בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עונש רבותיי, עונש

דנדיליון​(שולטת)
לפני 19 שנים • 16 בפבר׳ 2005

עונש רבותיי, עונש

דנדיליון​(שולטת) • 16 בפבר׳ 2005
חברה טובה שלי, אפשר לומר אפילו נשמתי התאומה, ידידה יקרה, חברת ילדות שלי, כמעט אחותי, פנתה אלי בתחינה נואשת. השולט שלה דרש ממנה לחשוב על עונש עבורה, עקב פשעים ועברות קלות שביצעה הנ"ל (בייחוד שימוש בציניות מהסוג הזול והמסריח יותר).

על התחצפות, ניסיונות לעצבן אותו, לערער את שיווי משקלו המוסרי, אולי אפילו סוג של שליטה מלמטה, היא זקוקה לעונש מתאים. כייוון שלשתינו אין ולו קצה של זנבו של שמץ של ניסיון בכגון דא, אני פונה אליכם אנשים טובים, תושבי כלוביה, לעזור ליפתי (העלובה, המושפלת עד עפר, האומללה, הלוחכת את עשב השדה עליו ידרוך אדונה), ולשרשר כאן או לתיבה שלי את הרעיונות שלכם.

על מקוריות יתר , תזכו בחולצה ותקליט בשידור החוזר..

ותודה מראש............ icon_sad.gif

נ"ב - נדמה לה שמה שהכי הרתיח אותו היה הסמס למסור ד"ש לעצמו.
Adonasuy​(שולט)
לפני 19 שנים • 16 בפבר׳ 2005

הצעה לסדר.

Adonasuy​(שולט) • 16 בפבר׳ 2005
היות והומור הוא טעם נרכש, אני מציע לקשור את הסוררת על כסא מול טלוויזיה והקלטה של המופע של קטורזה.

הדום יחליט מתי על הסוררת לפרוץ בצחוק ומתי בדמע. כל סטייה מהחלטה זו תגרור כאב גופני או דגדוג בנוצה.

בתום הקלטת יש להניח שהעונש ימוצה. (כאילו שהקלטת עצמה אינה עונש מהנוראים שהומצאו).

לדיון מעמיק בענישה גופנית וסוגי כאב ניתן לפנות אלי בצורה אישית ודיסקרטית.
Cafe​(שולט)
לפני 19 שנים • 16 בפבר׳ 2005
Cafe​(שולט) • 16 בפבר׳ 2005
אני במקומו הייתי שולח אותך ליקנעם לראות אם הוא נמצא שם, ואם כן אז למסור לו דרישת שלום ממנו icon_smile.gif
ובמקומך הייתי מחפש מאסטר עם חוש הומור icon_wink.gif
זאלופון​(שולט)
לפני 19 שנים • 16 בפבר׳ 2005
זאלופון​(שולט) • 16 בפבר׳ 2005
שמתם לב לעצלות המחשבתית המהדהדת? האדון מתעצל לחשוב על עונש לשפחתו ומטיל זאת עליה, שבתורה מתעצלת אף היא ושולחת לחמה על פני הפורום... icon_smile.gif

אי לכך הייתי ממליץ על עונש כדלקמן: במהלך השבועיים הקרובים הסאבית לא תורשה להטריד את האדון האומלל ותיאלץ באופן עצמאי לקשור את עצמה, להצליף בעצמה, לטפטף על עצמה שעווה ואם היא גמישה מספיק - גם לכרוע ברך מול עצמה ולנשק את כפות רגליה. כמו כן עליה להשפיל עצמה מילולית במשך שעה ביום לפחות (ולא, "את שמנה מדי" לא נחשב כי רוב הנשים אומרות את זה לעצמן בלאו הכי). בתום השבועיים על הסאבית להתייצב אצל אדונה, להתחנן למחילה ולהחליט אם למחול לעצמה בשמו.

וברצינות - קשה להציע עונשים רציניים בלי להכיר את הסאבית ומה שעושה לה טוב ורע, ובלי לדעת אם העונש הנ"ל נועד להעניש באמת, כלומר להכאיב פיזית או נפשית, או שהוא עונש משחקי חמוד שהסאבית למעשה תהנה ממנו.
תאיר​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 16 בפבר׳ 2005
תאיר​(נשלטת) • 16 בפבר׳ 2005
קדם כל עונש פיזי תמיד יכול לעבוד, לא חייבים תמיד להיות יצירתיים ומפתיעים. איזה עונש פיזי בדיוק? שהאדון יקבע על סמך ההיכרות שלו עם סאביתו. זה צריך להיות משהו שיהיה לה מפחיד ולא נעים אבל לא מעבר ליכולת שלה.
כמובן שרצוי אחר כך גם לעשות שיחה ולהבהיר מה בדיוק הרגיז אותו. אם כל התלוצצות נראית בעיניו לא במקום אולי היא לא עם האדון שמתאים לה. אבל יכול להיות שמדובר בנקודות מסוימות.

ציניות יכולה להיות סוג של הגנה - אני לא באמת נכנעת לו, אני רק נותנת לו להצליף בי, הנה אני אפילו יורדת עליו.
אולי כדי להתמודד עם קו המחשבה הזה הסאבית צריכה לכתוב ואחר כך להקריא לפני הדום נאום של ההכנעה שלה כלפיו. אני אומרת גם לכתוב וגם להגיד בקול כי יש אנשים שיותר קשה להם לראות דברים על הכתב ויש שיותר קשה להם להגיד אותם בקול. בכל מקרה המטרה היא להביא את רגשות הכניעה למצב מאוד ממשי ועל פני השטח.