מייפל(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
12 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
12 בפבר׳ 2005
מייפל(לא בעסק) • 12 בפבר׳ 2005
לעתים ממש רחוקות אני מרגישה צורך להגיד דברים כאלה.
הנה זה קורה ממש עכשיו: דוקטרינה אתה אידיוט בלחץ. |
|
en1 |
לפני 19 שנים •
12 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
12 בפבר׳ 2005
en1 • 12 בפבר׳ 2005
לא חשוב כל כך מה העונש, יותר חשוב מה המסר.
השאלה היא על מי מוטלת האחריות על הסיטואציה שנוצרה. לא רק האדון יצר את המצב בו הסאבית שלו היתה איתו בגוף ולא במחשבה, אלא גם הסאבית. במצבים כאלו, האחריות שלה לומר לאדון שלה שהיא לא מסוגלת להיות איתו בסשן. אז אם העונש נועד כדי להעביר את המסר "אל תעשי משהו שאת לא שלמה איתו, אל תעמידי פנים" אז הוא עונש שמעיד על אהבה. אם המסר הוא "שלא תעיזי לא להיות איתי לרגע" אז הוא עונש שמעיד על חוסר רגישות. כולי תקווה שמדובר במסר הראשון או בדומים לו, ולא בשני. אבל לא לשם כך נפתח הפוסט, הוא נפתח בשביל הצעות.. לי באופן אישי נראה שהפוסט הזה הוא עונש גדול ביותר. רק הידיעה שהאדון שלי כל כך כועס שהוא פונה לקהילה לעצה היא סיוט בפני עצמו. ובקשר לסיפור הספציפי, אנחנו לא מכירים את נעמה שלך ולא את נקודות החולשה שלה. אני אישית הייתי מצפה מאדון שלי שייגע בהן כשהוא רוצה להעניש. אבל שוב, נראה לי שהיא כבר קיבלה מספיק. אבל זו רק דעתי... אני יודעת שבטח לא כל כך עזרתי, אבל היה לי חשוב לומר את דעתי. יום שבת שטוף שמש נפלא לכולם! |
|
CaveM |
לפני 19 שנים •
12 בפבר׳ 2005
Re: מי ביקש מכם לענות על מה שלא שאלתי אתכם?
לפני 19 שנים •
12 בפבר׳ 2005
CaveM • 12 בפבר׳ 2005
דוקטרינה כתב/ה: למה אתם מגיבים על מה שלא ביקשתי?
השאלה לא היתה קשורה כלל להאם זה היה נכון להמשיך. ורק לידיעתכם, באותה פגישה לא היה סשיין אלא אולי 2 דקות והסקס היה קצרצר ביותר ושאר הזמן - פשוט הייתי איתה. הייתי שם עבורה והייתי שם איתה בשבילה. תפסיקו לדבר על דברים שלא נשאלתם ואתם מנתחים אותם במקום שבו לא הייתם. אתם מגיבים על דברים שאתם חושבים או מפנטזים אבל בכלל רחוק מהמציאות. הבקשה שלי היתה מאוד פשוטה - מה אני צריך לעשות לה ביום שני הקרוב לאור העובדה כי בשעתיים שמיועדות להיות עבורי היא לא היתה עבורי. זאת השאלה - לאלו מכם שיש קשיים בהבנת הנקרא. אני יענה לך קצר לחבק אותה לתת לה אהבה והכי חשוב להקשיב זה עושה את האבדל תחשוב על זה פרט לזה - הכינוי שלי הו דוקטרינה. לכל אלו שמוסיפים דוקטורינה, אנא התעלמו מכך מאחר ואתם עלולים לחשוף אותי. תודה, דוקטרינה, תל אביב |
|
הוא(שולט) |
לפני 19 שנים •
12 בפבר׳ 2005
דוק יקר
לפני 19 שנים •
12 בפבר׳ 2005
הוא(שולט) • 12 בפבר׳ 2005
אם כל הכבוד מאחר ופערת כאן את קרביי היחסים בינכם קשה לצפות שתקבל אך ורק את התשובה שרצית, זה כולל גם פיהוקים ושיעולים סטיות מהנושא ומסקנות שלא הובנו.
