G-O-L-D(שולט)
|
לפני 19 שנים •
5 במרץ 2005
גו'יינט אחד וסטלה יותר מידי...
הלילה, אחרי שנים שלא עשיתי זאת, עישנתי.
ולא סתם עישנתי, אלא עישנתי בכוונה מלאה, כלומר פשוט תיכננתי לי את הערב שיצא בדיוק באופן הנכון לעישון תוך מתן חשיבות מלאה לעניין, ולא כסתם משהו שמתווסף לחוויה נוספת. אחרי ארוחה בבית ההורים, בדרכי הביתה, עצרתי בקיוסק ובחרתי לעצמי בקפידה את כל השטויות שרק אפשר לענג בהם את חוש הטעם. אחר כך התכנסתי בדירתי, שמתי את המוזיקה שהתאימה לי, נכנסתי לנעלי בית, לסוודר מפנק, למכנסים קלילים ואורירים, ותוך כדי ציטוט במסנג'ר, הוצאתי את אותו גו'יינט שנתנה לי במתנה מישהי לפני כמה שבועות, הצתתי אותו, וכתבתי לה עד כמה כיף לי שהיא נתנה לי אותו. עכשיו אני אדייק ואומר שלא עישנתי שנים עד לפני חודש שבו עישנתי שאכטה וחצי, אבל הערב, הערב נכנסתי כל כולי אל תוך העשן. אחרי חצי גו'יינט שבו שאלתי את עצמי לטריותו של החומר ולאופן שבו הוא לא משפיע עלי, זה פתאום הכה בי. כמו פטיש, בשלושים שניות, חזרתי לגיל הרך וחיוך פסיכי עלה על פני לחיי. אחר כך זה פתאום עלה יותר, ואז זה הכניס אותי לסרטים שאני עוד שניה מאבד את השפיות. ניסיתי להחזיק בה, בשפיות, אבל אחרי שהבנתי שאני לא ממש יכול להחזיק, שחררתי והרגשתי איך היא נוזלת לי מבין האצבעות, השפיות. באיזשהו שלב, צנחתי על אחת מספות הסלון ובבהייה אל עבר שמי הלילה, שלחתי את ידי אל תוך המכנסים בתנועת בהייה גברית וושיגרתית. גירבוץ ומשחק בזין. הוא, הזין, באיזשהו שלב התחיל להזדקר ואז זה קרה... "הלוווווווווווווווווו", קרא הקול ולפתע מתוך הזין שלי יצא לו ג'יני ענק ולבן שהזכיר לי קצת את אותה הדמות של לוגו "גוסט באסטרז". "יא סנארט אבוק!" הזדנקתי לישיבה, "מי אתה? מאיפה צצת?" "ג'יני הצינור לשירותך מאסטר!" הוא קד וחייך מרוצה. "ג'יני הצינור?" "יס סייר!" הוא קרא ונמתח, "או, כמה שטוב להיות בחוץ", הוא התנער בצמרמורת קלילה, "מה תבקש אדוני?" "מה אני אבקש? מי אתה? מה קורה כאן? מאיפה באת? אני משתגע..." מלמלתי בלחץ. "מאיפה באתי? שפשפת!" "שפשפתי?" "כן! שמשפת את הצינור..." "הצינור?" "צינור, כן צינור, צינור מפלט, חדק, זין, בולבול, שפשפת, אני ג'יני הצינור אדוני, מה תבקש?" "מה אני יכול לבקש?" אמרתי המום. "מה שתרצה! כל מה שתרצה מאסטר, אתה תקבע אני אקיים, אבל..." "אבל?" "אבל יש חוקים!" "חוקים? איזה חוקים?" "חוק ראשון, יש לך רק שלושה משאלות!" "שלושה?" "כן". "ומה אם אבקש משאלה שיהיו לי חמישים משאלות?" "תיזהר, אתה צריך להיזהר איתי, כשמבקשים אני מקיים, אבל, את המשאלה הזו לא ניתן לקיים, זה לא חוקי". "אוקי..." "חוק שני, אני לא יכול להרוג לעשות רע, לפגוע, להשחיט, או לגרום עוול לאף אחד במתכוון... -ראה סעיף 8 בחוק הצינורות-", הוא קרץ לי. "אוקי..." המהמתי והרגשתי את הסטלה מתחזקת. "חוק שלישי", הוא מחייך ומנער את ישבנו בחדוות התפרצותו לעולם, "אני לא יכול להביא לעולם שום דבר שהוא כנגד רצונך". "טוב", המהמתי כשאני לא ממש מבין מה הוא אמר, "יש עוד חוקים?" "לא!" הוא פסק מרוצה, "ועכשיו