צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שאלות - ולא לצחוק!!

לחישה{הקול}
לפני 19 שנים • 13 במרץ 2005
לחישה{הקול} • 13 במרץ 2005
כל כך מתחברת, נריסה, לתיאור שלך על אופן נשיאת הכאב...על ההפנמה..
לצעוק?
לפרוץ?
להוציא?
חלילה!!
יש לשמור הכל בפנים!
יש להיות חזקה!
אסור להישבר!

פוקסיה..
איפה מוצאים את היכולת הזו שלך?
אפשר קצת?

לחישה.
nerissa​(אחרת)
לפני 19 שנים • 13 במרץ 2005
nerissa​(אחרת) • 13 במרץ 2005
כן, לחישה.
זה חלק מהעניין
לאסוף פנימה ולזקק..

אצלי זה דווקא להיפך. אני יכולה להתמודד הרבה יותר טוב ולדחוק את סף הכאב כשאני סופגת את כולו לתוכי מבלי לשחרר אותו החוצה.
אם אני משמיעה אותו, סימן שאני לא בטוב ואני לא מסוגלת באותו סשן להתמודד איתו מסיבות שונות. icon_smile.gif
Tainted​(לא בעסק)
לפני 19 שנים • 13 במרץ 2005
Tainted​(לא בעסק) • 13 במרץ 2005
הממ
להתעלף מגמירה זה נחשב? icon_rolleyes.gif

שאני גומרת אני מאבדת הכרה לכמה דקות ואז נרדמת....
אה,
והצרחות באות קודם כמובן, למה להחניק את הכיף פנימה? שכל השכנים ידעו!
תאיר​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 13 במרץ 2005
תאיר​(נשלטת) • 13 במרץ 2005
[quote="bent_wordsmith"]אני לא (מזל טוב),

לעומת זאת כשהייתי DM , פעם אחת (מפחיד).

אני לא יודע מה אפשר להסיק מהמקרה, היא מקללת (לא צועקת, אבל בהחלט לא שומרת כלום בבטן) שהייתה שקטה מאוד באותו ערב.

הסשן דרך אגב כלל חימום מוקדם פשוט, ואז סינגל טייל לאורך כ 10 דקות.

לדעתי היה שם שילוב של עייפות ועוד כמה גורמים שגרמו להתעלפות.

BENT[/quote]

אפשר להסיק שמקללות זה לא המצאה מקומית, לרווחת ציבור המקללות.
baby(expired)​(לא בעסק)
לפני 19 שנים • 13 במרץ 2005
baby(expired)​(לא בעסק) • 13 במרץ 2005
אני לא צועקת, אבל גיליתי, שכשיש לי לאן לתעל את הכאב יותר קל לי איתו. למשל, שימי לב נריסתי, ובידקי עם עצמך... האם כשאת קשורה כואב לך פחות?

אני מרגישה שכמו שפוקסיה צועקת את הכאב? אני שותקת ו"כאילו" מוציאה אותו החוצה אל האזיקים שאני נתלית עליהם או אל החבל.

זה מה שעובד עבורי.


עמדו נוח

בייבי
nerissa​(אחרת)
לפני 19 שנים • 13 במרץ 2005
nerissa​(אחרת) • 13 במרץ 2005
אמממ.. אני לא מפרקת אותו החוצה בקול או אל אביזרים, בייבי.
אני סופגת אותו פנימה ומפרקת אותו ברחם לעונג.. כמו ויברציות של פוקט רוקט icon_wink.gif icon_lol.gif
creamy
לפני 19 שנים • 14 במרץ 2005
creamy • 14 במרץ 2005
גמני נריסה, כשאני נהנית מהכאב אני לא צריכה להוציא הגה.
גם כשנורא יכאב לי, אני אנשום. אני אקח אותו פנימה. אתן לו לפרק אותי.
אם אני צועקת (בניגוד ל"גונחת", כן? icon_biggrin.gif ), סימן שאני לא סומכת על השולט
או לא נמצאת במקום בו נכון לי לקחת אותו פנימה...

בקשר לעילפון, מעולם לא קרה לי,
וגם מה אפשר להוסיף אחרי טיצ'ר? icon_rolleyes.gif
purple butterfly{ׁ(S)}
לפני 19 שנים • 17 במרץ 2005
purple butterfly{ׁ(S)} • 17 במרץ 2005
nerissa כתב/ה:
כן, לחישה.
זה חלק מהעניין
לאסוף פנימה ולזקק..

אצלי זה דווקא להיפך. אני יכולה להתמודד הרבה יותר טוב ולדחוק את סף הכאב כשאני סופגת את כולו לתוכי מבלי לשחרר אותו החוצה.
אם אני משמיעה אותו, סימן שאני לא בטוב ואני לא מסוגלת באותו סשן להתמודד איתו מסיבות שונות. icon_smile.gif


נריסה יקרה - את מחשבותיי את מצטטת ..
גם אני איני ווקלית במיוחד ...יותר קל לי להפנים פנימה ולהתמודד עם הכאב
אבל אם כבר מושמעת הצעקה ....היא כבר יותר דומה לצעקת שבר...