אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה הייתה החוויה הראשונה שעוררה בכם מחשבות על סאדו

Aiko​(נשלטת){Jake}
לפני 19 שנים • 20 בינו׳ 2005
Aiko​(נשלטת){Jake} • 20 בינו׳ 2005
עוד כילדה, זכור לי התעכבתי שוב ושוב על קטעים בספרים או בסרטים שתיארו לאו דווקא אלימות ממש, אלא כניעה. בכל פעם שמישהו בספרים האלה אולץ לבלוע את גאוותו ולכרוע ברך לפני אדם אחר, זה עשה לי מערבולת קטנה בפנים. אני לא זוכרת מתי זה התחיל, אבל אני כן זוכרת את האירוע שגרם לי לחשוב במודע על המונח בדס"מ, וגם לקשר בינו לבין המערבולות הקטנות בבטן.
היתי בת 16, והתמזמזתי קלות עם הדייט שלי לרקע נופו של מפרץ חיפה. באמצע נשיקה, הבחור אחז בשיער שלי ומשך אותי ממנו, בהתחלה בעדינות ואחר כך, כשהתנגדתי, קצת יותר בתקיפות. הוא אסף את השיער שלי ביד אחת ומשך אותו לאחור, כך שנאלצתי לכופף את הצוואר ולהרים את הפנים. הוא השאיר אותי בתנוחה הזאת כמה שניות, ואני הרגשתי חשופה באופן מטריד, ושאלתי אותו מה הוא חושב שהוא עושה. הוא ענה, "מסתכל עלייך. אל תפריעי לי."
אז לא קרה בינינו שום דבר בסוף מעבר לדידידות אמיצה, אבל את הקול שלו, ואת גל החום הפתאומי בפנים, אני זוכרת עד היום. icon_smile.gif
סוס אציל​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 21 בינו׳ 2005

חווייה ראשונה

סוס אציל​(נשלטת) • 21 בינו׳ 2005
השירשור הזה מאד דומה לנושא שהועלה בעבר - "מתי גיליתם את עצמכם כמלכות\עבדים?"
ותמיד כייף מחדש לקרוא את הסיפורים של כולם.
כשהייתי ילד קטן היתה לי שכנה יפה-מהממת! היא בחורף תמיד לבשה מגפיים שחורות ארוכות שהגיעו לה עד הברך,
תמיד אהבתי להתגרות בה ולברוח, ואז היא היתה רודפת אחרי וכשהיתה תופסת אותי -
השכיבה אותי על הרצפה והתיישבה עלי כאשר היא מכריזה שמעכשיו
"אני העבד שלה"....
כאשר כמובן תוך כדי התעללויות שונות היתה מבצעת לי מעין משפט ובירור על ההתגרויות שלי
כמובן תוך כדי ישיבה עלי.
Morticia
לפני 19 שנים • 21 בינו׳ 2005
Morticia • 21 בינו׳ 2005
ever since I can remember myself...
הייתי בעלת נטיה שתלטנית. תמיד היית נונ-קונפורמיסטית ופעלתי על פי מערכות חוקים שהכתבתי באופן עצמאי לחלוטין ותמיד היו אנשים שפחדו ממני ונבהלו מהעוצמה שלי.
עד היום, אני מכירה בחורים, במסגרות של עבודה וכו', שבכל פעם שאני מזיזה את ידי, גם אם במקרה, לעברם- הם נבהלים וחושבים שאני באה להרביץ להם. זה משהו שאני משדרת- כוח.

לפני כעשר שנים מצאתי שני ספרים מלאים בתמונות מרתקות של BDSM והוקסמתי כי מאז ומעולם חקרתי מיניות ואני תמיד שמחה לגלות עוד רובד.
עוד בצעירותי כשהייתי בסיטואציות מיניות "וניליות" מצאתי המון כוח בעירום שלי ובגופי וגיליתי שלא רק שהבטחון שלי לא נפגם מכך, הוא מתעצם. וככל שגבר העריץ זאת יותר, כך נהנתי יותר.
גבר ונילי אחד שהכרתי אפילו היה אומר בצחוק שאני "מנהלת רשימת מכולת"- אני לא יורדת אם לא יורדים לי, אני לא מוותרת על האורגזמה שלי ויהי מה ואני מאוד פעלתנית למענה. אף פעם לא בחלתי במתן הוראות.
בגיל צעיר התנסתי בצד הנשלט והוא לא היה נכון לי. וגם לא טבעי עבורי. שנים מאוחר יותר נקמתי את נקמתי באותו גבר. הוא לא ישכח אותי במהרה...
מתי נהייתי בדסמ"ית לכל דבר? מעולם לא.
אני בדס"מ, אני וניל, אני שוקו- אני המון דברים. ועל פי משנתי, כל חוויה מינית היא חדשה ויש מה ללמוד ממנה.

