קראו לו רובין, הזחל הצהוב. את האמת, הוא אף פעם לא ידע למה מכנים אותו כך. אבל מעולם הביטו בו במבט כזה מחוייך ואמרו: "הא, הנה רובין, הזחל הצהוב". רובין תמיד היה מביט מהצד על פני גופו וממלמל לעצמו: "אבל אני בכלל ירוק". את האמת, זה היה מרגיז אותו, זה שכולם חשבו שהוא צהוב.