בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אהבתי...- חלק א'

נתנאלה​(לא בעסק)
לפני 19 שנים • 5 בפבר׳ 2005

אהבתי...- חלק א'

נתנאלה​(לא בעסק) • 5 בפבר׳ 2005
איך הכל הופך כל כך מהר לברור
מסתם שיחה קולחת...
מסתם ניסיון ליצירת קשר... להבנה... עכשיו הכל שונה
אני באתר כבר קצת, הרבה זמן, פעמים- מי סופר, התחלתי בתור שולטת, דבר שהוא לגיטימי ביותר, חיי הם כאלה, מרגישה לפעמים מרכז החיים, אנשים סומכים עליי, על שיקול הדעת, על היכולת להגיב מהר, לפעול מהר, על השליטה, אני שולטת בהכל בכל דבר שנותנים לי, שאני לוקחת, ונהנת נהנת מכל רגע..
אז התחלתי כשולטת בידיעה מוחלטת שכזאת אני. פניתי לאיזה אדון בצ'אט, שמהר מאוד הבנתי שאותו אני רוצה, רוצה שינחה אותי, אז בקשתי ואכן זה קרה, כמה טיפים ואז במכה אחת נעלם, מצד שנינו רק שהוא הראשון שידע להגיד בהצלחה...
אם הטיפים שקיבלתי הלכתי לדרכי, הראשון שלי היה נאמן לבסוף אולי גם דיי פסיכי, בידיעה מוחלטת מבינה אט אט שאלו הם חיי, אני חלק מהעולם הזה, ואני גאה, גאה לשלוט בו.
מיום ליום הניסיון עולה, יותר בטוחה, תמיד מתרגשת ומרגשת ביחד, ייחודית, אני יודעת שאני מיוחדת, זה נאמר לי כל חיי, ולא מזלזול מכנות אמיתית.
ומרגע לרגע, בין הצלפותיי, בין השליטה המנטלית לעבדיי, בין המגע ללא מגע, בין הניסיון, בין המשחק למציאות, רוע ללא רוע, חברתי האהובה, שקוראת כמעט כל פרופיל, לעומתי שמגלה בדרך הדיבור, את האדם העומד מולי, היא מפנה אותי לפרופיל, מציינת שכדאי להיכנס.
אני נכנסת, לאיש בשחור, ניצוץ בעיניי, רק ממראה השם בתוך הרשימה, בוחנת את התמונה מכל זווית, ומתענגת, קוראת את הפרופיל, ומצטמררת, נכנסת לאתר שלו, וגופי רועד.
זה לא יעבור בשתיקה:
שולחת הודעה, הודעה שאהבתי, אהבתי את השם, אהבתי את הפרופיל, אהבתי את האתר, פשוט אהבתי...
מקבלת תשובת תודה על הפירגון, ומגחכת לעצמי, עונה ישר מי מפרגן, הנה זה קרה, זה חדר, זה נקלט
הודעה שלישית, תיכנסי אליי למסנג'ר, לוקח לי שעה, שעה להכניס אותו לרשימה שלי...
ברעד מכניסה, ליבי מתרגש, הטלפון מצלצל השפוט הנאמן שלי, לא עכשיו יקירי אני אדבר איתך מחר.
כבר מאוחר בטח הוא ישן, מי הדודה??? חחחח... אני דודה טרייה 4 ימים לאחיינית יפיפיה, אומרת את שמי, בהלם אתה עוד ער??, והתשובה הכי לא צפויה, דה??, נו באמת כנראה שטעיתי ובענק, מה זה ה"דה" הזה?, אני כותבת ודמעות בעיניי, אדוני אם רק היה לך מושג, סליחה אדוני כי הרי יש לך מושג...
האיש בשחור: "שמח שהתגברת על הפחד. תהיתי אם תצליחי..."
איזה חוש ריח..
נתנאלה: "חחחח..."
"מממממ.... יש משהו בשם שלך"
שחור: "יש קסם ומסתורין בצבע השחור- אין ספק, אבל מה ספציפית משך אותך?"
נו באמת...
נתנאלה: "הפרופיל, האתר שלך"
שחור: " המשפטים הקצרים והקטועים לכאורה בהודעותייך, אכן סימנו לי על סערה קטנה המתחוללת בליבך"
שתיקה "את כותבת יפה"
נתנאלה: "אני יודעת" שחצנית שכמותי...
שחור: "אז מיהי נתנאלה?"
נתנאלה: "אישה עם שם אצילי מאוד- שלדעתי מייצג את המלכה שבי, אפשר לשחק עם השם, אני כ"כ מתחילה בתחום, שאף שפוט שהיה אצלי לא הרגיש זאת"
שחור: "יפה, את נשמעת מיוחדת"
נתאלה: "אני מיוחדת"
יום אחד השחצנות הזאת תעלה לי היוקר...
שחור: "ומה מושך אותך לדום שבי?"
נתנאלה: "לא יודעת, בגלל זה כתבתי- בשביל לברר."
שתיקה... "אתה מבין שאני מפחדת מזה... משליטה"
שחור: "אני מסוגל להבין את הסערה שבך, זה לא פשוט להודות בכך"
נתנאלה: "אין לי בעיה להודות ולרגע לא חששתי לכתוב לך- שמחתי שכתבת בחזרה"
