ושוב בגידה

פססססט, אנפה, כנסי לרגע קט.

MondoM​(שולט) • 29 בדצמ׳ 2004

כתבת:
אני משתדלת לא להתלהם ולכתוב פה את כל הכעס שיש לי על המתחסדים למיניהם. וזה לא קל.
נכון זה לא קל ולא מצליח לך את נכנסת בכל מי שעונה לך

כתבת:לא שאני חושבת שהיה לה קל לקבל את זה אם הוא היה בא ומספר, אבל היה נחסך ממנה העלבון האישי והסביבתי. לפחות זה.
מצטער אנפה זה קשקוש מוחלט. אין מצב שהיה נחסך ממנה כל סוג של עלבון שקיים!!!.

כתבת:
שהיא מלמלה בוקר שלם: למה הוא לא סיפר לי? חמישה חודשים הוא אתה והוא לא סיפר לי! שרק היה אומר שהוא רוצה ללכת, או רוצה פסק זמן לחשוב, או שיגיד שהתאהב במישהי אחרת. אבל למה ככה?

למה ככה?, מהרבה סיבות. רובן מפורטות בהמשך. בגדול, אין לו עניין לפרק את התא המשפחתי ואין לו רצון להכאיב, הוא היה משוכנע שיוכל להסתיר את זה מרעייתו אבל טרח לספר לכולם וגם זה מפורט בהמשך.


גברים חשופים יותר לבגידה ואי נאמנות בשל הגישה הגברית לערכים.

כיום, יותר מבעבר, כאשר לנשים יש נוכחות חזקה בכוח העבודה, ואנשים עובדים שעות ארוכות במשרד, מתפתחים רומנים ביתר קלות מבעבר.. גם לטכנולוגיה המתקדמת יש תפקיד לא מבוטל בנושא זה טלפונים סלולריים, מחשבים, שרות הודעות ואינטרנט, מקלים על גברים לקיים קשר עם "חברה". יחס החברה גמיש ופחות סטיגמטי מבעבר כלפי מערכות יחסים שמחוץ למסגרת הנשואים. דמויות ציבוריות, מובילי דעת קהל, (אפילו נשיא לשעבר) מודים בקיום יחסים כאלה.

תוכניות טלוויזיה והוליווד מבטיחים לנו התרגשות בבגידה.

בניגוד לסטריאוטיפ, רוב "הבוגדים" אינם מחפשים לעצמם את הרומן, והאישה האחרת איננה לילית המחפשת להפיל בפח את הגבר הנשוי. גברים נשואים מחפשים תשומת לב, או מבקשים לחזק את ביטחונם העצמי. "גבר נשוי יכול לספר למאהבת סיפורים שאשתו כבר לא מעונינת לשמוע, הוא מרגיש מיוחד וגברי.."

האם המסקנה המתבקשת היא שאישתו אשמה בבגידתו? עד כמה שידוע לי, הגבר עדיין אחראי למעשיו, אבל קיימים מספר צמתים בהם הוא פגיע במיוחד.


כאשר הסקס כבר לא מה שהיה
גבר מתפתה ביתר קלות כאשר הסקס איבד מזוהרו ותכיפותו. עבור גברים רבים סקס היא הדרך לתקשר עם נשותיהם, גבר נפגע כאשר אישתו דוחה אותו, לעיתים יראה בכך אישור לחפש מחוץ לבית . אין זה אומר שהוא מחפש תמיד, אך כאשר יזדמן לנסיבות מקילות לא יהסס, האירוע החד פעמי עלול להפוך לקשר קבוע ומחייב, גם אם הוא אוהב את אישתו.

תינוק חדש
ידוע שסקס מביא תינוקות אך אלה לא מביאים סקס... אם צעירה מתקשה לחלק זמן ותשומת לב בין התינוק החדש והבעל. קשה לה לחשוב על סקס ולהראות סקסית לאחר לילות חסרי שינה וכאשר רמת ההורמונים שלה נמצאת בתהליכי שינוי. היא מחויבת לתינוק ובן זוגה עלול לחוש בדידות. גברים מוטרדים בשל פגיעה באוטונומיה שלהם,לידת תינוק עלולה לגרום להם להתנהג כילדים בעצמם. יש גברים הנבהלים מההתחייבות החדשה וממהרים לחפש קשר עם אישה אחרת על מנת להשיג תחושת חופש.