לעינין החטא הנורא -גם עם סוסות עיפות יורדים ומשקים אותן זה יתן סכוי להמשך מאשר להצליף אם מישהו מהמשתתפים לא כשיר לא מעונין להכנס לסשן לא בראש למה להתנות לה את זה , ואם אתה טוען שהתחשבת בה לא ברור לי מה אתה מנסה להשיג בבקשת היעוץ הזו אני מציע לך לפתוח אצל כלובי את הפינה השבועית "מה עושים עם נעמה השבוע" |
|
לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
13 בפבר׳ 2005
הירהורים..
לפני 19 שנים •
13 בפבר׳ 2005
לחישה{הקול} • 13 בפבר׳ 2005
קראתי את התגובות הראשונות כבר בליל אמש, ויצאתי מכאן עם תחושה מאד כבדה.
אני מאד אוהבת להיות כאן, איתכם. לקרוא, להגיב מעת לעת, ואפילו לפתוח צוהר מזדמן אל הקרביים שלי עצמי. אבל, האם עלי להבין מהתגובות הנחרצות והקטלניות שהיו פה, שעלי לבחור היטב היטב את שאכתוב, שאם לא כן, אני עלולה להיות מותקפת, חלילה? האין המקום הזה אמור להיות בטוח ונוח להיחשפות בו, ללא חשש מביקורת? אני מאד מעריכה, דן קאפ, את התורה שלך, אבל האם באמת היתה פה פגיעה בעקרונות הבסיסיים של הבדס"ם? האם , לאחר קריאת דבריה של נעמה, יש תחושה שהיא נמצאת במקום המסכן אותה? אני זוכרת...כשהייתי ילדה בבי"ס, היה ילד אחד שחצן בכיתה שלי. היה לו נוהג קבוע, "לרדת" על אמירות "לא חכמות" של ילדים בכיתה. יום אחד מישהו ענה על שאלה של המורה, והבריון ההוא מלמל משהו כמו..."שטויות". בו ברגע, שללה ממנו המורה את זכות הדיבור בכיתה לשבוע. ומאז יכלו הילדים לדבר בחופשיות, מבלי לחשוש מתגובותיו. אני משערת שלא קשה להבין מדוע צף בי הזכרון הזה דוקא כעת... יש פה יותר מדי ביקורת, יותר מדי דעתנות נחרצת. הניחו לאנשים להיות בשלהם. והניחו לכלוב להיות בית חמים ולא מאורה מאיימת... (מאורה מאיימת זה רע? ) |
|
מהססת100 |
לפני 19 שנים •
13 בפבר׳ 2005
גם לי יש כמה הרהורים
לפני 19 שנים •
13 בפבר׳ 2005
מהססת100 • 13 בפבר׳ 2005
קראתי פה פעם שרשור על ענף בבדס"מ, שמוכר בחו"ל יותר מאשר בארץ (לא זוכרת את שמו), שבו נותנים לעבד(/שפחה) משימה בלתי אפשרית ביודעין, ומענישים אותו כשהוא נכשל בביצוע. או בווריאציה יותר משוכללת - נותנים לו שתי הוראות סותרות, כך שמה שהוא לא יעשה הוא בסופו של דבר ייענש. לא כוס התה שלי, אבל מצד שני גם חלק מהדברים שכל המגנים כאן עושים באופן שוטף הם לא כוס התה שלי, so what?
השאלה שהייתי מפנה לדוקטרינה ולנעמה היא האם ברור להם שהדרישה (של שניהם) מנעמה היא בלתי אפשרית. אם כן, ועדיין דוקטרינה רוצה להעניש ונעמה מוכנה (או רוצה) להיענש - שיהיה להם לבריאות. נורא בא לי להגיד לנעמה "את לא אשמה, לא עשית שום דבר שהוא לא בסדר, לא מגיע לך שום עונש, ומישהו שאוהב אותך היה אמור לעזור לך להבין את זה". אבל אז אני עוצרת וחושבת: אולי הקינק שלה זה להרגיש את הכאב הנפשי ששמו אשמה? או אולי העונג שלה זה הזיכוך שבא בעקבות העונש והמחילה? מה אני יודעת? ואולי בכלל להרגיש אשמה על משהו שאת לא באמת אשמה בו (ושברור שלא גרם שום נזק לצד השני) מאפשר לפגוש את סוג הכאב הזה - אשמה - בתוך מסגרת בטוחה, באנלוגיה למצב של לספוג השפלה ממישהו שאת יודעת שמכבד אותך? בהרהור נוסף - הייתי לפני זה שואלת את נעמה אם היא אכן מרגישה אשמה. זה מה שאחרים פה ייחסו לה. במה שהיא כתבה (גם כאן וגם בבלוג) אני קוראת יותר את הצער, ואת הנכונות שלה להיענות לצורך של דוקטרינה להעניש. (אני מוכרחה להוסיף שברמה הרגשית הזדהיתי דווקא עם מה שכתבו כל המגנים את דוקטרינה, ושהייתה לי תחושת הקלה כשקראתי אתכם) |
|
שמשון(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
13 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
13 בפבר׳ 2005
שמשון(לא בעסק) • 13 בפבר׳ 2005
שלום לכולם.