מה תבקש מאסטר?" "לא יודע...." מלמלתי ולסתו נשמטה. "לא יודע? לא יודע?" הוא גדל לי לפתע בחלל החדר למימדי ענק עד שרק עיניו הביטו בי וגופו יצא כבר מכל חלון בבית, "אני יכול להעניק לך הכול ואתה לא יודע?" "כ, כ, כן", גמגמתי. "מה אתה עיוור?" "למה עיוור?" "כי אתה לא רואה את האפשרויות שיש לך..." "לא, אני לא ממש רואה", המהמתי. "אז למה שלא תנסה לראות?" "איך?" "איך? דרכי לא רואים באופן רגיל, דרכי רואים אחרת..." "דרכך?" "כן". "מה פירוש?" "כל הרצונות שלך והחלומות שלך נמצאים בי, אבל אתה מנסה לראות אותם מבעדי, לא דרכי". "אני לא מבין..." "למה שלא תנסה?" הוא קרא בקול מלא חדוות חיים. "לנסות..." מלמלתי מהנהן והשקפתי בו. את האמת, לא ממש ראיתי על מה הוא דיבר, כל מה שראיתי היה מעין ענן לבן שלא היה בו כלום וכל פעם שניסיתי לראות מבעדו, לא ראיתי דבר פרט למרפסת הבית שמידי פעם נגלתה מבעד לסמיכות ערפיליו. ניסיתי לחפש ולמצוא בעיני על מה הוא מדבר, אבל באיזה שהוא שלב התעייפתי מהסטלה ולכן עצמתי את עיני וראיתי בעיני רוחי את כל מה שרציתי. לפתע, כול מפץ עלה בחדר, ואל מולי הופיעה קבוצת מעודדות לבושות במיני קצרצר וורוד, הן רקדו ושרו, אחר כך נכנסו בלונים, ואז הספה הפכה להיות עשויה מפופקורן, את הכוס תה שלי מילא מילק שייק, עציצי הבית גדלו לשיחי מריחואנה שכאילו הונדסה טכנולוגית, רוג'ר ווטרס חייך אלי וניגן עבורי את "הלוואי והיית פה", וכשהבטתי ימינה, ג'רי סינפלד חייך אלי גם הוא ואמר לי: "סיגריה, מה זה אומר עליך? הנה, תראו, אני משחק באש, יש לי אש בידיים..." אני הרכנתי את מבטי וגיליתי שהכרס הפכה לריבועים קשים כאבן, והצינור שממנו פרץ לו הג'יני, גדל למימדים, שלא ממש ידעתי אם זו רגל נוספת, או שנעקצתי ע"י חרק אימתני. "אתה רואה?" חייך אלי הג'יני, "דרכי רואים אחרת..." "רואים אחרת?" "כן". "אבל אני לא ראיתי כלום..." מלמלתי. "באמת?" הוא צחק, "איך אתה אומר דבר כזה?! הרי ראיתי בדיוק את כל מה שמסביבך..." קולו נישא סביבי וכל הנוכחים חייכו אלי, "אמרתי לך, אני ממלא משאלות, דרכי רואים אחרת, רואים את מה שרוצים לראות, ולא דרך העיניים, דרך זה..." הוא תפס לי בצינור, "תדע לך שהוא יודע הכי טוב מה אתה צריך, אתה צריך להקשיב לו..." פסק הג'יני ועיניו בעיני. "למי? לזין שלי? תגיד לי אתה שפוי? אתה יודע לאיזה צרות אני אנכס אם אקשיב לו?" זרקתי בזלזול. "צרות? מה שאתה רואה מולך זה צרות? היי חביבי..." הוא קירב את עינו הענקית לראשי כך שאישונו היה בגודל ראשי, "אני הג'יני של הצינור, ואתה יכול לעשות רק דבר אחד עכשיו...." הוא צחק. "מה?" צמצמתי את עיני בחשד. "לצוות עלי מאסטר, לצוות עלי לעשות כרצונך!" הוא קטן אל מולי כך שגובהו לא עלה מעל לברכי ועיניו השקיפו בי במבט כנוע. "לצוות..." חייכתי. "כן, מאסטר, מאסטר אוהב את הג'יני, מאסטר אוהב ג'יני טוב". "מה קרה לך, התחלת לדבר בגוף שלישי?" גיחכתי. "כן, מאסטר אוהב כלבה..." הוא נשק לכפות רגלי. "ואוו, מה אתה עושה? מה אתה מדבר בשלישי? מה קרה לך? מה ת'יוצא מסדר האור? תתאפס!" ציוותי והופ, הוא