G-O-L-D(שולט) |
לפני 19 שנים •
16 בפבר׳ 2005
קקי בכולם! (מקמרפיאיזם)
לפני 19 שנים •
16 בפבר׳ 2005
G-O-L-D(שולט) • 16 בפבר׳ 2005
בשעה שתיים בלילה נכנסתי למיטה אחרי יום עבודה שהחל בשעה שבע בבוקר, עיני נעצמו ונרדמתי.
עכשיו, אינעל על העולם, התעוררתי והסיכוי שארדם שוב הוא בערך כמו שסאדם חוסיין יחזור למשול בעירק. ככה זה, פשוט ככה, כשמחשבות קרקע קרקע וחזונות אוויר אוויר מפציצים לך את בסיסי המוח שאל מתחת לבונקר חשכת העפעפים, אתה מבין שבמלחמה כמו במלחמה, אוכלים זריז, נחים זריז, ושוב חוזרים לקרב... * הייתי היום בפגישה עם אחד האנשים היותר חזקים במשק הישראלי. הוא ישב מדושן עונג, סמכותי, בעל יכולת שליטה במהלכי המשק כבכלי משחק, דיבר קצר, חתך במפריע, נהג בזלזול מסויים כלפי וכלפי עמיתי, מיהר, וקוצר רוחו נשבה בחדר הישיבות שבו ניהלנו את הפגישה. אני לא יודע למה זה, -וזה ממש מטריד אותי- אבל אני מוצא את עצמי בכל פעם מחדש חש ביובש העולה בפי מהתרגשות הפורצת בי במעמדים כאלה. "ראבק", אני אומר לעצמי תוך כדי הדיאלוג, "מה אתה מתרגש, כבר אלף פעם היית במצבים האלה". אבל בכל פעם אני נרגש ולבי דופק. בכלל, זו כמו איזו רוטינה מעצבנת שבכל פעם חוזרת על עצמה. הקימה המוקדמת והמחשבות שמתרוצצות בראש, כוס הקפה הזריזה, איסור מוחלט על אכילה שמקרה לא תכאב הבטן -שבכל פעם כואבת מחדש- הנסיעה למקום המפגש המלווה בנודים מהתרגשות וחונקת את חלל הרכב, העישון הכבד, העצבנות, המסטיק, אוי המסטיק מסטיק מסטיק, מסטיק שנלעס עד הוכחה לחברת אורביט שכן, מסטיק יכול להלעס עד שיתפורר בפה, הדקדקנות בלבוש -מרושל בקפידה- השינון האין סופי למשפטים נכונים, הסימולציות החוזרות ומשוננות, כאב הבטן בחדר ההמתנה, הכניסה, לחיצת היד -סמכותית, מבט מישיר עין בעין, הצגת השם בקול ונימה נכונים, הישיבה, ההקפדה על תנועות הגוף, ההקשבה המפוקסת עד לכדי תשומת לב לרעידות קול או נימות שונות כאלה ואחרות, הרעד שעולה בקולי שלי בתחילה, כאב הבטן שנמוג בדפיקות לב מאוצות, והפה, הפה הזה שמתייבש לי פתאום ותמיד גורם לי להראות כילד נרגש. מ-ע-צ-ב-ן. ישבתי מולו היום, מול אותו אחד. התרגשתי כל כך עד שלפתע, פתאום ככה, נזכרתי בכלוב. אני לא יודע איך זה ולמה, אבל פתאום כמעט ועלה בי חיוך מול דבריו של אותו אחד. חיוך שלא קשור בו אלא במה שיצא לי לכתוב כאן לפני כמה פוסטים על בי. קקי. זה הכול, רק קקי. אחרי הכול, גם הוא כמותי, חולה באותה מחלה. הוא עושה קקי. הוא עושה קקי כמותי וכמו כל בהמה או חיה אחרת. חיות, זה הכול. "שטויות, הכול שטויות", אני מחייך לעצמי וכמעט ועולה לו חיוך על פני, "קקי, הכול קקי", הדהד לו המשפט בראשי ופתאום הלשון הפכה להיות קלת תנועה, הפה כבר לא יבש, הלב חדל מלהאיץ, המוח חשב מהר, תנועות הגוף הוקפדו והטונים שבי יצאו בדיוק כפי שרציתי. אחרי הכול, כשאתה מצליח להריח את החרא שנמצא במי שמולך, אתה מבין שהוא כמותך מסריח לא פחות ושום חליפה או מרצדס לא יצליחו להסתיר את זה. קקי, פשוט קקי. הכול זיוף וקשקוש. מול המשפט "הבל הבלים הכול הבל", אני אומר: "קקי". זה אותו דבר רק שאני מצמצם את המשפט למשפט קל לשליחת SMS. קקי. * "תראה לי את היפה בנשים, ואני אראה לך גבר שמאס מלזיין אותה". קקי. "מעפר באת ואל עפר תשוב". קקי. "כל החיים במה". קקי. "בונד, ג'יימס בונד 007". קקי. "בגדים עושים את האדם". קקי. "אם זה נראה כמו