מתי היה הסשן הבדס"מי הראשון שלי כמלכה? בתיכון, כשניצחתי את מלך השכבה בהורדות ידיים, השפלתי אותו כשחשפתי עליו אמת מביישת (היותו סאב כמובן- זה מאוד בייש אותו- הוא היה ילד ומלך וזה) והבאתי אותו לזקפה מטורפת וגרמתי לו לאונן מולי בחצר בי"ס (ללא עדים). זו היתה גם החוויה הראשונה שלו. אני בטוחה שגם הוא לא שוכח אותי עד היום.

תמיד הייתי חוקרת, תמיד הייתי חזקה, תמיד עוררתי אנטגוניזם מחד והערצה מאידך.
תמיד הייתי אני.
עם השנים אני מחכימה ומשתבחת.


icon_cool.gif
benda​(אחר)
לפני 19 שנים • 23 בינו׳ 2005

אח אח הילדות ...

benda​(אחר) • 23 בינו׳ 2005
נראה לי שזו הייתה הילדה בשכונה שהייתי מרגיז והיייתה רודפת אחריי במדרגות...
או המורה שתפשה אותי באוזן...
אולי בעצם כל הדודות עם הנעלי עקב שהיו צובטות בלחיים...
או שבמשחקי תופשת אם בת הייתה רודפת פתאום הייתי "מחליק בטעות" ונופל...
ובמחבואים הייתי מוצא מחבוא הכי דפוק...
לך תזכור

מי בכלל היה צריך אז את הדנג'ן המחורבן הזה icon_lol.gif
אדון החלומות
לפני 19 שנים • 25 בינו׳ 2005

אני לא בטוח מה היה קודם...

אדון החלומות • 25 בינו׳ 2005
היו לי כמה חוויות, בתור ילד...

אחת מהן מאוד חזקה וחרוטה בזיכרון עד היום, לא משהו בילתי שיגרתי ממש,
רק משחק ילדים של אבא ואמא - רופא וחולה, תיקראו לזה איך שתירצו,
רק שבדקנו אחד לשניה את הטוסיק בלבד (בצורה יצירתית מאוד עליי לציין)
שמח תמיד לשחזר את המשחק עד לימים אלה ממש.

היה איזשהו קטע בסרט פלאש גורדון שמאוד גירה אותי, בזמנו, ברגע שתופסים
את הבת של מינג ומכינים אותה לעינויים, הראו את הגב שלה חשוף וזה...
עורר אותי מאוד.

והיה גם קטע הזוי ומשעשע מהחבובות, שבו מראים בובה נימצאת מתחת
לשתי חורים במסך האדום הגדול - מהחורים יוצאים שתי "בובות" ידיים
ומבצעים בבובה המסכנה וחסרת הישע כל מיני מעשים - כמו לשנות
לה את מיקום העיניים או משהו דומה...

משום מה הדבר הזה יצר אצלי זיקפה חזקה ובלתי מוסברת.

