| בלרינה |
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
הצבע השונה
תסתכלי עליו, תראי איזה צבע יפה יש לו. כמה הוא בגוון של אדום, בורדו כזה, כמו שצריך
שיהיה" עד אז לא עלה על דעתי שאפשר שגם הוא יכול לשנות את צבעו. אלה היו שבועיים לא ממש רגילים שעברו עלינו.. עלי.. למרות שלא פעם אמר שאני שפחה למופת, שהוא גאה. בשבועיים האלה ניסיתי כל מה שאפשר כדי לבדוק, לרחרח עד איפה אני יכולה למתוח את גבול החוצפה וההעזה בלי שהאדמה תרעד, בלי שישים לב, בלי להענש. מסתבר ששום דבר לא חמק ממנו. כל מה שעשיתי, כל מה שניסיתי נערם לרשימה אחת ארוכה שאתמול התמקדה בנקודה אחת, בדגדגן… "זה על ששכחת.." הוויש הגיע בהפתעה. "זה על שהתחצפת.." הרעד גבר. "זה על זה שאת חושבת רק משם.." הרגליים כמו נסגרו מעצמן "זה כי בא לי , סתם.." ואני שקעתי לתוך הכאב. אני חושבת שהיו שם עשרות רבות של סיבות שנחתו עלי. אני בטוחה שספרתי אותן. אמרתי תודה על כולן. "הצבע" הוא אמר אחרי שהכל נגמר "תסתכלי" ואני הרכנתי ראש. אני מכירה את הישבן אדום מכירה את צבע הפטמות המשוכות, הורודות כהות. אבל את הכוס? אף פעם לא ראיתי אותו בצבע כל כך אחר כזה.. עכשיו אני כבר לא בטוחה, להיות טובה ולא לראות להרגיש את הצבע הזה שוב , שם בדיוק. או… בעצם הוא, DeepBlue, הרי אדון שאוהב... אני צריכה רק לבקש... }{ |
|
|
fuxia
|
לפני 19 שנים •
6 במרץ 2005
מכות בדגדגן....
זה משהו שתמיד הציק לי לא יודעת אם מפחד שהאיזור לא יעמוד בזה או הכאב החד או מה..... |
|
|
nephele(אחרת)
|
לפני 19 שנים •
7 במרץ 2005
Re: הצבע השונה בלרינה כתב/ה: "זה על ששכחת.." "זה על שהתחצפת.." "זה על זה שאת חושבת רק משם.." "זה כי בא לי , סתם.." אהבתי את החריזה והמשקל (נשמע ממש כמו שיר לילדים  )
תהנו. פוקסיה, כל דבר שנעשה בזהירות, בשפיות, תוך שמירה על בטיחות ובראש ובראשונה הסכמה... אפשרי. נפילי. |
|
|