חרא ומריח כמו חרא זה..." קקי. * יצא לי היום בערב לעמוד על אבני מזח חוף הנכים בהרצליה. עמדתי שם ושתיתי דייאט ספרייט. פתאום היה לי פיפי. פתחתי את הרוכסן, שחררתי את הבולבול לחופשי וכשיצא השתן, הנחתי לו, לבולבול שלי, להשתין מבלי ידיים תוך כדי שאני שותה מהבקבוק בו זמנית. חשבתי על זה -תוך כדי שאני מבצע את שתי הפעולות- שאם מישהו היה מצלם אותי מהצד עכשיו, זה היה נראה כאילו יש בי חור... מה שנכון נכון, כמו שכתבתי אתמול, כשאתה לא סגור על עצמך, אתה דולף... * לפעמים הקיצוניות שבי או החוסר איכפתיות שבי כלפי כל מני מוסכמות חברתיות יכולה להקרא או להשמע כבוז, זלזול, או אולי טירוף טמטום וטיפשות. אני מוכן להסכים להכול, בסדר, מקבל. אבל למען הסדר הטוב, בכדי להעלות ולו לשניה אחת את דברי "ההגנה", אני אכתוב את הדבר הבא: "החיים עוברים כל כך מהר, שלחשוב שאני או כל הסובבים אותי, שחיי או מכלול החיים שכיביכול שולט בי או מתפרש כמציאות שלי, אינו אלא שטות אחת גמורה שמתקיימת רק בראשנו, משול למחשבה שזבל אדמה הוא זבל אדמה התורם לדישונה ואינו אלא אך ורק... נו מקמרפי, תשלים אותי נכון כפרה, קקי! מוקדש למקמרפי שבטוח שכל אות ואות שאני כותב מהולה בכוהל או בתרופות נפשיות |
|
Lilu-FemdoM{Pon} |
לפני 19 שנים •
16 בפבר׳ 2005
אני הראשונהההההההה
לפני 19 שנים •
16 בפבר׳ 2005
Lilu-FemdoM{Pon} • 16 בפבר׳ 2005
גולדי - רק עכשיו הגעת להארה הזאת ???
הכל ק ק ה - זה מצלצל יותר טוב |
|
ana |
לפני 19 שנים •
19 בפבר׳ 2005
הבן אדם אינו אלא
לפני 19 שנים •
19 בפבר׳ 2005
ana • 19 בפבר׳ 2005
א.
הבן אדם אינו אלא חתיכת בוץ מתוחכם כיצד מהו בוץ עפר ספוג רטיבות כך גם הבן האדם עפר הארץ שנאמר כי אפר אתה ומעפר לוקחת ספוג כל מיני נוזלים למיניהם רק מה מתוחכם תחום ומתוחם בדופן שעיר וחלק למחצה אטום וחדיר לסירוגין ויש לו דמות מסוימת וצורה מושלמה וזה מתוחכם בשביל בוץ זה מתוחכם שכן סתם בוץ כן סתם בוץ צורה לו ב. בוץ שמתייבש מתפורר של אדמות קלות מעצמו של אדמות כבדות יש גושים שלא תפורר עם פטיש של חמישה קילו אבל אף גוש כזה לא ייקח את עצמו למסבאה הקרובה ויזמין כוס מים קרים להדביק נניח וקופסאת קמח שיפון להריח איפוא רק תעבור עליו עם הדיסקוס ההידראולי פניאומטי הבי דיוטי של שיניצקי ואתה עושה ממנו מצע זרעים מה יש לדבר בוץ שמתייבש מתפורר ג. וגם בן אדם שמתייבש מתפורר רק מה מתוחכם עטוף ומעוטף או תחום ומתוחם בתוך ארון ונותן את עצמו להמון חתיכות בוץ קטנות ומתוחכמות גם הן אמנם הרבה פחות אבל הכל זאת ועוזב שלד לצחוק אחרון שנאמר צוחק מי שצוחק אחרון ואחרון צוחק רק שלד צוחק מי שצוחק אמר הילד ויש לו מצבה וכתובת וזה מתוחכם שכן סתם בוץ איזה מצבה יש לו איזו כתובת אם כן אמרנו הבן אדם אינו אלא חתיכת בוץ מתוחכם מאיר אריאל............................................................................................................................. |
|
מקבי(מתחלף) |
לפני 19 שנים •
19 בפבר׳ 2005
לפני 19 שנים •
19 בפבר׳ 2005
מקבי(מתחלף) • 19 בפבר׳ 2005
קקי - קלקול קיבה יומי
קקה - קלקול קיבה המוני וזה, כמובן, מבית היוצר שלי. עוד מישהו רוצה להוסיף משהו על החום-חום הזה? |
|
כלואה בכלוב(נשלטת) |
לפני 19 שנים •
19 בפבר׳ 2005
כן
לפני 19 שנים •
19 בפבר׳ 2005
כלואה בכלוב(נשלטת) • 19 בפבר׳ 2005
הכל חרא
|
|