שחור: "אני מעריך את כנותך ואת האומץ, אם תצליחי להתגבר על פחדייך תוכלי לגלות עוד עולם קסום ונפלא"
נתנאלה: "אז פה הבעיה- האומץ... אני רוצה לגלות, השאלה כמה סבלני אתה??!!"
שחור: "אם קראת את הפרופיל שלי אני מניח שנתקלת במילה סבלני"
נתנאלה: "כן אבל זה היה פרופיל- אולי אין לך עצבים למי שמרגישה ילדה קטנה כרגע לידך"
שחור: "הילדה הקטנה עשויה לגדול,לצמוח, לפרוח ולהיות לשפחה נפלאה"
נתנאלה: "תבין אני מכירה את עצמי- אני לא יכולה לסבול כאב (פחחחח- ימים אמרו אחרת...), אני צוחקת כל הזמן, ואני חצופה, איך אהיה לשפחה נפלאה??"
שחור: "לא יכול להתחייב, כי אני לא מכיר אותך מספיק. סאביות וכניעה, צריכות לבוא מהמקום העמוק ביותר, רק אז הם אמיתיים"
נתנאלה: "ואיך זה מסתדר בכלל עם זה שאני מלכה?, ולמה המשיכה דווקא אליך?, יש לי המון שאלות- אין לי ניסיון בצד הזה, בצד של השפוט"
שחור: "את זה תגלי לבד... אם הזמן, ולניסיון אין כל משמעות בעיניי"
אויש חמוד...
נתנאלה: "אני יכולה לבקש משהו?"
שחור: "בהחלט!! בקשי"
נתנאלה: "אני יודעת שזאת חוצפה, אבל אפשר לשמוע את הקול שלך???"
שחור: "את תשמעי את קולי בבוא העת"
נתנאלה: "אוקיי"
פחדן...- זה גם יעלה לי ביוקר...
הוא כנראה ראה את התמונה של האחיינית שלי בצד כי לקח לי כמה שניות להבין את המשפט הבא..
שחור: "תינוק מקסים"
אה???
אה אוקיי... icon_rolleyes.gif
נתנאלה: "תינוקת" נו מה לא רואים...
"רגע אני רוצה סיגריה, אתה יכול לחכות רגע?"
שחור: "כן"
"אני מחפש בחורות נועזות, עם ראש טוב וזורם שמסוגלות לצעוד בקצב שלי"
נתנאלה: "אני צריכה סבלנות בשביל להגיע לקצה, אני בהתחלה לא מעזה- אבל זה עניין של ביטחון, כשאני בוטחת אני נועזת..."
שחור: "בטחון בשולט הוא תנאי הכרחי ובסיסי, בלעדיה לא יכולה להיווצר אינטרקציה"
חחחח... אדוני, אינטרקציה...
נתנאלה: "אז זהו!! אני חצופה ומרדנית ולוקח לי זמן לבטוח ולתת אמון, זה לא אומר שאני לא מתרגשת, אני צריכה להכיר, ללמוד אותך, אני רוצה ללמוד אותך- לא הייתי פונה אם לא הייתי רוצה"
כ"כ כ"כ כ"כ ר- ו- צ- ה...
שחור: "בקשר למרדנותך וחוצפתך... נראה לי שאדע לטפל ולהתמודד איתו בדרך הנכונה..."
כן בסדר...
נתנאלה: "חחחח... הרבה ניסו- אתה תעשה טובה להרבה אנשים אם תצליח, אני אומרת הכל בפרצוף (בכוונה אמרתי פרצוף ולא פנים, בכדי לזלזל)."
שחור: "וזה אמור לאיים עלי שאת אומרת הכל... וכדאי שתמצאי דרך אחרת להתבטא"
לא שאלתי אבל אני בטוחה שזה היה בגלל הפרצוף... האם הוא קורא את מחשבותיי, אם הזמן מתברר שכן, הוא חש אותי, בכל דבר...
"אני שמח שאת אסרטיבית ואף דומיננטית בחייך הפרטיים, זה מעצים את מתנת הכניעות"
כבר לא עניתי, הוא גם לא כתב, מתנת הכניעות- צמרמורת, פחד, חנק בגרון, רוצה לקבור את עצמי
חיוך...
הולכת לישון
היפוליטה​(אחרת)
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005

[size=18]אהבתי כל כך!!![/size]

היפוליטה​(אחרת) • 6 בפבר׳ 2005


יקירתי ממש נהנתי לקרוא

ואני כל כך שמחה בשבילך על הגילוי העצמי, ועוד יותר שמצאת לך את

השחור שלך.

אז הרבה הנאה מהצד החדש שלך.

אוהבת כל כך ומאושרת בשבילך.
עקשנית​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 6 בפבר׳ 2005
עקשנית​(נשלטת) • 6 בפבר׳ 2005
יו! סחטיש לשניכם icon_smile.gif

אחחחחח אישחורשע .... icon_wink.gif

פירגונים ממני ורק אושר בהמוניו!!!

}{
enlarger​(שולט)
לפני 19 שנים • 19 בפבר׳ 2005
enlarger​(שולט) • 19 בפבר׳ 2005
icon_evil.gif icon_twisted.gif MIB u r lucky!!!!!!!!!!
very lucky!