דנדיליון(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
עוד תגובה
מילים זה משחק ומחבוא נהדר. יש בהן הרבה הסתרה והרבה זיוף. הרגע הזה שבו הנשמה נכנעת והמוח משתתק, זו בשבילי שליטה, לשם מכוונות ההצלפות, ההשפלות וכל היתר. לקחת ממני, לשלול ממני את היכולת לחשוב, להשאיר אותי מכוונת לדבר אחד בלבד, לדעת שאני נתונה בידי מישהו אחר שנתתי לו, מסרתי לו את הכוח שלי, בזה מגולמת השליטה.
לדעת שאותו המישהו הזה גם יחזיר חזרה את הנשמה שלי למקומה, זה מה שחסר לי ביצירה שלך RIS. |
|
|
kitiara
|
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
Re: עוד תגובה
לדעת שאותו המישהו הזה גם יחזיר חזרה את הנשמה שלי למקומה, זה מה שחסר לי ביצירה שלך RIS.[/quote]
אהבתי מאוד את הטוטאליות הזו, את האיש הקשה הבטוח והלא מתפשר, אך עם זאת מסכימה עם דנדיליון. אבל בעצם...הדברים הבאמת טובים תמיד משאירים אותך עם הלסת פעורה.... 
|
|
|
| סיביליה(אחרת) |
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
נו באמת, על מה ולמה הטלת הספקות הזאת פתאום? הרי ברור שאלוהים, מעצם היותו אלהים, העבודה שלו זה לקחת ולהחזיר את הנשמה. השתגעתן? אתן רומזות שאלהים הוא לא מקצועי?
|
|
|
| סוכרת פיה |
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
כשאני משתמשת במילים, אני מבקשת לתת לבוש מוגדר למחשבות, רגשות, רעיונות.
כשאני הוגה מילים, ברצוני למצוא מכנה משותף בגובה העיניים עם בן שיחי. אך המילים לעולם כסות הן ואינן מעידות על הפנמה. באומרך, ריס, לאותה האחת: ..."אל תביני. עשי. "... אתה מבקש ממנה לחוש, להפנים את מהותה עד אחרון חלקיקי הגוף הגלמודים בדרך חוייתית. אין צורך במילים אז. החויה הופכת חושנית ועוצמתית. מתקבעת . בדיוק כפי שהקריאה של השיר עוצמתית. איני יכולה אלא להתקנא במי שתצליח להגיע לכזו רמה של השלמה עם הוויתה. מנגד- נוכח האמירה שבכל היקום כולו נועד לה אך ורק אדון אחד, דרישתך, יוצרת את המחוייבות הטוטאלית כלפיה. ומאד אהבתי את הסערה שברקע. גוף ונפש, פנים וחוץ מתערבבים בסערה שאת סופה אין מי שישורנה: ..."יכול ויהיה אור תכלת רך...", ..."יתכן ותהיי". תודה על החויה שבקריאת השיר. |
|
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
אנחנו החיים.
אני חושבת שההבנה הבסיסית שצפה מולי בשיר היא שהכל הוא דו-סטרי, שהוא חף מחד צדדיות, שהטוטאליות המתבקשת מהנשלטת היא בדיוק הטוטאליות שהיא תקבל.
ואני אוהבת את הטוטאליות בשיר, את ההבנה שכאן לא מדובר במשחק אלא במציאות. שלא מדובר במשהו חולף, אלא צורך עמוק החורט את תהומותיו בשניים המג'נגלים באיזון על פי התהום. בשניים המבינים בתוכם פנימה כי אין לעצמם תכלית ללא השני, שניים במחוייבות טוטאלית- מחוייבות שנובעת מאהבה. זו הסיבה שהשיר מטלטל, הוא מדבר בעומק של הצורך הנפשי, בכמיהה למערכת שליטה אמיתית, לא למשחק בכאילו של ונילה-קינק הזקוקים לריגוש מיני נוסף. זו בעצם הסיבה להתנגדות הפנימית כפי שהיא מתבטא כאן אצל חלק מהמגיבים. ואני שואלת שאלת תם: זו לא המהות האמיתית של אלה הנגועים באמת בצורך הזה לשלוט/להשלט? "אל תשחקי במילים כמו חיים, אנחנו החיים." |
|
|
| לחישה{הקול} |
לפני 19 שנים •
10 במרץ 2005
ואני עונה לך, בכוח ...
זה ב ד י ו ק המקום הנכון.. ריס, כל כך מתפרץ וזורם, שלא כדרכך המאופקת .. תיארת באופן כל כך מדויק את המקום. ה-מקום. |
|
|
| פסיבית |
לפני 19 שנים •
11 במרץ 2005
מדוע שלא...
תקנה לך בובה מתנפחת?
 
|
|
|
| RIS |
לפני 19 שנים •
11 במרץ 2005
פסיבית, לא מסובך לך מספיק להיות גם טיפשה וגם רעה?
נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שישי מרץ 11, 2005 11:18 am, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
| פסיבית |
לפני 19 שנים •
11 במרץ 2005
אתה באמת
חושב שכולם כמוך?
אני חייבת להוסיף שאתה מעט כפוי טובה... הנה טרחתי והגשתי לך הצעה אופרטיבית ואתה מגיב בחוסר נימוס משווע. |
|
|
| RIS |
לפני 19 שנים •
11 במרץ 2005
את באמת טיפשה כמו נעל. לא הבנת כלום.
ואת באמת רעה. את לא מגיבה לגוף הענין. את מגיבה לגוף הכותב במין גידוף לעגני או לעג מגדף. בובה מתנפחת? דיברת על עצמך במקרה? וכן, את מנסה לעטוף את הרעל שלך בשמן זית אעלק, אבל הוא עדיין נשאר רעל. זה פתטי אבל גם מיותר לי בחיים. אני לא אשם במסכנות שלך. לכי תזרקי את החרא שלך במקום אחר. |
|
|