משבר אמצע החיים
הבה נודה בכך: זהו שלב מסובך, וגבר המתקשה להתמודד עם שערו המידלדל, מותניו המתעבים והחשש מפני החמצה, עלול לחפש נחמה בזרועות אישה שתגרום לו לריגוש.
גבר כזה מחפש משמעות ולא יחסים, הוא מבקש להשיב את נעוריו, לעיתים ע"י רכישת אופנוע ולעיתים בקשר עם מישהי שתעזור לו להתכחש לתהליך הזקנה.
בשלב זה גבר עלול לחפש מישהי מעברו, יש לו צורך לחוש כל יכול, לנסות להימלט מהמלכודת של אמצע החיים. מי שלא מוצא סיפוק בעבודה או בתחביב יחפש אותו בקשר חברתי עם אישה.

החברים עושים את זה
גברים מתקשרים ע"י חוויות משותפות. האזנה לחברים גורמת לגברים רבים לחוש שהם מחמיצים משהו. גברים יוצרים אווירה חברתית המעניקה אישור ולגיטימיות לחוויות בגידה. רבים מודים שלאחר הפסקת הרומן הם מתקשים לשוב לחיי נישואים רגילים ומתגעגעים לסיפורי הבגידה. גבר משווה את חיי הנשואים לאלה של חבריו ומבקש להיות אחד מהחברה.

תוספת שכר ותפקיד
הצלחה בתחום המקצועי עשויה לגרום לו לחוש שמגיע לו עוד משהו. הוא עובד קשה, משקיע ורוצה בתמורה נוספת. פוליטיקאים, שחקני כדורסל, יוצרי דעת קהל מלווים בנשים יפות, כסמל להצלחה. לכוח ועמדה, גם הוא רוצה להתהדר בסמלים שיאשרו את עמדתו וכוחו. האירוניה היא שקשר מיני עם אישה גורם פעמים רבות לאובדן השליטה, אישה צעירה ויפה עלולה דווקא לפגוע בדימוי העצמי שלו.

הקריירה מידרדרת
גם בעידן של 2 קריירות לבני הזוג, גבר מחפש להיות בעל עמדה ושכר גבוהים משל רעייתו. כאשר היא עולה עליו בתחום המקצועי הוא עלול לחפש ניחומים בקרב אישה אחרת.

גבר שאינו יכול לשתף את אישתו בחוויות ממקום העבודה, אם בשל חוסר עניין ואם בשל עייפותה, מחפש לעצמו אוזן ידידותית אחרת. רומן עשוי להשכיח ממנו את הצ'קים החוזרים, הוא יכול לברוח מהמציאות העגומה למספר שעות.

melody • 29 בדצמ׳ 2004

MondoM,

שוב, אלה הם תירוצים.
הסיבות האמיתיות והפסיכולוגיות הן בדיוק כפי שנאמר במחקר שהעליתי לעיל :

"....מצד אחד יש להם הערכה עצמית גבוהה מאוד, יחד עם הגדרה "שאין להם אלוהים". הם לא ישרים מטבעם, חסרי התחשבות כלפי הסביבה, ישירים ובוטים, והם מאוד לא צנועים בסגנון החיים היומיומי שלהם".

Re: פססססט, אנפה, כנסי לרגע קט.

אנפת לילה • 29 בדצמ׳ 2004

מונדום
"כתבת:
אני משתדלת לא להתלהם ולכתוב פה את כל הכעס שיש לי על המתחסדים למיניהם. וזה לא קל.
נכון זה לא קל ולא מצליח לך את נכנסת בכל מי שעונה לך "

אתה יכול הצביע על מקום שבו "נכנסתי" במישהו? אני מגיבה. לא "נכנסת" באף אחד.

"כתבת:לא שאני חושבת שהיה לה קל לקבל את זה אם הוא היה בא ומספר, אבל היה נחסך ממנה העלבון האישי והסביבתי. לפחות זה.
מצטער אנפה זה קשקוש מוחלט. אין מצב שהיה נחסך ממנה כל סוג של עלבון שקיים!!!. "

סביר להניח שאם הוא היה בא ומספר לה לפני שכל הסביבה ידעה, היה כואב לה מאד והיא לא היתה חושבת עד כמה היה יכול לכאוב לה יותר אילו לא היה מספר לה וכל הסביבה היתה יודעת לפניה. זה סתם עוד עלבון, מיותר לחלוטין. (אגב התלהמות, אני לא חושבת שהגבתי לדברים של מישהו פה במילה קשקוש).

