ד--פנה
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
הזיות
בזמן האחרון אני לא יכולה לישון סתם ככה.
לסגור את הכל, לעצום עיניים , בשקט, ולהרדם לאט. אני מסוגלת רק להתעלף לתוך השינה. התקופות האלה, באות והולכות לי. *************************************************************************** ואם הייתי יודעת לצייר, הייתי מציירת המון תמונות עכשיו. הייתי מציירת אישה שמנה עם עור שיש. אישה שלמרות משמניה, עדיין חיטובי פניה נשארו עימה. הפנים שלה מביעות הרהור , כאילו ראתה עכשיו מראה שאף פעם לא ראו עיניה, והיא מנסה לפענח אותו. היא שכובה על מצע עלים, ערומה ובמבט שני אפשר לראות שהיא יפה. יפה מאוד. היא נשענת על ידיה- גבה טיפה מורם. הייתי יכולה ללטף שעות גוף כזה. לא מתוך מיניות , אבל הייתי רוצה ללטף גוף שיש שמן שכזה. הייתי מציירת ידים שמונחות עליה. יד אחת, גברית, אוחזת בפנים ירך, משקעי התפיסה החזקה נראים בציור- מראים בעלות . כף יד אחת קטנה מונחת על לחי אחת, בצדודית. רואים שזאת כף יד שמנסה לתהות, נוגעת כדאי לדעת, להרגיש. אני בטוחה שהפטמות יהיו זקורות, מוכנות לצביטה שתבוא, למליקת השד. אבל המבט- הוא רק יראה הרהור ואני תמיד אשאל מה היא ראתה. *********************************************************** לפעמים אני מצרה על כך שבחיים לא ניתן לעשות slow motion. כבר כמה זמן בא לי לזרוק קפה על מישהו, אבל לא בשביל המהומה שאחרי. רק בשביל הרגע עצמו. ומרגע שכזה הייתי נהנית בהילוך איטי. לראות את כוס האספרסו מתגלגלת באוויר. לצפות במבטים של מהירי החוש לבאות, בשיוט העיניים שלהם. לראות את אישוני העיניים של אוביקט הפגיעה מתרחבים. להריח את ריח האספרסו שמתפשט לחלל האוויר שהוא חוצה אותו. ולראות את הטיפות- זה מה שאני הכי רוצה לראות. טיפות, טיפות- נפרדות ובועתיות, נשלחות כחץ למטרה. אני רוצה לראות את אדי החום שמסביב לכל טיפה. את הטיפה הראשונה שניתזת עליו. ואת כל מטח האחרות- מתקיפות ומתבקעות על העור מסמנות עצמן בכל פגיעה באדמומיות כוויתית. ואם אפשר לעצור את הזמן כאפקט נוסף, ואני יודעת שזה כבר יותר מדי.. אבל אז הייתי רוצה שהכל וכולם יקפאו ואני אגש ללקק את שלוליות הקפה מהפנים שלו למרוד נגד זליגת הטיפות עם הלשון שלי שתעלה בנחיל שהן יורדות בו. ואז... ללכת. אין לי רצון להיות שם אחרי. |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
הו ד--פנה
כמה רצונות והזיות בפוסט אחד ..
אבל יפה , ותודה , שאת משתפת אותנו . 
|
|
|
DOM Perignon(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
אהבתי להיות שם, בבועת הזמן שנעצר לך.
לראות את בועות הקפה כחץ למטרה מותירות שובל אדי חום... מסמנות עצמן בכל פגיעה באדמומית כוויתית. לראות את השלמות בה את הולכת אחרי שמרדת את אהבתך בנחיל שבו הן יורדות... אהבתי. DOM Perignon. |
|
|
G-O-L-D(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
כפרה עליך דפנה,
תאריך: 02:27 09/03/05 נושא: הזיות
-------------------------------------------------------------------------------- בזמן האחרון אני לא יכולה לישון סתם ככה. לסגור את הכל, לעצום עיניים , בשקט, ולהרדם לאט. אני מסוגלת רק להתעלף לתוך השינה. התקופות האלה, באות והולכות לי * אני מבין על מה את מדברת. באמת שכן, מעבר לזה, רוצה לשפוך על מישהו קפה? נסי מילקשייק, זה עובד יותר טוב... 
|
|
|
| Matok(שולט) |
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
מזל ש'סתכלתי פה
סמק, עוד הייתי מגיע עם חולצה לבנה....
ממעמקי הספרייה.... -אני- 
|
|
|
Yosefus(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
Re: הזיות ד--פנה כתב/ה: בזמן האחרון אני לא יכולה לישון סתם ככה.
לסגור את הכל, לעצום עיניים , בשקט, ולהרדם לאט. אני מסוגלת רק ... משום מה חשבתי שד--פנה תמשיך מכאן אחרת. פויה ! לא יפה ! סוטה צר מוחין שכמוני... |
|
|
Aragorn(שולט)
|
לפני 19 שנים •
9 במרץ 2005
ציטוט:
לפעמים אני מצרה על כך שבחיים לא ניתן לעשות slow motion. כבר כמה זמן בא לי לזרוק קפה על מישהו, אבל לא בשביל המהומה שאחרי. רק בשביל הרגע עצמו. ומרגע שכזה הייתי נהנית בהילוך איטי. לראות את כוס האספרסו מתגלגלת באוויר. לצפות במבטים של מהירי החוש לבאות, בשיוט העיניים שלהם. לראות את אישוני העיניים של אוביקט הפגיעה מתרחבים. ולראות את הטיפות- זה מה שאני הכי רוצה לראות. טיפות, טיפות- נפרדות ובועתיות, נשלחות כחץ למטרה. אני רוצה לראות את אדי החום שמסביב לכל טיפה. את הטיפה הראשונה שניתזת עליו. ואת כל מטח האחרות- מתקיפות ומתבקעות על העור מסמנות עצמן בכל פגיעה באדמומיות כוויתית. החלק הזה בפנטזיה שלך אפשרי פשוט תשיגי מצלמת וידאו טובה תמקדי אותה על המטרה ו ... את אמורה לדעת איך להמשיך מכאן
|
|
|