אדון החלומות
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
אופס... סליחה תקלה...
דובר בשירשור קודם על שליטה, ושליטה עצמית.
טיצ'ר רמז שאנו אנשים, ושלמרות כל הזהירות והרצון הטוב, לעיתים יש וקורה, שדברים מתפקששים. אני רוצה להקדיש שירשור זה לסיפורי הפספוסים, הפאשלות הפאדיחות, או לחלופין - מקרים שהתחילו בטוב, ובטעות ותום לב, הסתיימו לא נעים, או סשן של שליטה מנטאלית שניגמר בהצפה ובכי, באופן לא מתוכנן. איך מתמודדים עם בעיות מסוג - אופס, סליחה, תקלה - ומה הדרך הכי טובה בעיניכם להמודד איתם. |
|
|
|
אדון החלומות
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
האמנם....
אין לאף אחד מה להגיד בעיניין?
או שלאף אחד לא קרו תקלות? 
|
|
|
עוגיעוגי(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
טוב נו, אני שומרת את הסיפור הזה כבר כל כך הרבה זמן.
רק מקווה שהבחור המדובר לא קורא את זה, אבל ממש חבל לבזבז סיפור כל כך טוב:
לפני כמעט שנתיים, קיץ רותח, שוכבים במיטה אחרי סשן ראשון ביחד, מזיעים ומחוייכים. הוא אומר לי לעצום עיניים, אני שומעת את הדלת של המקרר נפתחת ונסגרת, הוא חוזר ומתחיל לגלגל לי משהו קפוא על הישבן, אני קופצת כי הישבן שורף גם ככה מההצלפות של לפני ואז הוא מכניס לי משהו לפה, זה עינב קפוא. הוא ממשיך להעביר את שאר הענבים על הגוף שלי ואני בצחוק אומרת לו "רק שלא יכנס בטעות למקום הלא נכון" והוא שואל אותי "את מתכוונת לכאן?" ודוחף לי עינב לכוס. "מצחיק מאד" אני אומרת לו, "עכשיו תוציא אותו". הוא מכניס יד ומנסה לשלוף את העינב אבל יוק – אין עינב! אני לא כל כך יודעת מה לעשות אבל הוא אומר לי ללכת להתקלח, שזה בטח יצא לבד ושאני אנסה עוד קצת במקלחת. אני מנסה במקלחת ולא מוצאת, הוא בינתיים בשיחת ועידה בינלאומית. אני מחליטה ליתר בטחון להתקשר לח', חבר טוב ורופא, אולי הוא יכול לייעץ, אני מספרת לו מה שקרה. ח' שגם ככה משוכנע שאני חולת נפש ובדרך כלל לא מוכן אפילו לשמוע חוויות בדס"מ שלי מתחיל לצרוח: "למה את תמיד צריכה להתחכם? מה יש לך נגד בננות? מלפפונים? איך הגעת לרעיון המטומטם של ענבים?!" אחרי שהוא נרגע הוא מסביר שחייבים להוציא את העינב מייד כי זה מסוכן ויכול ליצור זיהום רציני, הוא אומר שאנחנו חייבים להגיע לחדר מיון. "חדר מיון?!" אני צועקת, והבחור מחוויר ומסיים את שיחת הועידה שלו. הוא לוקח ממני את הטלפון ומדבר עם ח', מסביר לו שאם אנחנו מגיעים ככה לחדר מיון ישר עוצרים אותו, שאני כולי אדומה מהצלפות ושהוא חייב למצוא פתרון אחר. ח' אומר לו שיגיד לי לעשות תרגילי הרפיה ובינתיים הם חופרים בתוכי, אחד על אמת והשני בשידור ישיר. האבדה נמצאה בסופו של דבר... 