"כתבת:
שהיא מלמלה בוקר שלם: למה הוא לא סיפר לי? חמישה חודשים הוא אתה והוא לא סיפר לי! שרק היה אומר שהוא רוצה ללכת, או רוצה פסק זמן לחשוב, או שיגיד שהתאהב במישהי אחרת. אבל למה ככה?

למה ככה?, מהרבה סיבות. רובן מפורטות בהמשך. בגדול, אין לו עניין לפרק את התא המשפחתי ואין לו רצון להכאיב, הוא היה משוכנע שיוכל להסתיר את זה מרעייתו אבל טרח לספר לכולם וגם זה מפורט בהמשך. "

זה מאד יפה שאתה מכיר את נפש האיש למרות שאינך מכיר אותו ואת מניעיו. והוא דווקא נורא רצה שהיא תדע. לכן דאג לשוחח בטלפון בזמן שידע שהיא קרובה ויכולה לשמוע לפחות את הצד שלו בשיחה שהיה מפליל לגמרי.

ובנוגע לרשימת התירוצים שכתבת, אני חוששת שהשמטת את הטבע הגברי ותיאורית פיזור הזרע.
קראתי את הרשימה , אחד לאחד. באמת השקעת בכתיבה רהוטה ובניסוח בהיר.
אבל מה? כמו שאמרה מלודי,אלה תירוצים. אף אחד מאלה לא מהווה סיבה טובה ומוצדקת לבגוד, זו רק רשימת הקלות.כמו היית אומר לי : תראי כמה הגברים המסכנים עומדים בלחצים. ולפעמים הלחץ גדול מידי אז הם פשוט עושים מה שהם עושים.
להגיד שגבר בוגד באישתו כי הוא רוצה לחזק את האגו המתדלדל, או להיות אחלה גבר בעיני החברה או כל תירוץ אחר מהרשימה, זה לא לענות לשאלה שלי.

ושוב אני אגיד, לא טוב לך? תלך. תשלם את המחיר ותלך.
טוב לך מספיק כדי להשאר? תשלם את המחיר ותשאר.
זה הכל.
כל כך פשוט וכל כך מסובך.

אגב, אני מתייחסת לגברים ולנשים כאחת. גם נשים בוגדות כידוע לך ומה התירוצים שלהן?

זאלופון​(שולט) • 29 בדצמ׳ 2004

הערה: הפוסט נכתב בלשון בוגד ונבגדת אך מתייחס גם למקרה ההפוך.

אני יוצא מנקודת הנחה שאדם שבוגד בבת זוגו עושה זאת לא רק בגלל תכונות האישיות שלו אלא גם כי חסר לו משהו. אדם שיש לו כל מה שיבקש, אין לו סיבה לחפש בחוץ את מה שלא חסר לו. החוסר הזה לא חייב להיות אשמת בת הזוג - ייתכן שהיא מינית וסקסית וקינקית ונפלאה, אבל האיש פשוט חייב גיוון והיא בכל זאת רק אישה אחת, או שהאיש זקוק לבדסמ והיא ונילית מוצהרת, או שהוא רוצה גם גברים ולה יש רק שחלות וכו'.
מה יכול אדם כזה לעשות?
1. לא להגיד כלום ולא לעשות כלום, דהיינו לא לספר לאשתו שיש לו צרכים שהיא אינה יכולה למלא וגם לא למלא את אותם צרכים מאחורי גבה
2. להגיד ולא לעשות כלום, כלומר רק ליידע אותה ולא לבגוד בה.
3. לא להגיד וכן לעשות, כלומר ל ב ג ו ד
4. כן להגיד וכן לעשות, כלומר להסביר לה שיש לו חוסר וליידע אותה כי הוא ממלא חוסר זה

בדרך כלל כשמסתכלים על האפשרויות הללו, השיפוט נעשה על פי מבחן המוסר. על פי מבחן זה, האופציות המנצחות הן כמובן 1,2 - תתאפק, תתגבר על האכזבה, לא יקרה כלום, ואופציה מספר 4 - אם בחרת לעשות משהו, לפחות תן לה זכות בחירה מודעת מה לעשות עם זה.