היתלבטתי המון אם לכתוב או לא, במיוחד לאור העובדה שדוקטרינה אמר לי לא לעשות את זה, אבל אני לא יכולה לעמוד מנגד ולשתוק ( ומוכנה לשלם את המחיר.) אז נכון שמה שבין אדוני לביני הוא של שנינו ושל שנינו בלבד, אבל יש פה אנשים ששמו את עצמם כקטגורים, שופטים ותליינים. אז לכל המקטרגים, צר לי לאכזב אתכם אבל לא ניתקלתם בשטן עלי אדמות אלה דוקא במלאך. אדם תומך ואוהב שדבק באהבתו אלי למרות הקשיים למרות המכשולים שעומדים בדרכי. אדם שלא ברח עם הבעיה הראשונה שצצה, אלה להפך, גם כשניסיתי לנתק אותו ממני על מנת לא לגרור אותו לתוך הבעיות שלי, נשאר לתמוך בי. ואם זאת לא אהבה אז מה כן.??? לא חושבת שאנחנו צריכים להצדיק שום מעשה שלנו בפני אף אחד כל עוד אנחנו שלימים עם הדברים. אבל מצד שני אני גם לא חושבת שבמקום שצריך להיות הכי פתוח והכי מפרגן יש מקום לכל כך הרבה ארס. אני רק מקווה שכל אחד ואחד מהכותבים שלם עם הקשר שלו כמו שאני שלמה עם שלי, כי אז יש לנו קהילה מאושרת. שיהיה לכולם יום קסום נעמה. |
|
alona{האביר}(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
15 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
15 בפבר׳ 2005
alona{האביר}(נשלטת) • 15 בפבר׳ 2005
כעת דוקטרינה עליך להעניש אותה כפול...
פעם ראשונה על זה שלא הייתה איתך כמו שרצית ופעם שניה על זה שהגיבה כשאמרת לה לא להגיב. איני יודעת איזה עונש תבחר רק מקווה שהוא יהיה כזה שהיא לא תחזור על הטעויות. לפעמים "העונש" הוא הפרס בעצם לדברים כאלו ולהיפך... |
|
ראש השבט(שולט) |
לפני 19 שנים •
15 בפבר׳ 2005
מנסה להבין נעמה..
לפני 19 שנים •
15 בפבר׳ 2005
ראש השבט(שולט) • 15 בפבר׳ 2005
אם הכל כה טוב ויפה,ואת ראויה לכל עונש,ואסור לך להיות במצבי רוח,ואסור לך להגיב,והוא יעניש כרצונו,אז למה כל זה צריך להיות כאן?הרי אין כל שאלה ,פרט לצורת הענישה למעשה,.האם אין לו דמיון משל עצמו שנאלץ לשאול אחרים,?
האמת,לא מצא חן בעיניי כלל כל השרשור,מעצבן ,משהו כאן פגום בקשר, וסליחה אם הבעתי דעה... |
|
לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
15 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
15 בפבר׳ 2005
לחישה{הקול} • 15 בפבר׳ 2005
ראש השבט הנכבד.
אכן משהו היה פה פגום גם לטעמי. האיש ביקש רעיונות. לא העמיד עצמו למשפט ציבורי. (ואם יש לו או אין לו רעיונות, זה ענין אחר.) כך שאם למישהו אין רעיון להציע, לא היה לו למעשה מה לענות בשרשור הזה... אז.. מה בעצם א נ י עושה כאן? שיהיה לכם אפטר יום האהבה חמים ונעים. |
|