נעלם, "וואו, מה קרה?" אמרתי והבטתי לצדדים. "אמרת לו להתאפס", אמרה לי אחת המעודדות וכולן אחריה הניפו רגליהן ואייתו "ת-ת-א-פ-ס". "אוקי, אז מה עכשיו?" חייכתי. "תבקש עוד משאלה... הלוואי ותבקש עוד משאלה...." שר לי רוג'רס. "אוקי..." פסקתי, "אני רוצה שכל המעודדות ימצצו לי תוך כדי שירה וריקודים!" ציוותי והופ כולן נעמדו לפני ורו'גרס סימן ללהקתו. הג'יני הופיע לפתע בסחרחרה כשידיו לצדדים וקרא: "לציוויך!" אני הבטתי מרוצה וצחקקתי כשהם התחילו לשיר: "קינג גולדי, אבסולוט הי, גולדי ציווה ווה, בשורה כאן נעמוד, זרע לשאוב, ציווה המאסטר ציווה, רצה המאסטר רצה, נמצוץ, נרקוד, ונצא בשירה ונבלע לע לע קינג גולדי, אבסולוט הי, גולדי ציווה ווה, מעודדות שמזדיינות ולהקות, ויש כאן גם בדרנים, ויש כאן גם מטעמים, ויש בלונים, צמחים וחיטובים טו בים בים, קינג גולדי, אבסולט הי...." הם שרו סביבי כשהמעודדות עוברות אחת אחת ומוצצות לי את הזין, הג'יני צהל, ג'רי סיינפלד אכל מספת הפופקורן, שתה מהוויסקי והגיש לי ללגום ממנה תוך כדי שמישהי בולעת אותי עד לחיבורים של האמא שלה. אני התענגתי וכשבאה ההשפרצה, פתאום הכול השתתק ושוב עמדתי ואל מולי חייך הג'יני. "מה תבקש אדוני?" מחא הוא בכפיו, "זכור, יש לך רק עוד משאלה אחת..." "אני לא יודע..." נאנחתי כשאני נזרק על הספה. "אתה לא יודע..." "לא". "אולי תנסה לראות מה אתה רוצה?" הוא חייך. "המממ..." המהמתי, "לא", הנהנתי, "לא, אני לא רוצה עכשיו כלום". "אין דבר כזה, אתה חייב לבקש עוד משאלה..." "למה?" חקרתי. "כי אלו הם החוקים!" הוא קבע מרוצה. "המממ..." המהמתי שוב, "אתה יודע מה... בסדר, אבל את המשאלה הזו אני אלחש לך באוזן", אמרתי והוא קרב אלי. אני לחשתי לו אותה, את אותה המשאלה, ולאחר שסיימתי הוא הביט בי ועיניו מזוגגות. "באמת?" הוא חייך. "כן", אני חייכתי בחזרה. "תודה גולדי, סוף כל סוף..." "היי ג'יני, אחרי מה שהענקת לי, למה שאני לא אעניק לך משהו בחזרה?" "אני לא יודע מה להגיד", הוא חייך במבוכה ומשך באפו. "תגיד תודה מאסטר", הנהנתי מרוצה. "תודה מאסטר, תודה, עכשיו סוף כל סוף יהיה לי הרבה יותר מקום, אני אוכל לזוז קצת ולא להיות תקוע בתוך הצינורית זרע שלך". "אני שמח, ועכשיו קדימה, עשה כמצוותי וכנס לי לתחת!" פקדתי והופ כשם שבא הוא מגופי, כך הוא נעלם בחזרה אליו. אני חייכתי לעצמי. "יש לי ג'יני בתחת", אמרתי בקול וצחקתי. אחר כך חשבתי, שאולי הוא לא רצה לתת לי חמישים משאלות כי זה אסור, אבל מהיום בכל פעם אני אפליץ, אני אוכל לקבל שלוש משאלות... |
|
|
ענתית
|
לפני 19 שנים •
5 במרץ 2005
מה קרה לך, התחלת לדבר בגוף שלישי?" גיחכתי.
"כן, מאסטר אוהב כלבה..." הוא נשק לכפות רגלי. "ואוו, מה אתה עושה? מה אתה מדבר בשלישי? מה קרה לך? מה ת'יוצא מסדר האור? תתאפס!" 
ושוב פוסט משובח של G-O-L-D 
|
|
|
אישה.
|
לפני 19 שנים •
5 במרץ 2005
אחלה סוטול :-)
|
|
|
| gala |
לפני 19 שנים •
5 במרץ 2005
ע-נ-ק
כבר אמרתי לך לא פעם כמה אני אוהבת שאתה מסטול,חבל רק שזה קורה פעם במליון שנה. בעצם לא חבל...מזל! 
|
|
|