| לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
8 במרץ 2005
הדרך.
פוסעת,
כסויית עיניים, רק קולך מנחה אותי, מראה לי את הדרך... ומאחור, נטרקות דלתות כבדות.. |
|
|
melody
|
לפני 19 שנים •
8 במרץ 2005
ובכל פעם שדלת נטרקת, נפתחה אחת חדשה אל התקווה, אל האור.
}{ |
|
|
fuxia
|
לפני 19 שנים •
8 במרץ 2005
אני מאוד אוהבת איך שאת כותבת, לחישה.
את יודעת למה? כי למה שאת כותבת יש כוונות כ"כ נרחבות שכל אחד מאיתנו יכול לשייך את הקטע לעצמו ולשאוב ממנו בהתאמה לחייו שלו. אהבתי 
|
|
|
הקול(שולט)
|
לפני 19 שנים •
8 במרץ 2005
בלחש
ואת....
עם כל דלת נחדרת - נחרדת, נרעדת, נדרכת לקול הטריקה ויודעת, לשם לא תשובי. מוחך כווי מהגיב, שוקעת בסערה מרגיעה, חשה את הצריבות בהיווצרן, יודעת שכשיימוג קולי, לא תהיי מי שהיית, מתמכרת לקול המפלח... |
|
|
ענתית
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
אתם פשוט נפלאים הקול ולחישה
מתענגת בכל פעם מחדש מהדיאלוג הלירי שלכם |
|
|
DOM Perignon(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
תמימה כתב/ה: אתם פשוט נפלאים הקול ולחישה
מתענגת בכל פעם מחדש מהדיאלוג הלירי שלכם גם אני. DOM Perignon. |
|
|