אני מניח שיש עוד כמה, אבל זה מספיק.
isolde​(שולטת)
לפני 19 שנים • 30 בינו׳ 2005

חוץ מההתעללות הפסיכולוגית שלי במשפחתי האומללה משחר ימי

isolde​(שולטת) • 30 בינו׳ 2005
ומנהגי להכות את אימי עם סורגי המיטה ולנשוך את פטמותיה , סתם
אצלנו בבית אני הכיתי את אבי ואחי עם חגורה ולא להיפך, כן כן החגורה האדומה עם אבזם הפרח שהיתה לי כילדה
השלכתי סכינים אל עיניהם
שרטתי אותם במיטתם בשברי טיסני בלזה ותלשתי את ריסיהם
שפכתי אקונומיקה על מלכת הכיתה
ובניתי פצצות ולא סירחון פושטיות וזרקתי על הבנים, את חלקם אכן הצלחתי להכניס לפח הזבל
את הילדה הבריונית ו"פרועה באמת" שנסתה להתעסק איתי חזירה מטומטמת שכמותה העיפו בזכותי ולא אגלה לכם איך
ונגשתי במורים בשאלותי הקשות ושנונות עד שלא יכלו לי
מאז אני וקעקוע הוודנסדיי אדמס שלי ממשיכות להטיל אימה וכבוד
ליבי
לפני 19 שנים • 15 בפבר׳ 2005

בספר "אי הילדים"

ליבי • 15 בפבר׳ 2005
למי שקרא וזוכר את הספר "אי הילדים", יש את הילדה העדינה (והצמחונית) שג'ון בקסטר, הנער המאניאק, תופס אותה רוחצת בנהר בעירום(!) וקושר אותה לעץ, מכאיב לה ומכריח אותה לצפות בו הורג ציפור. חוץ מהקטע עם הציפור זה גירה אותי מאוד וקראתי את הקטע הזה שוב ושוב
זחלן הלילה
לפני 19 שנים • 25 במרץ 2005
זחלן הלילה • 25 במרץ 2005
דבר אחד זכור לי במיוחד מילדותי המוקדמת - היה לי ספר של פינוקיו באחד העיבודים שלו, כזה עם ציורים. תסלחו לי שאנו לא זוכר בדיוק את השתלשלות העלילה, אבל באיזשהו שלב הפיה הטובה ממש כעסה עליו (אולי בגלל שהוא שיקר? אני לא זוכר), ופינוקיו מנסה לחזור לחסדיה. בציור נראה פינוקיו כורע ברך, בוכה ומתחנן מול הבית של הפיה הטובה, כשהיא מביטה בו במבט מתנשא ממרפסת הקומה השניה. אני זוכר שממש לא הבנתי למה היא מתאכזרת אליו ככה (ועוד קראו לה הפיה ה"טובה"), אבל הייתי מהופנט לחלוטין מהציור הזה. מפאת גילי הצעיר לא הוכתמו דפי הספר - ובכך נחסכה מאמא שלי אי נעימות מסויימת (אי הנעמות לא נמנעה לחלוטין, רק נדחתה בכמה שנים...).
בטי בום​(שולטת)
לפני 19 שנים • 26 במרץ 2005
בטי בום​(שולטת) • 26 במרץ 2005
אני הייתי הנינה הראשונה שנולדה למשפחה שגרה באותו הבניין , כל האחים של סבתא שלי הילדים שלהם וכו .... ברוסיה זה מקובל ).
גדלתי בבית עם סבתא רבה סבתא שלי המדהימה ואמא שהעריצו את האדמה שדרכתי עליה .
וכל המשפחה מסביב פנקה אותי בטרוף ובעיקר סבתא שלי שאמרה לי תמיד שאני גילגול של צארינה (מלכה ברוסית )
הייתי ילדה נטולת גבולות לחלוטין וישנתי עם סבתא שלי עד גיל 6 באותה המיטה .
גידלו אותי לתחושה שאני הנסיכה ומגיע לי הכל וכולם (בסביבות ה30 איש ) פה לשרת אותי
(לא נורא בריא נפשית ... )
המשפחות שלנו מאוד מאטריאכליות והסבתות שלי אלמנות, גדלתי ליד גברים חלשים ....
כשעלינו לארץ הכל התפרק כולם היו רחוקים ועסוקים ופתאום (ברוב חוצפתם העיזו ללדת עוד ילדים )
אני חושבת שאת התחושה הזו אני מנסה לשחזר רוב חיי...

ובקשר להיתנסות הראשונה , אז היה לי חבר שנורא הפריע לי למצוץ לו נסה לדחוף לי את הראש וכו....
אז קשרתי אותו ונשכתי לו את הזיין ומאז זה הפך להיות עניין קבוע , הוא יושב על כיסא קשור עם סמרטוט בפה ואני מתעללת לו בזיין icon_twisted.gif