זה שיפוט הגיוני ולגיטימי וגם אני משתמש בו, אבל זו לא הדרך היחידה לשפוט. אפשר, לדוגמה, לשפוט גם על פי מבחן התוצאה, וכאן יכולות המסקנות להיות שונות במקצת:
במקרה של אופציה מספר 1, האדם יוסיף לחיות בחוסר. אם החוסר קטן יחסית, סביר שלא תהיינה בעיות גדולות מדי, אבל חוסר רציני יגרום לו לתסכול, לתחושת החמצה ולכעס, שעלולים להיות מופנים כלפי בת זוגו הנתפסת כמי שמונעת מנו את השלמת החוסר. באופן זה גם היא וגם היחסים ביניהם עלולים לסבול. תוצאה אפשרית ולא מופרכת - שני אנשים בלתי מאושרים. אם הוא מצליח למנוע מהתסכול להקרין החוצה, נותרנו עם אדם בלתי מאושר אחד.
במקרה של אופציה מספר 2, סביר שהאיש יחוש את אותם רגשות שתוארו באופציה מספר 1, אלא שבמקרה כזה גם האשה תהיה, סביר להניח, פחות מאושרת מאשר לולא ידעה כי לבן זוגה צרכים שהיא לא רלוונטית אליהם. התוצאה - שני אנשים בלתי מאושרים. עם זאת יש לסייג ולומר שבמצב זה לפחות ישנה אפשרות לדבר על הבעיה ולנסות להביא לפתרונה.
באופציה מספר 4, סביר שהאישה תהיה בלתי מאושרת מאותן סיבות של אופציה מספר 2. הגבר יהיה מאושר מעצם מימוש החוסר שלו, אלא שהשלכה אפשרית וסבירה ביותר עשויה להיות סיום הקשר עם בת זוגו (או לפחות התדרדרות בו), מה שסביר מאד להניח שיפגע באושרו. התוצאה: ככל הנראה שני אנשים בלתי מאושרים. כמובן שזאת בהנחה שהאיש מעוניין שהקשר עם בת הזוג יימשך, שכן אחרת היה יכול לסיים אותו בעצמו לפני מימוש צרכיו.
עתה נפנה לאופציה מספר 3 המעניינת. באופציה זו האישה אינה מודעת למעשיו של בעלה או לצרכיו. אי לכך, אושרה לא נפגם. כמובן שזהו אושר שמקורו בחוסר ידיעה, אבל עבורה הוא אמיתי (באופן מפתיע, אושר שמקורו בחוסר ידיעה לא נפגע אלא במקרה של ידיעה). האיש הבוגד עצמו כמובן מאושר ממימוש צרכיו ומאושר גם מכך שהקשר עם בת זוגו נשמר כסדרו. ייתכן אף שהאושר והשלמות שלו יקרינו באופן חיובי על הקשר ויתרמו עוד יותר לאושרה של האישה. התוצאה: שני אנשים מאושרים (ועוד מספר לא ידוע של נשים, שאיתן נעשית הבגידה).
מובן שבמקרה שהאישה מגלה את מעשה הבגידה, כל התיאוריה נופלת ויש לנו שני אנשים מאד לא מאושרים. אבל לרוב כוונתו של הבוגד היא מן הסתם שמעשה הבגידה לא יתגלה.

כל האמור לעיל כמובן לא מבטל את השיפוט המוסרי. אני אישית הולך לפי שיפוט זה דווקא ורואה בבגידה אקט בלתי ראוי בעליל. אבל אני משאיר לכל אחד לעשות את השיקולים המוסריים שלו, ולא רוצה לשפוט יותר מדי לחומרה אדם שלא הגעתי למקומו. ייתכן שאדם שאוהב את אשתו עמוקות ועם זאת אינו מסוגל להיות מאושר ושלם איתה בלבד שואל עצמו: "מה יהיה הטוב ביותר עבור שנינו?" ותשובתו לעצמו היא כי אופציה טובה היא כזו שלא תפרק את הנישואין, לא תפגע באשתו בשום צורה ותאפשר לו לספק את חוסריו. אופציה זו, ברוב המקרים, היא אך ורק בגידה שאינה מתגלית.

