שלישי, עשר בבוקר. אני חוזר מסידור, ממהר להגיע הביתה לייצב את נשימותיי הכואבות מהשתוללות יתר. כיכר המושבות, מחשב אם לרדת אל אפילת המנהרה, כדי לחצות את הכביש, או פשוט לנתב את צעדיי בין המכוניות, באין מעבר חצייה.
