השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
"רק רציתי לומר שאין שום דרך שבעולם שאני אחליט
שהקנאה שלי מפריעה לי לתפקד או שהכאב שבה מתעלה על הטוב שבקשר. " למה לא? כי הקנאה שלך ברמות קלות יחסית או כי אסור לך מבחינתך להרגיש או לחשוב דברים שכאלה? כשליטה מעולם לא ציפיתי שהשפחות שלי לא יחשבו, לא יביאו את מה שמציק להן, לא ידברו או לא ייתקיימו במלאות בקשר. אני לוקחת לי שפחה ולא שטיח, ואין שום הצדקה לכך שהשפחה שלי תאכל את הלב ולא תיידע אותי במה שעובר עליה. זה לא אומר שאסכים להענות לבקשתה. אבל אני חייבת לדעת את הצרכים שלה. |
|
|
נוריתE
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
בלי להתייחס ספציפי לתוכן
ובאלוהים אינפי אני מקווה שזה סיפור בדוי
דבר אחד אנחנו לא "אפס" אנחנו לא "זבל" אנחנו בני אדם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני אישית אולי הייתי הרבה דברים בזמנו אבל לא השניים האלו ומעולם אבל מעולם לא כונתי ככה ואני אגיד עוד משו פגישה ראשונה.. סשן ראשון... אדם שלא אומר מיהו כינה אותי זבל, מיותר לאמר שהוא בחיים לא יראה לא ידבר לא ישמע ממני יותר אולי, העולם הזה כבר לא מתאים לי יותר כי לאחרונה ברוב הטופיקים שלי אני הולכת ונעשית יותר ויותר מיליטנטית יותר ויותר מזהירה אחרות שלא לפול בבורות ובמוקשים שאני נפלתי בהם באחת עשרה השנים האחרונות אבל מעולם באלוהים האדון המת שלי לא היה נפילה שכזו.שלא תעזו לחשוב ככה ולו לרגע ואולי בנימה זו של האהבה שלא מתה איתו ולא נשכחה אני צריכה לאסוף את עצמי ולא לנסות לחפש יותר את מה שלא קיים |
|
|
amy_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
השליטה כתב/ה: "רק רציתי לומר שאין שום דרך שבעולם שאני אחליט
שהקנאה שלי מפריעה לי לתפקד או שהכאב שבה מתעלה על הטוב שבקשר. " כשליטה מעולם לא ציפיתי שהשפחות שלי לא יחשבו, לא יביאו את מה שמציק להן, לא ידברו או לא ייתקיימו במלאות בקשר. אני לוקחת לי שפחה ולא שטיח, ואין שום הצדקה לכך שהשפחה שלי תאכל את הלב ולא תיידע אותי במה שעובר עליה. זה לא אומר שאסכים להענות לבקשתה. אבל אני חייבת לדעת את הצרכים שלה. השאלה שעולה בי היא השאלה הבאה: מתי זה מפסיק להיות "הבעת צרכים" מצד השפחה והופך להיות מניפולציה? כלומר- עד כמה מקום צריכים הדומים/יות לתת לשפחות/עבדים שלהם להביע את רגשותיהם, ובאיזו צורה? האם ייתכן מצב בו ינצלו הסאבים את ההזמנה להביע כל רגש כלפי השולטים על מנת לנסות לשלוט מלמטה? אני מדברת באופן כללי. כמובן שאני לא מנסה להגיד שום דבר על הקשר הספציפי שלך, אינפי. לא מכירה, וזה לא תפקידי. אבל השאלה הזאת עלתה בי לאחרונה כשחשבתי אני על הנושא. |
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
לילה , כן - אנחנו בני אדם , הכי אנושיים שאפשר וזה מה שיפה !
גם לדעתי ,ה'מיליטנטיות' שבך היא בגלל שנפגעת . כי את כן שייכת לעולם הזה , פשוט מתגוננת כי זה טבעי ,כמו לכל אדם שנפגע איי פעם ממשהו. הזכרון של אדונך ז"ל תמיד יישאר איתך . את צריכה (קשה לומר כאן צריכה ,כי זה הרי לא רציונלי, אבל..) - את צריכה להשתדל ולהפיק מהזכרון הזה דברים טובים ,את החיובי , להמשיך הלאה עם כל מה שהוא העניק לך , כאילו זו מתנה יקרה . גם הוא בטח היה רוצה לראותך ממשיכה הלאה ומאושרת . לגבי לחפש...זה מאד טבעי ולא צריך להילחץ מזה...זה טבעי לחפש את הפנים ,את ההבעה ואת האופי, אך את יודעת שזה לעולם לא יהיה אותו אדם. לכן פשוט תלכי עם הרגש הלאה ,גם עם הגעגועים כי אי אפשר להדחיק את זה . גם לא צריך. ולא צריך לפחד מהם . איפשהו זה תמיד יישאר איתך . ובלי קשר -אני רק רוצה לומר לך - לא היה לי הכבוד להכיר את אדונך. אבל, לפי תחושתי ולפי מה ששמעתי ,הוא היה אדם גדול ! |
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
כל דבר יכול להתפס כמניפולציה או כהבעת צרכים, ההבדל בין השניים טמון באופן הבעת הצורך.
