Dom_Quixote
|
לפני 19 שנים •
12 בינו׳ 2005
דרישת שלום למוקירי זכרי
מה קורה כלובנים,
(אופס, סליחה, לא יודע מה קרה לי... התכוונתי): כבוד, מגיעות אלי שמועות שקצת, אפילו קצת הרבה, נעלמתי. איפה אתה, שואלים עליך, רוצים שתבוא, מתגעגעים. בסדר בסדר אנחנו מודים אתה מושלם מכל בחינה. כאלה. אז אתם צודקים. כאיש ציבור שנבחר בבחירות רשמיות (אם כי לא ברוב קולות, אבל מה שטוב לאמריקה טוב גם לנו), חלה עלי חובת הדיווח, ומי אני, שנהנה מכל מטעמי השחיתות שמעמדי מקנה לי, שאתלונן. אז יאללה, לאזור כוחות לקראת פוסט. לא שמעתם ממני כבר חודש, חדל קיטורים. קודם כל, תודה לכל אלה מכם שהתקשרו, שלחו הודעות, הציקו במסנג'ר, כתבו אימייל או סתם שאלו את מקורביי ישו"ז מה קורה איתי. זה מחמם את הלב לדעת ש-11 חודשים של שירות ציבורי נאמן מזכות אותי, אם לא בפנסיה הגונה, לפחות בכמה התעניינויות לשם הנימוס. הסיבה שלא פרסמתי הודעת פרידה רשמית ארוכה ומליצית לעילא (שמן הסתם היתה מהווה הסחת דעת ותו לא לכך שאנשיי מרוקנים את את חשבונות הבנק שלכם), היא שטרם נפרדתי. אין בכוונתי, לפחות בשלב זה, לפרוש לתמיד מהחיים הציבוריים בביצתנו עתירת הניחוח, או אם תרצו - לתלות את השיריון (הלכתי על זה אחרי שפסלתי את "להסיג כלפי חוץ את הרומח"). אבל, כמו שאמרו טובי מנהיגנו בשנים האחרונות (עוד 1000 שנה ארכיאולוגים יקראו את הפוסט הזה, יבינו ש"טובי מנהיגנו" פירושו ביבי וברק, ורק אז יבינו באמת באיזה מצב מחורבן היינו) - אני זקוק לפסק זמן. לחשוב קצת בראש נקי, לעשות לביתי, לעבוד על הזוגיות, כל אלה, שפירושם בשפה פשוטה: להרוויח כמה מיליונים, לעשות ניתוח להסרת הפלולה, לבנות בית בכפר שמריהו, להשיג פילגש ולתכנן את דרכי חזרה אל כס המנהיג. בקיצור חברים, אני נמצא בתקופה די מכרעת בחיי, שעשויה לקבוע לאן פניי בגלגול הזה, וכפי שבטח כבר הבנתם - מאחר שהעולם סובב סביבי, הרי שגורלי קשור בגורלות רבים מספור, וההחלטה שאקבל תשפיע לא רק עלי ועל צאצאיי (יש דבר כזה בנק הביצית?), אלא על האיזור וייתכן שאף על התבל כולה, כשגם אפשרות של עולמות אחרים טרם ירדה מעל הפרק. אז זה הקטע, קליקת רפש אהובה שלי. אני גם מאוד מאוד עסוק בהרבה פרוייקטים שהכבוד מצוי בהם בשפע, גם מאוד מתלבט, גם מבולבל, וגם, מה לעשות, זקוק קצת לחופש. עם כל הכבוד לתאגיד שמשלם ליבשביל להשתנן חמש שעות רצוף מול מצלמה ו-44 דוגמניות (לא לדאוג, זה לא נורא כמו שזה נשמע), הכלוב, הקהילה והחברים בה היו עבורי, מבחירתי החופשית, משרה מלאה עם שעות נוספות בזמן האחרון, וגיליתי, בניגוד למה שטוענים הפיזיקאים ימח שמם, שגם האנרגיה הולכת לאיבוד. אפילו אביר, כך נראה, זקוק קצת לפסק זמן לחדש את כוחותיו שלו מדי פעם. אני רוצה שתדעו שהיה לי ממש, אבל ממש כיף, ועשיתי הכל בהרבה מאוד שמחה. למרות שכלובי הנבל סירב לשלם לי את שכר הסופרים ותביעת הנזיקין נגדו עדיין תלויה ועומדת, ההודעות שלכם בנוסח "אתה לא מכיר אותי אבל רציתי שתדע שכל בוקר אני פותחת עם חיוך בזכות הפוסטים שלך" היו עבורי להרבה יותר מתמריץ ראוי להמשיך (כלובי יא ממזר, זה לא תקף בבית המשפט, אתה שומע?), שלא לומר התגובות שלכם לשיחות נפש מעמיקות אל תוך הלילה שניהלנו לא פעם. לא אתיימר לומר ששיניתי פה את החיים לאנשים (למעט מקרה אחד שפרטיו, יש להניח, יפורטו בספר דברי הימים), אבל אני חושב שלא אחטא לאמת אם אומר שבכל זאת גרמתי לכמה נפשות להבזיק חיוך מדי פעם, וזה יותר ממה שיכולתי לקוות להשיג כשהצטרפתי לאתר (זה ועמדת מנהיג הקהילה הבלתי מעורער, כמובן). בשלב זה אני בהחלט מניח שניפגש שוב, ולאו דווקא עוד זמן רב מדי. אם אראה שלא, אבוא ואגיד שלום כמו שצריך. בכמעט