תרגיל לשוטרים מתחילים

תרגיל לשוטרים מתחילים

Dom_Quixote • 24 בינו׳ 2005

כבוד,

אז היום נכנסתי עם האוטו לעזריאלי, ושמתי לב שהמאבטח בודק לי את הבגאז' ביתר התלהבות ודקדוק. אחרי שעה ומחצה לערך הוא הואיל בטובו לסור שוב לכיווני, ושאל בחיוך חצי ממזרי חצי נבוך, "מה זה הדברים בתיק שם?". אלה דברים השנויים במחלוקת מוסרית, אך אינם מהווים סיכון בטחוני מיידי, אמרתי לו. "אה", כך הוא, "זה בשביל... קפלאטש! כן?". הנהנתי בחיוך, תוך שרק מחשבה אחת מעסיקה אותי: איך אני עומד לאיית "קפלאטש".

מה שהזכיר לי אירוע שאירע לפני כחודש וראוי שיועלה על הכתב:

אז לפני חודש שהיתי בעניין עסקי אך פרטי במושב אידיוטי במיוחד בצפון, שם ממוקמת האנטנה הסלולרית היחידה הרחק הרחק מבית השימוש היחיד, כך שבכל רגע נתון חייב אדם לבחור מה חשוב לו יותר, חברה או כליות, ובכל מקרה עליו להקריב האחד בשביל השני. בשלב מסויים, איזה ברנש חצוף אחד שלא נשאה חן בעיניו העובדה שאני יושב במכוניתי בשטח ציבורי הרחוק מאות מטרים מביתו, מצא לנכון לקרוא למיטב בחורינו הלבושים כחול, למען יבערו את המטרד. ואכן, אותם חלוצי צדק הוכיחו מיד שליטה מצויינת ברזי ההיקש הלוגי, ומיד הסיקו שעלם חמודות בהיר-פנים וקסום-חיוך היושב בתוך טויוטה 95' ומאזין למחזות זמר משנות השישים הוא בוודאי פושע מסוכן. עוד אני מנסה להסביר להם שלא אני צעקתי סרק סרק, ואחד מהם מגלה עניין בתיק שבבגאז' שלי. טוב, לא כל שוטר זוכה לראות תיק של לפטופ בחייו, זה בטח היה מרגש. ואז הוא שאל מה יש בתוכו. "דברים", השבתי, ורכנתי לפתוח את הרוכסן, בעוד מוחי הקודח לועג לי: "הפעם לא תצא מזה! אני אוכל להדחיק או לאבד הכרה, אבל אתה מבלה את הלילה עם צאצאיו של ספלינטר, לאו דווקא תרבותיים כמותו". פתחתי את התיק, מוכן להסביר לחברים במדים מדוע זה שאני 100 קילומטר מהבית בשתיים בלילה מחכה על מגרש עפר למישהי שלא פגשתי בחיים עם תיק מלא אזיקים ושוטים בתא המטען זה ממש לא ביג דיל. או אז נפתח הרוכסן תחת ידיי, ומתוך התיק בצבצו בחינניות החבלים הצבעוניים מסדנת הקשירות הזכורה לטוב של המורה האהוב על כולנו, נוצצים בירוקם ובכחולם וסיביהם שטרם כובסו עם הרבה-הרבה מרכך משום שבקושי השתמשו בהם פעם אחת עלובה מפציעים לכל עבר, ללמד כל עובר ושב איך טיצ'ר המניאק לקח את הכסף שלנו ומעל בו. "מה זה???" שואלים השוטרים הנדהמים. צודקים, ירוק וכחול לא משהו ביחד. "סדנת... אה, סנפלינג, עשיתי בתל אביב, דווקא לא רע בכלל!" אני מפליט בעודי סוגר את התיק, מטיח למטה את דלת תא המטען, ומסתובב לחברים להבהיר להם שבטוח איזו פרה גועה בקול רם מדי לאחר חצות איפשהו בסביבה. השוטרים נפרדים ממני בדיאגנוזה שאני לא מזיק. אני חושב שאשלח להם הזמנות למועדון להיווכח אחרת. מה שבטוח, אם היתה לטובי אנשינו קצת יותר אינטואיציה, הלילה היה נגמר לגמרי אחת, ואולי הייתי מוצא את עצמי לא רק סוויץ' ללילה אחד, כי אם גם שובר גבולות ברזל שלא תחת פיקוח SSC נאור.

