לקיסר את אשר לקיסר או: מיילדום IV - אפילוג

לקיסר את אשר לקיסר או: מיילדום IV - אפילוג

Dom_Quixote • 27 בפבר׳ 2005

כבוד,

ממש כמו צביקה פיק ואסף אשתר, גיליתי שאני לא יכול לפרוש בשקט בלי תחינות חוזרות ונשנות לקאמ-בק. גם שעות ארוכות אל תוך הלילה, כשכולם כבר שרוטים, צבוטים ומרוטים, לא שכחו חברי הקולחוז להזכיר: חזור נא, אביר אהוב, הרעף עלינו מוורבליותך המתפרצת. אנחנו מחכים לקרוא מחר פוסט על זה. "אבל פרשתי" - פוסט, ימח שמך. אני ממש רואה בעיני רוחי איך סביב הבית של בטהובן היו מתקהלים פרחחים מגודלים וצועקים "לודוויג, אנחנו מחכים לשמוע משהו מחר, יאללה, תביא איזה אקורד שנשמע בסבבה, למה לא אחי תעשה מערוף".

אז הנה, כדי להישאר נאמן למוניטין של אחד שנכנע ללחץ החברתי ולו המזערי ביותר, להלן בחירת המערכת של חמישה עשר הרגעים הגדולים של ערב המיילדום ה-4 (זה היה עשרה, אבל בדיחה חוזרת מסויימת אילצה אותי להרחיב. נראה אם תזהו אותה).

15. אביס חושש שטיצ'ר לא יתן לקיחוט להיכנס בלי עניבה. כדי להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה, הביא אביס עניבה ספייר, והוא נותן לקיחוט בחירה - אחת עם פסים או אחת פסים. קיחוט שוקל רגע קט ואז בוחר באחת נאה במיוחד עם פסים, שנזרקת בבוז אל תחתית האמתחת. אביס לוקח לעצמו את השניה (הוא נתקע עם זאת עם הפסים), ועוטה אותה על חולצתו החרדלית משהו. גורמים דקי אבחנה ויודעי דבר מדביקים לאביס את הכינוי: עורך דין שטרם סיים התמחות.

14. ט'יצר ופט מודיעים שעוד מעט מתחילים.

13. "חפץ" מואסת בחיי חפץ, ומחליטה שעם כל הכבוד לזה שהיא פריט דומם וחסר חשיבות, היא דווקא מאוד היתה רוצה לחלוק עם העולם את דעתה בסוגיית ההתנתקות. על כן מתחילה החפץ לנענע את סורגי הכלוב באלימות שלא היתה מביישת את טוביה צפיר. עם זאת, כיאה לצפונבונים מדושני עונג שלא חשים את מצוקת השטח היומיומית, כעבור כמה שניות של מבטים משתאים כולם חוזרים לכרסום רקיקים. לסורגי הכלוב שלום.

12. טיצ'ר ופט מודיעים שעוד מעט מתחילים.

11. מחרוזת מכירה פומבית: לא מצליח טיצ'ר לקרוא אם גובהה של גאלה הוא 1.70 או 1.80. כמובן שמפאת מעורפלות תכונת הגובה בסאבית הספציפית הזו נדרשה ועדת מומחים שתקבע מה מהאפשריות סבירה יותר. ואחרי זה מתפלאים שרמת החינוך בארץ על הפנים. אוראנוס, קיחוט ובאנטי תוהים מטעמים כלכליים האם ניתן לרכוש את גאלה בשותף חצי חצי, או שמא ניתן לקנות לחוד רגל רגל* פרוזן ליפס טוענת להיקף חזה בן 100 ס"מ, אך מאסטר ערן קטן האמונה מטיל ספק. טיצ'ר מזמין אותו למדוד, אך בטרם יחשוד מישהו בפלילים מפציעה פט עם מטר שבמקרה הכינותה מראש. בתחילה לא מבינים הכל כיצד המטר מראה בסך הכל 10, אך אז מתברר שהמודד בחר להסתכל על צד הדצימטרים. בדיקה חוזרת מעלה 109 ס"מ. מי שראה אלכסון בולט בסרט המדידה על גב המועמדת, שיקום. אף אחד לא קם. טוב, זה לא כאילו שזה היה צונח בהרבה. על הברכיים היא השנייה להכריז על מאה ולקבל את המטר, רק כדי להסתפק במדליית כסף מכובדת עם 102, בלי אלכסון * גורם חיובי שאינני זוכר את זהותו מבקש מעט הסקנדל לנבוח. בתגובה משמיעה השערוריה קול שבהחלט ראוי מבחינות מסויימות להיקרא צליל. כבעלים לשלושה כלבים (לא כולל סאביות) אני מספק חוות דעת מקצועית שוללת, אך את טיצ'ר זה לא מעניין, הקופה רושמת *

