צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אדונים בלילה.

G-O-L-D​(שולט)
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005

אדונים בלילה.

G-O-L-D​(שולט) • 6 בפבר׳ 2005
"144 שלום מדברת רונית".
"רונית?..."
"כן..."
"אין לי שינה".
"מה?"
"אין לי שינה".

שתיקה.

"נו אז?"
"נו אז מה?" אני מהמהם.
"במה אני יכולה לעזור לך?"
"ספרי לי סיפור".
"אני לא יכולה לעזור לך בזה".
"למה לא?"
"כי זה לא התפקיד שלי".
"נכון, אני יודע, אבל בכל זאת, אולי תעזרי לי".
"לא חושבת".
"רגע עצרי, אל תנתקי, תראי, אני שומע בקול שלך שאת עייפה, אני רואה שנמאס לך מהמשמרת הזאת או מהעבודה שלך, אז בואי נעביר את הזמן בכיף, מה כבר יכול לקרות?"
"אווףףףף", היא נאנחת.
"מה קרה רונית?"
"אתה יודע כמה נמאס לי מכם?"
"ממי?"
"מכל מיני אנשים שמתקשרים לבלבל לי את המוח".
"באמת, יש הרבה?"
"מה אתה חושב שאתה הראשון?"
"לא יודע".
"אתה לא".
"וואלה?"
"מה וואלה מה, נראה לך שאתה הראשון?"
"לא, אבל אני לא רוצה לבלבל לך את המוח, אני סתם רוצה סיפור".
"למה?"
"כי אני לא נרדם".
"למה?"
"לא יודע".
"אז מה אתה רוצה ממני?"
"סיפור".
"אין לי סיפור".
"מה קרה לך, בטוח שיש לך, לכל אחד יש את הסיפור שלו".
"אתה רוצה שאני אאתר את המספר שלך ואשלח לך משטרה?"
"המממ...", אני מהמהם מהורהר, "זה יכול להיות מעניין, כלומר גם זה שווה איזו שבירת שיגרה".
"אתה בטוח?"
"לא".
"אז רד מהקו".
"לא רוצה, אני רוצה סיפור".
"אתה פסיכי?"
"קצת".
"אז מה אתה רוצה ממני?"
"סיפור".
"אין לי סיפור".
"יש לך".
"אין לי רד מהקו".
"את רוצה שאני אספר לך את הסיפור שלך?"
"נו..."
"את מבטיחה לא לחייב אותי בשמונה פעימות מונה?"
"אני לא מעבירה לך שום מספר, אני לא יכולה לחייב אותך".
"טוב אז אני אספר לך".
"נו..."
"פעם, לפני כמה שנים, את היית בטוחה שהכול יראה אחרת, את אפילו נשבעת בזה. למען האמת בכל פעם שהיית צופה בטלוויזיה העזת לקנא או לזלזל בכל מיני ידועניות למיניהן כי הרגשת שאת הרבה יותר טובה, לאט לאט החיים עשו את שלהם והחלו לרכך אותך או לקמט אותך. את מצאת את עצמך לאט לאט נשאב..."
"תגיד לי", היא קוטעת אותי לפתע, "אתה מאובחן?"
"לא", אני משיב לה וממשיך, "נשאבת לתוך חיים שלא ממש בחר..."
"תגיד", אני נאנחת.
"מה?"
"איך זה שלא איבחנו אותך?"
"לא יצא".
"זה מסוכן להסתובב ככה בעולם שבו יש אנשים כמוך אתה יודע?"
"לא, אני דווקא לא מזיק".
"זה מה שאתה חושב".
"למה?"
"ככה!"
"ככה זו לא תשובה".
"ככה זו התשובה בשבילך".
"טוב".
"טוב. אז אתה רוצה עוד משהו?"
"תני לי נשיקת לילה טוב?"
"תעשה לי טובה..."
"מה?"
"תנתק".
"טוב".
"לך לישון אדוני".
"כפרה עליך, תראי כמה מילים עד שהוצאת את זה, לילה טוב כלבה".


*

"בן גוריון נחיתות שלום מדברת רחל".
"רחל?..."
"כן אדוני?"
"אחחחחח כפרה עליך!"
lori{ע_מ}
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005
lori{ע_מ} • 6 בפבר׳ 2005
יש לך תחביבים מוזרים.
Aragorn​(שולט)
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005
Aragorn​(שולט) • 6 בפבר׳ 2005

rffl.gif
השתכללת מאז השיחה הקודמת
וזה יפה
אוריאן
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005

בוקר טוב

אוריאן • 6 בפבר׳ 2005
אני חייבת לציין שבזכותך בפעם הראשונה כתבתי דו"ח לאחד המנהלים ובניגוד לדו"חות הקודמים שלי פתחתי במשפט מר.... ובהמשך אדון נכנד.
אבל בעודי כותבת שורות אילו מלאת התפעלות עד כמה הבדסמ משפר את אופן התנסחות מכתביי אני נזכרת ששכחתי להגיש את הדו"ח החודשי שתיכננתי לכתוב בסופ"ש בגלל שהייתי עסוקה בלהתגבר על הביישנות שלי ...
נשאר לי רק לחשוב על תירוץ טוב בדרך לעבודה למה גם החודש אני מאחרת בהגשת הדו"ח מעניין אם אומר לבוס שלי מצטערת אדוני פשוט לא התחשק לי לבזבז זמן על כתיבת דו"ח תסלח לי אדוני זה לא יקרה בשנית גם הוא ישמח???


icon_cry.gif
לחישה{הקול}
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005

צחוק בריא.

לחישה{הקול} • 6 בפבר׳ 2005
ליל שימורים עבר על גולד, אבל זה מוציא ממך דברים לא רעים בכלל...
צחקתי המוןicon_smile.gif
תודה על מתנת בוקר
ושיהיה לך יום עם הרבה "אדוני".
צמאה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005

גולדי

צמאה​(נשלטת) • 6 בפבר׳ 2005
אתה הזהב שלי ואתה יודע את זה. צחקתי המון.
ס.
זו_שלמטה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005

הייתי שם

זו_שלמטה​(נשלטת) • 6 בפבר׳ 2005
בלילות במוקד 144, כמה משועממים התקשרו, וכמה התחשק לי סתם לדבר איתם כי גם לי היה משעמם, אבל כשזמן השיחה שלך מתארך פתאום קמה המפקחת המפחידה והולכת לעמדה שלך ואז זה לא נעים....