גם מניפולציה היא דרך להבעתו של צורך, היא רק דרך שלא מקובלת עלי, ובעיקר כי היא מצביעה על בעיה בתקשורת בין השליטה לשפחתה. השפחה שלי לא זקוקה למניפולציות, היא פשוט צריכה להביע את עצמה ואני מקשיבה לה. שוב, לא תמיד אסכים לבקשותיה, אבל תמיד ובלי יוצא מהכלל אקשיב, אולי אשאל ואחקור, אנסה להבין מכל כיוון, ואז אשקול ואחליט. אם מדובר בנושא שמשמעותי לה, היא לעולם לא תשמע ממני תשובה לקונית של "כן" או "לא", אלא תקבל את ההגיון שמאחורי התשובה. מניפולציות? שקרים? אין בהם צורך בקשר שמבוסס על אמת, הקשבה וכבוד הדדי. יש בהם צורך רק בקשר חסר. |
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
ובנוגע לחלק השני של שאלתך, שנוגע בשאלת השליטה מלמטה... הנקודה הזו היא הדבר שהכי פחות מפחיד אותי או מעסיק אותי בקשר עם שפחה.
השפחה שלי מעניקה לי את עצמה מרצונה החופשי, אני לא טורחת להיכנס איתה למשחקים הילדותיים של מי תשלוט במי. המקום שלי כשליטה שלה כל כך ברור ומוחלט, שניסיונות של שליטה מלמטה ייתפסו כמגוחכים ויגרמו לי ברוב המקרים פשוט לצחוק. ההבדל בין מי שמעמדן ברור כשליטות, לבין מי שמתלבטות במקומן מול השפחה נעוץ בביטחונן העצמי, ולא פחות במחוייבותה של השפחה כלפיהן. כששפחה שלי אומרת את רצונה אני מקשיבה לה. כששפחה שלי מנסה להראות לי "מי הבוס", אני בעיקר צוחקת. את יכולה לקרוא לעצמך שפחה כשאת מוותרת על נסיונות ההתמרדות הילדותיים, ומקבלת את עצמך בשלמות כמי שככפופה לשליטה שלך. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
אינפי
אני חשוב שפעם ראשונה יוצא לי להגיד משפט כזה: סיפור מגעיל אבל יפה 
(מגעיל בגלל הג'וקים) אני רוצה להתייחס לענין הקינאה שהעלת. יש קינאה,שמתפתחת בזמן הסשן עצמו , או בזמן אקט כלשהוא , וזה די מובן.לראות את גבירתך מתעסקת עם מישהי אחרת , כשאת רק צופה מהצד.והרגשות טעונים בהרבה. את סוף סוף עם הגבירה שלך , מצאתם זמן להיפגש אבל....היא לא איתך , היא עם מישהי אחרת. ויש קינאה , כשזה נוגע לחיי היום יום כשהשיפחה "המקופחת" חושבת שהשפחה השנייה מקבלת יותר תשומת לב , היא יותר נהנית וכו' וזה כבר יכול לגרור למצבים לא נעימים , אם לא מצליחים לשלוט בזה. שני המקרים שונים. |
|
|
Tame
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
סיפור מאוד משעשע..
בקשר ללגיטימציה לקנא... דעתי היא שזה דווקא מוסיף (קצת דרמה מעולם לא הזיקה) אולם זה מצריך מהגבירה להפוך למעין "גננת" ולשמור שהילדים לא יריבו (או לפחות שלא יורידו זו לזו את הפטמות בנשיכה  )
בכל אופן, אף פעם לא חשבתי על חרקים כעל דבר מגרה או מחרמן, המצב שתיארת אולי יכול לעזור בהתגברות על פוביות אבל יש אנשים שזה ממש מסוכן לעשות להם דברים שכאלה (ההרגשה של חוסר האונים ועוצמת הפחד של הפוביה יכולים להכניס מישהו להלם ופאניקה שיכולים להיות מסוכנים) אם זה היה קורה במציאות יש לי הרגשה שהעניינים היו מתנהלים בצורה קצת שונה 
|
|
|
נוי
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
לגבי "שליטה מלמעטה", כבר שמעתי על דומית שכל כך היתאהבה בשיפחתה שהגיעה למצב של תחנונים להיפגש איתה....
בסופו של דבר הקשר ניפסק מעודף אהבה וקינאה (ולא של השיפחה למלכתה, אלא של המלכה לשיפחתה...), כאשר המישפט המסכם היה:"אני מיתחננת בפנייך, כמו שהפכתי להיות הכלבה שלך..." .... לא נעים בכלל..... 
|
|
|
|
נוי
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2003
והכוונה ל"שיפכה מלמטה"........ מאיפה הבאתי את ה-ע' הזאת....???
|
|
|