10. אוליב מכסה את עיניה של דאימונד, מה שגורם לאדון די ידוע בקהילה מפאת מושלמתו האינסופית קצת להתעצבן, ולקבול בפני אוליב על נטילת האטרקציה. אוליב תוהה האם הוא יכול לפצות על לקיחת מאור עיניה של סאביתו באיזו אטרקציה חלופית, אך בטרם סיפק בידי הצופה האנין לענות תשובה בנאלית אך שווה, הפליט ( (C) ליאת) הזית: "מה עם העיניים שלי בעצם, לא מספיק טוב?". כן אוליב, עלית על זה. סור ללשכתי בהזדמנות להרצאה חשובה בדבר דבורים ופרפרים.

9. טיצ'ר ופט מודיעים שעוד מעט מתחילים.

8. בזמן המכירה שואל מאסטר ערן מצידו השני של החדר אם הריץ רץ' בחזייתה המפוארת למשעי של על הברכיים נפתח. המורה\שר האוצר משיב שאכן, הוא בר פתיחה. שלושה שקלים. ואחרי זה מתפלאים שיש אנטישמיות.

7. ערבוב לא קונבנצינולי של מאסטר ערן, פטרון המדור אברה-קדברה, עט הסקנדל לבית ערן וחביבת המדור מקופלת לבית קדברה, מניב מקהלת הרמוניות קוליות בגוון סופראן-גניחתי, שזוכה כעבור דקות ספורות לכינוי המבריק "הסימפוניה הבלתי גמורה". מי שלא הבין מתבקש לקרוא שוב.

6. עם הנץ הניאון ואמירת השלומות מתברר כי בן בליעל חמד את תחתוניה של סאביתי שתחייה, שהונחו בצורה הברורה והמסודרת ביותר אי שם מתחת למשהו איפשהו, מי יודע בעצם. עם זאת לסאביות (אפילו אם הן מלכות) בכל זאת יש מספר חושים שבאים בגנים, וסיור רחרוח קצר הביא למציאת האבידה, אם כי עדיין לא הצלחתי להבין איפה בדיוק. יש דברים שנדמה שמוטב לא לדעת.

5. טיפוס, האיש שמתיימר לתקן כל דבר, מוביל את סאביתו המשובחת לקום מן הספה. פק, פוקע עקב אחד. חכי פה אומר טיפוס, מיד אתקן אותו. פק, פוקע עקב שני. חכי פה, אומר טיפוס, מיד אתקן את שניהם. לאחר ניתוח מעקפים מסובך בסופר-גלו הכריזו הרופאים (בהיעדר איש רפואה בנוכחים נטלתי לעצמי את הסמכות) על מותן בטרם עת של הנעליים, שמקורות יודעי דבר סירבו למסור כמה עלו, אך הועילו לרמוז שכפי הנראה ההשקעה ביורו אינה משתלמת.