|
|
|
|
אדון החלומות
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Re: טוב נו, אני שומרת את הסיפור הזה כבר כל כך הרבה זמן. עוגיפלצת כתב/ה: רק מקווה שהבחור המדובר לא קורא את זה, אבל ממש חבל לבזבז סיפור כל כך טוב:
לפני כמעט שנתיים, קיץ רותח, שוכבים במיטה אחרי סשן ראשון ביחד, מזיעים ומחוייכים. הוא אומר לי לעצום עיניים, אני שומעת את הדלת של המקרר נפתחת ונסגרת, הוא חוזר ומתחיל לגלגל לי משהו קפוא על הישבן, אני קופצת כי הישבן שורף גם ככה מההצלפות של לפני ואז הוא מכניס לי משהו לפה, זה עינב קפוא. הוא ממשיך להעביר את שאר הענבים על הגוף שלי ואני בצחוק אומרת לו "רק שלא יכנס בטעות למקום הלא נכון" והוא שואל אותי "את מתכוונת לכאן?" ודוחף לי עינב לכוס. "מצחיק מאד" אני אומרת לו, "עכשיו תוציא אותו". הוא מכניס יד ומנסה לשלוף את העינב אבל יוק – אין עינב! אני לא כל כך יודעת מה לעשות אבל הוא אומר לי ללכת להתקלח, שזה בטח יצא לבד ושאני אנסה עוד קצת במקלחת. אני מנסה במקלחת ולא מוצאת, הוא בינתיים בשיחת ועידה בינלאומית. אני מחליטה ליתר בטחון להתקשר לח', חבר טוב ורופא, אולי הוא יכול לייעץ, אני מספרת לו מה שקרה. ח' שגם ככה משוכנע שאני חולת נפש ובדרך כלל לא מוכן אפילו לשמוע חוויות בדס"מ שלי מתחיל לצרוח: "למה את תמיד צריכה להתחכם? מה יש לך נגד בננות? מלפפונים? איך הגעת לרעיון המטומטם של ענבים?!" אחרי שהוא נרגע הוא מסביר שחייבים להוציא את העינב מייד כי זה מסוכן ויכול ליצור זיהום רציני, הוא אומר שאנחנו חייבים להגיע לחדר מיון. "חדר מיון?!" אני צועקת, והבחור מחוויר ומסיים את שיחת הועידה שלו. הוא לוקח ממני את הטלפון ומדבר עם ח', מסביר לו שאם אנחנו מגיעים ככה לחדר מיון ישר עוצרים אותו, שאני כולי אדומה מהצלפות ושהוא חייב למצוא פתרון אחר. ח' אומר לו שיגיד לי לעשות תרגילי הרפיה ובינתיים הם חופרים בתוכי, אחד על אמת והשני בשידור ישיר. האבדה נמצאה בסופו של דבר... קרה לי כמה פעמים, לא בסשן בידסמי - אלא רק במשחקים וניליים, הכנסתי ענבים (לא רק אחד) וגם איבדתי אותם... מה שצריך זה פשוט לא להילחץ מזה - קצת מפשפשים בפנים עם האצבעות, וקל מאוד למצוא את זה. לא יותר מחמש דקות עבודה. זה לא יכול לברוח מניסיוני לשום מקום אחר, אבל אולי אני טועה בעינין הזה. |
|
|
ענתית
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
תזכורת |
|
|
|
אדון החלומות
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Re: תזכורת תמימה כתב/ה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=6364
 בשירשור שנתת פה, שמים דגש יותר על פאדיחות בתחום, על דברים מביכים. אני רוצה לשים דגש יותר על פאשלות של בטיחות, סשנים שנגמרו בצורה לא טובה בין אחד לשני, בתום לב כמובן. ולא על מבוכות מול אנשים וניליים. |
|
|
crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 19 שנים •
2 בפבר׳ 2005
Re: תזכורת תמימה כתב/ה: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=6364
תמימה, התחלת לעבוד בשירות הטוסט בע"מ? יפה מאוד. רק פעם הבאה- פעולות מבורכות כאלה יש ללוות ב אוף טופיק. טוסטים גבינות צהובות וקצפות רוטטות! |
|
|
|
max69(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 בפבר׳ 2005
טוסט יקר- יש לך זיכיון תשתמש בו!
|
|
|
Aragorn(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 בפבר׳ 2005
Re: טוב נו, אני שומרת את הסיפור הזה כבר כל כך הרבה זמן. אדון החלומות כתב/ה: זה לא יכול לברוח מניסיוני לשום מקום אחר, אבל אולי אני טועה בעינין הזה. זה תלוי בכמה לידות עברה האישה ובמידה פחותה יותר בכמה זין היא קיבלה שרירי צואר הרחם מתארכים כתלות בשני הגורמים הללו. |
|
|