לרעוד לי הגוף"
-"אהה", אמרה עם חיוך משכנע וכל יודעה, "ברור שתרעד!!"
-"מה זאת אומרת?", שאלתי
-"אתה יודע מה יש לך בפנים?"
-"איפה בפנים?", שאלתי למרות שידעתי על מה היא שואלת..
-"בתוך הטוסיק שלך..", ושוב חייכה, והפעם גם צחקה..
-"אני מנשה לחשוב על זה, ושם דבר לא עולה לי לראש", סטירה. סטירה עם היד הימני שלה לחלק הסמלי של פנים שלי..
לרגע נהיה שקט בבית-קפה!!! פשוט דממה.. מכל שולחן שהיה מסביבנו זרקו מבט על השולחן שלנו.. חלקם הסתכלו ישר.. חלקם קצת התביישו והסתכלו כאילו על מה שהוא אחר..
ואחרי השנייה הזאת הם המשיכו לבלבל אחד לשני את השחל, אבל לא בכזאת מהירות קמו קודם.. או שהקצב השמיע שלי השתנה..
-"עלה לראש?" שעלה גברתי בלי חיוך, אבל גם בלי כעס..
-"כן גברתי..", אמרתי וחשבתי שעם אני ימשיך את המשפט אז מה שהוא יקרא.. "אני מרגיש איבר מיני בתוך הטוסיק שלי.."
-"באיזה גודל?"
-"לא.." רציתי להגיד שאני לא יודע, אבל הבנתי מהר מאוד שזה לא רעיון טוב, ואז אמרתי.. "יחסית גדול"..
הפעם היא התפוצצה מצחוק, ושוב זכינו במבטים של היושבים בבית-קפה.. הם חיקו לאקשן, אבל האקשן לא היגיע.. והם סתם בזבזו את הזמן בתקווה שעוד משהו מיוחד יקרא..
-"יחסית גדול?!".. אמרה והמשיחה לצחוק.."אתה יושב עם איבר של 30ס"מ בטוסיק"..
-"באמת?", שאלתי
-"באמת!!"
המלצרית הביאה חשבון, וקשה קמתי מהכיסא – התעוררתי..
במשך קמה דקות המשכתי אפילו לירות תמונות מהחלום הזה.. זה קמו החלומות האלו שאתה מתעורר ולא יודע מה הוא חלום, ומה המציות.. כל הבוקר הברתי בשקט, אפילו סגרתי את הפלאפון.. ורק לקראת הצהריים חזרתי למציות..

Tainted​(לא בעסק) • 28 בדצמ׳ 2004

...

אמילי קייג'​(אחרת) • 28 בדצמ׳ 2004

גררררררררררררר

Re: ...

האמפרי • 30 בדצמ׳ 2004

אכן גררררררר...

Re: ...

Alexey90210​(מתחלף) • 5 בינו׳ 2005

מכאן אני יחול להבין שהסיפור שסיפרתי, לא ממש איניין אותכם..
טוב , נו, בסדר..

Re: ...

האמפרי • 6 בינו׳ 2005

איך בדיוק הגעת לזה ?
מה פתאם. תמשיך לספר ולענג אותנו.

כשהמקומיים אומרים "גרררר...."

קייל​(לא בעסק) • 6 בינו׳ 2005

הם מתכוונים ל"גרררר...." חיובי ביותר
תמשיך לכתוב
אל תתיחס לזה שאחרים לא מצליחים לבטא עצמם במלים שלמות אחרי זה.