4. גאלה, האשה, האגדה והצונאמי נפרדת לשלום מאדון אכזר שפורש בשיא (של מה, זאת לא נדע). בתגובה היא מתצפתת את קיחוט שמח ומרוצה בחלקו, ופוקדת עליו לסשן אותה מיד. אחרי שהיא מפנה את כולם מן הכוך, כובלת את עצמה באזיקים, נותנת לעצמה לשתות, מכסחת לעצמה את הצורה ועושה לעצמה אפטר קייר, היא מודיעה לקיחוט שהיא מרשה לו להצטרף. בתגובה מזכיר לה קיחוט את הערת הגובה האל-מותית מלפני חודשים מספר, וגאלה הופכת אדומה בפנים (אם כי מיד יתאים את עצמו שאר הגוף בסיועו האדיב של השוט), לאחר שהיא נזכרת בסשן האחרון שעברה בעטיה של ההערה הזו. לאחר דקות ארוכות של מתקפה אבירית כוללת, שבשיאה כללה משולש קטנלנו של מחבט גומי בחזית העורף, שעווה בוערת בחזית הקדמית וקוביית קרח במתקן הבטחוני הרגיש במיוחד שעל פי דיווחים זרים נמצא באיזור דימונה (או לפחות מאוד דרומית), מחליטה גאלה שטוב מותה מחייה ומנסה להתאבד בקפיצה מגובה רב. אך אבוי, לא רק שהחבלים מונעים זאת ממנה, אלא שגאלה מגאלה שגם אם לא היו הללו עושים זאת, הרי שבשל גובהה שבעטיו לגלגה על הוד קיחיוטו, הרי שרגליה בכל מקרה כבר מגיעות לרצפה עוד בטרם החלה האנרגיה הקינטית להצטבר. בהחלט זמן להציג לגאלה את המצאת הבומרנג.

3. סאב דאימונד, האשה, האגדה והגביש, מגיעה לגמרי בעצמה למסקנה שעם המחוך הבלתי אנושי בעליל שהיא עוטה (אם כי אני מבטיח לכם שלא רק לה הוא גרם לקוצר נשימה), היא למעשה מסוגלת "ללקלק לעצמה" (כך במקור) באזורים אסטרטגיים מסויימים. כעבור ניסוי קצר שמוכתר בהצלחה מכריזה היהלומה: "אם אין אני לי, מחוכי לי". בין הפותרים נכונה יוגרל פרס.

2. טיצ'ר הפקות גאים להציג: משחק מכור. המכירה הפומבית נפתחת, וככל שנוקפות הדקות ההצעות מתמעטות ומבטי פחד ניבטים מעיני השולטים הבטוחים-בעצמם-על-פי-רוב לפחות למראית-עין. הסיבה - מפאת תאוות בצע שאינה יודעת גבול, מחליט טיצ'ר שכל כחכוח בגרון, גירוד באף או עפעוף מהיר יתר על המידה הוא הצעת מחיר רשמית. בסגנות אירועי האקסטרים-ביזאר של המכירה זוכה השאלה "האם מותר להוריד לה את הבגדים" שזוכה לתשובה "לא" ועם זאת לטעמו של טיצ'ר מכתירה את השואל כמקפיץ את המחיר בשלושה שקלים, ובאוסקר הביזאריות הסוריאליסטית זוכה מי אם לא קיחוט (למען הגילוי הנאות: זה אני), שברוב ייאושו מהמכירה הרים את ידיו אל על בזעקת שבר לכוח עליון שיקחהו בו במקום, מה שהספיק לטיצ'ר בשביל לגזול מכיס ילדיו של קיחוט (?) שקל נוסף, לאמור: "הרמת יד!".

1. טיצ'ר ופט מודיעים: מתחילים!

כעבור שעה לא ארוכה - זה אכן קורה. כלומר, קצת אח"כ. בכל מקרה זה קרה בסוף, נדמה לי.


ועכשיו מדור ה"יאללה יאללה".

תודה, על ערב בלתי נשכח. לטיצ'ר ופט על ההשקעה הבלתי נלאית, על היוזמה, הארגון, התמיכה, והעזרה לפני ומאחורי הקלעים. לעמיתיי וחבריי הדמדומיים שמתוך חשש לשכוח מישהו לא אמנה אותם בשמם, אבל אתם יודעים מי אתם, שהוכיחו שחרף תופעת כוכב נולד לא פסה הגבריות הקשוחה והשרמנטית מן הארץ, וכמובן לבערך 20 נשים מהממות ביופיין, קסמן ונהדרותן (ששוב לא אנקוב שמות כדי לא לקפח), שכחמש דקות לאחר הישמע הגונג פתרו את בעיית המחנק הקל במעודון בכך שגרמו לבערך 20 גברברים לשאוף בחזרה את כל האוויר שהוציאו קודם לכן.

תודה אישית מיוחדת, בנוסף למורה ולחייתו החביבה, לעל הברכיים היפהפיה שגרמה לי לתרום לצדקה, ימח שמה, סכום מכובד בהחלט שהיה יכול להיות מנוצל למטרות ראויות יותר כמו עניבה חדשה לאביס. ותודה לגאלה שבכל פעם שמישהי מפטירה לעברי כמה אני "מתוק", מגיעה בדיוק בזמן בשביל לתת תשובה מוחצת לכל המלעיזים, בדמות שלושה נסיונות התאבדות במהלך סשן אחד.

