הוואלס האחרון פקחתי עיניים אל שעות אחר הצהריים המאוחרות, הישר אל כאבי האור האחרון של קרני השמש הזדונית. הושבתי את גופי שהתבוסס בנפתולי כאב מחריד וחד של רעב. רגע כזה, הוא רגע שמסמל את הקץ, אך גם את התחייה. רגע של כאב מר וחזק, מתוק ומתחזק, אשר מבשר, כי בקרוב, יחלוף הנורא מכל כאב.