לסיכום, אני רוצה שוב להבהיר למען לא יובן שלא כהלכה שאין בכוונתי לתאר בגידה כמעשה אלטרואיסטי כלשהו. זהו מעשה שאני בהחלט מגנה, אבל מצד שני - אם לא הייתי במצב הזה ולא ביררתי מה עבר לבחור בראש ומה הביא אותו לבחירה שבחר - קשה לי לשפוט.

ותודה לכל מי שצלח את הפוסט הארוך הזה

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } • 30 בדצמ׳ 2004

כמו תמיד, זאלופון מביא את השיקולים כולם.
מצליח לחשוב על כל האופציות בצורה מודעת.
(נשיקות. וגם ללוטוסית. עם לשון.)

כתבת שאתה מגנה בגידה.
רגע אחרי שכתבת בדיוק למה זו האופציה היחידה
בה שני הצדדים יהיו מאושרים
ובתנאי שמהלכים על חבל דק.

מסכימה איתך,
וגם רוצה לשמוע את השיקולים,
למה בכ"ז אתה מגנה בגידות.



בגידה היא סוג של פשרה.
היות ומשיקולים שונים בוחרים שלא לספר,
זו בחירה בפשרה.
אתה מקבל על עצמך את הסודיות
אתה מקבל על עצמך עולם כפול
אתה בעצם שולל מהאחר את זכות הבחירה
לוקח אחריות על הבחירה שלו
ובכך מזלזל באינטליגנציה שלו.
אתה שולט בו
הוא נשלט שלך, בלי בחירה. אפילו בלי לדעת.
רק כי אתה חושב שזה נכון לשניכם.

קל לי מאוד לכתוב שצריך לקום ולעזוב כשמגיעים לשקר
מאוד קל לכתוב התייפיפויות כמו שכתבתי למעלה
לא שופטת ולא אשפוט כל צורת התנהגות כי לא הגעתי לשם
אלו הדיעות שלי ואני כותבת אותן כרווקה צעירה [טפו עלי].

וגם אם כן מגיעים לשם, זה עניין של מבנה.
אנשים שונים, רגישויות שונות, התייחסויות שונות, תגובות שונות.

nerissa​(אחרת) • 30 בדצמ׳ 2004

וואי - אין לי מושג מאיפה להתחיל כאן אז אני פשוט אזרום עם המילים. תסלחו לי, אנשים יקרים:

קופלת כתבה:
"וגם אם כן מגיעים לשם, זה עניין של מבנה.
אנשים שונים, רגישויות שונות, התייחסויות שונות, תגובות שונות."

וזה עצם העניין.

זה יפה מאוד לעלות על בריקדות ולהקיא על כל הבוגדים למינהם ולתלות את כולם! וזהו להם! הכל כדי לשמור על שלמות המסגרת.

מלודי כתבה:

"....מצד אחד יש להם הערכה עצמית גבוהה מאוד, יחד עם הגדרה "שאין להם אלוהים". הם לא ישרים מטבעם, חסרי התחשבות כלפי הסביבה, ישירים ובוטים, והם מאוד לא צנועים בסגנון החיים היומיומי שלהם".

זה נחמד לדעת שזה מה שאת חושבת עלי..
האם כך גם הרגשת כלפי איש נשוי זה או אחר שהיית איתו?
לכל אחד ואחת יש את סיבותיה היא לסיבה שמוצאים השלמה כזו או אחרת מחוץ לבית

זה לא עושה אותם אנשים פחות טובים או מנובלים גדולים כפי שהעומדות על הבריקדות אומרות כאן (אנפה? אני מבינה שאנחנו לא חברות יותר?)
יש סיבות להשלמות האלה מחוץ למסגרת הנישואין כחול על שפת הים. וכן - הן סיבות לא תירוצים.
קל מאוד להפנות אצבע מאשימה ולהגיד נו-נו-נו ולא עושים כך.

זאלו כתב זאת חכם.

זה עניין של שיקולים. איזו דרך תפגע הכי פחות במינימום אנשים. זה עניין של פשרה ואיזו ממבחר הפשרות שאנחנו עושים תהייה הכי פחות כואבת לעצמנו ולסביבה היקרה לנו.
זה מערך של שיקולים שלחלוטין לא יכול להיות "צ'ק ליסט" כלל אנושי שכל אינדבדואל חייב למלא אותה.