ומעל לכל,

לאחת והיחידה שגם אם מבחינה ניקית היא כבר לא ליידי שירה, הרי שהיא ליידי לכל דבר ועניין, שבחרה בי מכל הדומים להיות לה לדום סגולה, וגילתה שהיא, דווקא כיף עניין הכניעות הזה. כיף להיות באזיקים, כיף להיות מובלת בשרשרת, וכיף לקבוע מראש תרי"ג גבולות, שמשפטית הותירו בידה את הזכות לבחור מה אני הולך לעשות לה בכל רגע נתון. מי שלא ראה ליידי מודרנית במחוך ויקטוריאני, שרשרת ברזל ואזיקי עור, לא ראה נוף מימיו.


ועכשיו, כשברור לכולם ששוב השקעתי כ"כ הרבה בשביל שאף אחד לא יקרא וכולם ירוצו לתקציר, אני יכול ללכת לישון בשקט. תנחומיי לאנשי ה-9-5. אנחנו בליבנו איתכם, אבל בגופנו במיטה.

כבוד,
קיחוט

תקציר הפוסט (C):

תאמינו-לי-שאין-לי-אפילו-כוח-לתקצר-אחרי-כל-בואו-לערב-הבא-ותראו-בעצמכם-ואז-לא-תצטרכו-לקרוא-פוסט-באורך-הזה-מה-דעתכם-מצד-שני-מבחינה-מוסרית-לא-ראוי-לתרום-לטיצ'ר-כסף-טוב-אני-לא-אפתור-את-זה-עכשיו-נדבר-לקראת-הפעם-הבאה-לילה-טוב-סבלנות-יחי-קיחוט.

קיחוטה,

G-O-L-D​(שולט) • 27 בפבר׳ 2005

שמע,
אני חושב שכבר שנים לא נהנתי מכתיבה, כשם שנהנתי מהכתיבה שלך.
אתה צריך מו"ל ויפה שעה אחת קודם.
אני כל כך נהנתי, שקראתי את מה שכתבת פעמיים.
אלוף!

בהחלט אלוף,

בכוח המוח-אשה • 27 בפבר׳ 2005

ימח שמו.

שפחה מפ(ו)נקת​(נשלטת) • 27 בפבר׳ 2005

גם אני קראתי פעמיים, כתוב נפלא ובהחלט מעורר קנאה

Tainted​(לא בעסק) • 27 בפבר׳ 2005

קיחוטה יקירי,
האם זה אומר כי שבת מן הגלות????



NEXT TIME
פאמדום!

מוש​(נשלט){k} • 27 בפבר׳ 2005

אני קראתי רק פעם אחת ואני לא הולך להתנצל על זה!

מצחיק גם בפעם הראשונה.

על אף

זיקית • 27 בפבר׳ 2005

שאני לא מחבבת קונצנזוס במיוחד, אני נאלצת למצוא את עצמי מצטרפת למקהלה (שעוד ודאי תשיר ותזמר בצד פעמים רבות, שכן נראה ששבת אלינו, אביר מקושקש )
מה נפלאה היא כתיבתך, קיחוטי. נפלאה לי מאהבת....אה...בעצם לא. היא נפלאה וזהו.
נראה לי מאוד כיף העניין הזה של הערבי מיילדום. אני שמחה שאתם נהנים.

כלובי • 27 בפבר׳ 2005

על אף שאיני משתייך לקהילת המייל דום
ועל אף שקראתי רק פעם אחת

נהנתי מאד לקרוא

קיחוט!!!!

ענתית • 27 בפבר׳ 2005

ענק!!!!!!!!!!!!!!!!

עוד לא ממש יושבת טוב על הטוסיק

purple butterfly{ׁ(S)} • 27 בפבר׳ 2005

אבל רוצה לומר תודות
על הערב המופלא , האווירה והתפאורה
השירים של לני קרביץ ועוד
על היופי הרב וגניחות הכאב /תאווה
היה נהדר
לא נוותר על רגע אחד
נשיקות
ספיר (purple butterfly ) ו- sadist _ il