| לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
16 בינו׳ 2005
הקול.
הקול...
מלחש... מובילני, מהופנטת, אליי תהומות.. |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
16 בינו׳ 2005
ושוב קצר וקולע ..
בלי כחל וסרק
אמת וחזק משורות כה קצרות תתגלנה בשורות יענה גם הבור פה זה אסור הפלסף הוא המולך... ואם זאת התשוקה בלי מילים , היא ריקה ? ננסה לקצר בלי להג , יותר? ואל תנסו להבין או לפרש כי מילים נכתבות , בלהט באש וממנה יוצאות , והן חדות כסכין כואבות כלידה, מי היה מאמין ... הקול ולחישה הוא גבר , היא אשה ובנועם הדרך למילים יש גם ערך ... |
|
|
שפינוז_
|
לפני 19 שנים •
16 בינו׳ 2005
|
|
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
16 בינו׳ 2005
למה אתה מגרד בראש? 
|
|
|
הקול(שולט)
|
לפני 19 שנים •
16 בינו׳ 2005
בלחישה
בלחישה אקחך,
אובילך עדֵי פסגת תהומך, בעינייך, סומות בפיקחונן, נושאת מבט אובד, ורק אופל לפנייך. בלחישה, בשקט, בקולי המכה בך ברווח שבין הסרעפת לכבד, בוחש בך ומערבל כרצוני, מובילך נמוך, נמוך יותר, אל פסגת תהומך |
|
|
|
שפינוז_
|
לפני 19 שנים •
16 בינו׳ 2005
קליבר מאוד אהבתי מה שכתבת!
הגירוד בראש זה על הפוסט עצמו - נשגב מבינתי |
|
|
| לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
16 בינו׳ 2005
בוחש בי כרצונך, אדוני,
מובילני מטה.. אל תהומות שניתן לראות ולחוש רק באפלה... תהומות הנפש פנימה.. דייקת היטב בהבנתך, קליבר.. קשה לפרש, או להבין מהמילים .. ואכן, לא להבנה נועדו, כי אם להעברת התחושה השורפת. לכן, שפינוז, לא נשגב מבינתך, כי לא אל הבינה מכוונות המילים... כי אם אל אתו רווח אשר בין הסרעפת לכבד.. אל הקרביים.. פשוט תחוש את המילים, בלי להבין. |
|
|
שרוניתלי(האה)
|
לפני 19 שנים •
16 בינו׳ 2005
הלוחשת לקול...
לפתע, תוך רגע
בעומקה של תהום, נגלה כי נגיע אל ההר - אל הרום. אז תודה לחישה ותודה ל-הקול, שהביעו עד כמה - לגבוה, השפל יכול. |
|
|
|
שרוניתלי(האה)
|
לפני 19 שנים •
17 בינו׳ 2005
ולאדוני...
שהבאת אותי להבנה הזאת.
|
|
|
ילדה של אלוהים(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
17 בינו׳ 2005
משום מה, זה מזכיר לי משהו שכבר היה...
|
|
|