השנה שאני פה פגשתי הרבה אנשים נפלאים, הרבה חברים טובים שהפכו לכאלה גם מחוץ לביצה, הרבה טיפוסים ראויים (כל קשר ל-Tפוס מקרי בהחלט), והרבה כאלה שאין לי ספק שאקח עמי הלאה בין אם אשוב לעשוק את נתיניי פה ובין אם לאו. לכולכם - ואני שוב מדגיש שאני לא נפרד אלא רק יוצא לחופשה - הרבה, הרבה תודה. גם למתנגדיי (אלה שמשום מה שרדו את ליל הסכינים הארוכות שארגנתי במוצאי יום כיפור) - שום דבר לא היה אישי, למעט המקרים שכן. אתם יודעים מי אתם, אנא הרכינו ראש בבושה. בכל מקרה אתם מוזמנים להמשיך לקרוא, לשמוע ולראות אותי בכל מיני פורומים מכובדים אחרים, אפילו שלא בידיעתכם. אני אקרוץ לכם בכל פעם שאתבדח אודות ליקוק מגפיים, ולפי מה שהדוגמניות בימינו נועלות, יהיו הרבה מקרים כאלה. חברים, לא שלום (ולא ביטחון, אבל לפחות סרבנות, גם זה משהו), אלא להתראות, בקרוב. לפני צאתי את החדר אני מבקש להוריש את ההון אותו גנבתי מקופת הקהילה לאביס, יחד עם האישומים הפליליים הנלווים אליו, ונחש המחמד הארסי שלי צביקה, אותו טרם הספקתי לאלף. זיכרוני כפי שהייתי: מושלם מכל בחינה. כאן דום קיחוטה, לה מאנשה, שאומר: אל נא תאמרו לי שלום, אימרו רק כבוד. ולהתראות. אביס, הכסא שלך. אנא חמם אותו עד שובי. קיחוט תקציר הפוסט (C): עצלנים-נבלות-אפילו-בפוסט-פרידה-(זמנית)-אתם-רוצים-תקציר-מהר-לחזור-להתחלה-ולקרוא-את-הכל-פעמיים-יא-מנ-מנ-מניאיקים-שרמוטה-אחותכם-אני-יביא-לכם-ראסיה-לגרוגרת-יינעל-אבוכם-ת'זהרו-ממני-למה-שאני-מסוכן-מסוכן-אומר-לכם-מסוכן-תמשיכו-תמשיכו-לצחוק-גם-האחרון-צחק-עכשיו-הוא-בבברלי-הילס-יינעל-אביו |
|
|
Tamashi Nawa(שולט)
|
לפני 19 שנים •
12 בינו׳ 2005
כבוד
לכבוד הוא לי לחמם את כיסאו של הנבל (אופס, התכוונתי לומר האביר) קיחוט היקר..... אעשה את מירב המאמצים להיות ראוי לתפקיד ואשמור היטב על בתולות ישראל.. ממתין לך (בסיבוב...) שתחזור בהמרה בימינו..... |
|
|
Tainted(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
12 בינו׳ 2005
קיחוטה יקירי,
קח לך את החופש הזה, תהנה ממנו, תפיק את המירב ממנו ותחזור אלינו בכוחות מחודשים. אין ספק- הפורומים לא אותו הדבר בלעדיך. אל תגלה לאף אחד, אבל שלחתי לך עם יונת הדואר אישור לבוא לבקר אותי תוך התרעה של עד יום מראש, USE IT WISELY נשיקות, כבוד ושאר ירקות דומי 
|
|
|
Yosefus(שולט)
|
לפני 19 שנים •
13 בינו׳ 2005
אבירות
אההמממ, נדמה לי שההוא מהבית בכפר שמריהו שעסוק בלעשות מיליונים לא לקח לו פילגש, אלא קודם התגרש, ורק אח"כ מצא לו בת זוג (יש סדר בעולם !)
בודאי שהוד אבירותו לא התכוון להוציא דיבתה של אישה חביבה, ועל כן ולמען ההסטוריה יש לדייק. (תמצית: יוספוס-מזנק-להצלת-כבודם-של-אישה-אחת-ושל האביר) |
|
|
| HotQueen(שולטת){תחת השמש} |
לפני 19 שנים •
13 בינו׳ 2005
הי אביר מקסים..
שמחתי לקרא אותך ולראות אותך. השנינות שלך ומילותיך הקולחות תמיד גרמו לי לחיוך. לפעמים הם גרמו לי לראות דברים קצת אחרת... מקווה שהחופש יטיב עימך, שתמצא את מה שאתה מחפש, או לפחות שהדרך תהייה לך ברורה יותר. אני יודעת שאתגעגע... H.Q |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 19 שנים •
14 בינו׳ 2005
כבוד כבוד, אבל לא מכבודך לענות לאס-אמ-אסים חוזרים ונשנים (מה לעשות שאני לא מקורי), אהה?! וזה לא כולל הודעות במסנג'ר, והרבה שיחות שלא נענו... והעיקר, אתה משאיר לי הודעה קולית, ובמקום "מה שלומך ידיד יקר, היה נחמד לשמוע ממך", אני מקבל "אתה נשמע מפחיד. תחליף תא קולי.". בקיצור, מעורר בחילה! שיאכלו אותך גיריות חרמניות מאוזבקיסטן.
לא משנה. עלה והצלח והיה כוכב בשמיים ועלי אדמות, יא מנ-מניאק. |
|
|