לכל אחד יש את המסגרת המשפחתית שלו, את מגוון השיקולים שלו, את הנתונים הטכניים שלו להגיע להחלטות.

אנפה - פשוט אי אפשר לעשות הכללות בעניין הזה

אם תתחילי לשבת פרטנית עם "מסת הבוגדים המנובלים האלה" ותשמעי סיפורים אישיים ולא מין.. ערפל של חוסר מוסריות, תתחילי למצוא עצמך "מבינה" אחד.. ואז "מבינה" שיקוליה של אחרת.. וזה לא ייגמר.

מונדום כבר כתב לפני, נדמה לי - התא המשפחתי השתנה בשנים האחרונות. התפיסה השתנתה והפכה מודרנית יותר. יותר ויותר זוגות פותחים את חיי הנישואים וחיים עם זה בשלום (תודה לאל). אבל מה קורה למי שכבר נשוי ונמצא בתא משפחתי (מהדור ההוא) ורוצה "לשדרג" את הנישואין שלו מבלי לאבד את האישה שבחר לחלק איתה את חייו? מבלי לפרק את הקיים אלא לבנות ממנו משהו חדש ואין לו שותפה לכך במסגרת הנוכחית?

אנשים הנשואים 20 שנה ויותר.. שהתחילו את חיי הנישואים שלהם במבנה אישי אחד ומתפתחים ממנו למקום אחר.. מה שהיינו כשהיינו בני עשרים זה לא מה שאנחנו כיום - בגילאי הארבעים שלנו.. יש אנשים כאלה שאוהבים מאוד את בני זוגם לחיים. אוהבים את התא המשפחתי ולחלוטין לא רוצים לפרק אותו רק משום שיש להם צורך לגוון. להריח ריח שונה. לטעום טעם אחר. לגעת במרקם עור אחר. כן - הם רוצים הרפתקה. בשביל הנפש..
בשביל להרגיש חיוניות.
בשביל להרגיש שובבים.
בשביל להרגיש משהו אחר מחוץ לשבלונה המוכרת והידוע והאהובה.

והכי חשוב - הם רוצים לחזור אחר כך הביתה ולהתכרבל בטוב ובאהוב ובמוכר. חוזרים לבסיס.

אז יש מי שיש להם מזל ובני זוגם מתפתחים במקביל להם ואז מגיעים לנקודה בה פותחים את הנישואין להרפתקאות שונות.

אבל יש מי שבן זוגו לא פתוח לזה..

melody • 30 בדצמ׳ 2004

נריסתי,
ציטטתי מתוך מחקר. לא אני כתבתי אותו !

ואני לא זקוקה לפורום או לבגידות בשביל להגיד לך שאני לא סופפפפלת אותך

CaveM • 30 בדצמ׳ 2004

שוב לא סובלת אותך
נו אז גם אני לא סובל אותכם מה חדש

nerissa​(אחרת) • 30 בדצמ׳ 2004

יששששששששששש היא לא סופלת אותייי

פייה{O} • 30 בדצמ׳ 2004

אני בטוחה שאת צודקת.
אבל גם אם אלך לכלא ואשב ואקשיב לאנסים וגנבים וסוחרי סמים וכל מיני, אבין אותם (לא שאני משווה חלילה, אני מנסה להעביר נקודה).
לכל מעשה יש מניע ואני מאמינה שרוב האנשים לא פועלים מתוך רוע אמיתי.
אבל הבנה לא קשורה לשיפוט של מה נכון ומה לא נכון.
גם את אתי אלון למשל אני מבינה לחלוטין. היא גדלה בבית דפוק בו אחיה היה אלוהים והיה לגיטימי ואף מצופה לעשות בשבילו הכל, אז היא גנבה בשבילו כמה מליונים....
אבל זה לא הופך את זה למוצדק. וזה שאני לא במקומה לא אומר שאני לא יכולה או צריכה לשפוט את מה שהיא עשתה ולהגיד שזה לא בסדר.

לבגוד זה לא בסדר.
אני יכולה להבין למה אנשים עושים את זה, ואף לחוש אמפתיה וסימפטיה כלפי אותם אנשים.
אבל עדיין אין שום דבר שיגרום לי לחשוב שזה מעשה מוסרי ומוצדק.