ושבו בנים לגבולם.

כבוד,
קיחוט


תקציר:

יפה-לראות-שהחיים-פה-ממשיכים-בלעדיי-זה-מחמם-את-הלב-לראות-אתכם-כ"כ-גדולים-ומסתדרים-לבד-עוד-מעט-כבר-תבקשו-את-המפתחות-קיץ-חורף-סתיו-אביב-עוד-שנה-אחת-סאנרייז-סאנסט-סאנרייז-סאנסט-איך-אדע-ועודני-ילד.

crazy_toast​(שולט){אליס} • 24 בינו׳ 2005

nerissa​(אחרת) • 24 בינו׳ 2005

אין! אין עליךךךךךךך!!!

יש!!!!!!!!!!!!!

Tamashi Nawa​(שולט) • 24 בינו׳ 2005

לאט לאט הוא חוזר.....

מצוין

אליסיה • 24 בינו׳ 2005

009​(אחר) • 24 בינו׳ 2005

ואם כבר במזוודות בבגאג' אסקינן אז גם לי סיפור יפה מהחיים..........באחד מהלילות לקחתי עימי לבגאג' של האוטו את המזוודה הקטנה שלי מהמועדון ............זוהי מזוודה למצב חירום כאשר אני נקלע לסאשן חפוז בלי הרבה הכנות וציודים כבדים.............וקרה המקרה ו שכחתי לנעול את המזוודה............כלומר שכחתי לסובב את מנעול המספרים..............

אחרי כמה ימים אני מרגיש שמשהו לא בסדר............הילדים צוחקים ומסתודדים............האחד עם השני..............מגחחים והשמחה גדולה ..........הבת הצעירה שלי צוהלת ושמחה...........בקיצור הבן הגדול שלי נכנס לקניון עם האוטו וכמובן שבדקו ופתחו בפניו את המזוודה...........ומה שהיה אחרי זה ....................חגיגה גדולה בביתו של 009 עבד הבית של המועדון.................כמו שהדברים נראים כרגע...........אז בקרוב מאד יבקרו גם הילדים הצעירים במועדון ודווקא הבן הצעיר כבר הודיע לי שהוא מתכנן לקשור את החברה שלו על הצלב המרכזי של הדאנג'ן ומי יעמוד לצידו ויעזור לו אם לא האבא המסור והנאמן 009 עבד הבית....................?

בברכה

009

גלתיאה • 24 בינו׳ 2005

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

ג ד ו ל , מה זה גדול, ע נ ק!
עשית לי את היום

ve-ra{Q} • 24 בינו׳ 2005

009- לא נראה לי שדבריך ממש תואמים את כוונת ו/או רוח המשורר
המקושקש (לא, לא שקשקשו עליו, אלא בעל שריון קשקשים כמובן).
אני בספק אם סיפת דבריך (שאותי באופן אישי מחליאים),
ראויים להיקשר להיתוליות החביבה שבסיפורו החמדמד בהחלט של קיחוט.
זה ממש מין בשאינו מינו .

_{li-at{U_

Tamashi Nawa​(שולט) • 25 בינו׳ 2005

לי-את, האביר הנ"ל ראוי לקצת (או אולי הרבה) יותר כבוד מאשר רק היותו אביר מקושקש.....

כבוד לממציא שיטת התיקצור,
כבוד לפוסטים הארוכים יותר מאורך הגלות,
וכבוד לאביר הממלכה.

(תרומות יתקבלו בברכה)

שפינוז_ • 25 בינו׳ 2005

יופי של סיפור