צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע.... "

מאסטר יקיר​(שולט)
לפני 19 שנים • 16 במרץ 2005
מאסטר יקיר​(שולט) • 16 במרץ 2005
אלונה, יקרה לי מאוד,

כמי שיודע מה עברת
וכמי שלקח חלק כאתיופי בכל ה"תסריט" הזה,
אני חייב לציין כי בהחלט חלו בחייך
תהפוכות חיוביות בשנה האחרונה
ועל כך, האביר, גמני מצטרף
ואומר לך תודה,
על שהתמדת להיות לצידה,
חרף כל הבעיות.
תבורך, איש, תבורך!

מזל טוב לחגיגת השנה,
מאחל לכם הרבה הרבה
יחד, אושר ואהבה!
לחישה{הקול}
לפני 19 שנים • 16 במרץ 2005
לחישה{הקול} • 16 במרץ 2005
טוב אז נרגעתי קצת אחרי שבעטתי במחשב הלא אמין...
ואני איתך, אלונה.(דיר באלק, מחשב, ששוב תמחק לי הכל!)
המקווה..
הטהרה..
מרגישים כל כך חזק את תחושת ההתנקות שלך..
את ההתרגשות..
ולחשוב שאנשים התיחסו לפוסט של האביר כאל "סיפור חזק"...

יודעת?
לפני ימים אחדים, כשקראתי את דברי האביר שלך,
(נו טוב, כדי שלא יסקלו אותי, אדייק: דברי האביר שאת שלוicon_smile.gif)
חשתי התרעמות וכעס...
רציתי לומר לו לאביר,
שמלבד העובדה שהקטע כקטע, היה חזק בטירוף ואדנותי להחריד...(שלא לציין - מרטיב בטירוף),
שיעצור רגע ויחשוב..
הוא זכה בשפחה,
שבמשך שנה שלמה,
עמדה תמיד בדרישות וצייתה..
והנה
מעידה.
מעידה אחרי שנה שלמה..
ראבבק, אביר, זכית בשפחה לתפארת...
וכך אתה נוהג בה??

כך, חשבתי אז..בתרעומת הזו שהתגלגלה לי בבטן...
והנה, כעת,
(שיט התגובה ארוכה ותיכף שוב ימחק לי הכל..)
כשרואה אותך, אלונה,
רואה את תחושת הזיכוך...הטהרה..
אני מבינה.
מבינה שהאדון שלך צדק.
מבינה שהיטיב עמך שוב, גם הפעם..
נראה שהוא יודע אותך היטב...

חיבוק חם מכאן.
לחישה.
האביר​(שולט)
לפני 19 שנים • 16 במרץ 2005

לא תלכי בגיא צלמוות ולא תראי רע!

האביר​(שולט) • 16 במרץ 2005
אלונה-שפחתי האהובה!

יש ויום חולף כשנה.
יש ושנה חולפת כיום.
אני מרגיש כאילו זה היה אתמול
כאילו זה התחיל לפני אלפית השניה.

שנה מיוחדת.שנה שונה.
שנה בה אכן נולדת מחדש.
שנה שלימדה את גולית פרק בהילכות דוד.

עמדת באומץ לב מול מלחמת החיים.
מעוגנת כגזע איתן מול הביצה המאיימת להטביעך.
התנינים שלפו מלתעות,ליטשו וחידדו שיניים,
מאיימים לרסק,לבלוע חיים לכל חי.

ואחזת בקלע בנחישות ובאומץ
וכאותו גזע איתן
המוציא שורשים,ענפים, עלים...
המוציא...חיים
כאותו הגזע התרוממת והתרסת בפני כל
אני אלחם את מלחמת חיי.
אלחם למעני, למען משפחתי, למען ילדיי.
ארגום בקלע כל רוחש רע
הבא עלי ועל משפחתי לכלותנו.
אכוון ואפגע במרכז מצחו של הרוע.
אפגע , אפילו אפיים ארצה
ואנצח!ואנצח!

וניצחת שפחתי האהובה.
ניצחת בגדול.
ניצחת בענק!

היד התומכת תישמט
ללא היד הרוצה להיתמך.
ההולכה מחייבת
את אומץ המולך ללכת.
אולי הכנתי את הקלע
אבל את היית צריכה לרגום.
טקטיקות ואסטרטגיות לחימה אפשר ללמד.
אי אפשר ללמד את רגע העמידה מול גולית
מול המלתעות הנשלפות, המחודדות
ולצאת מנצחת.
הרי, בסופו של יום, את שם,
מתמודדת לבד עם הפחדים, ההיסוסים, סימני השאלה.
את זה עושה רק מי שאופיה מנצח,
ואת מהמנצחות אלונה.

כתבת, שלמדת עצמאות מהי
וכי הענקתי לך את העצמאות להכיר ביכולתך להיות כזו.
אולי.
אבל, את יום עצמאותך,יום חגך,
יום חג משפחתך,שלך ושל ילדייך
הרווחת בזיעת אפייך,בדם דמעותייך,
בכאבה של אישה, כאבה של אם.

הרבה עברנו יחד אלונה.
הרבה עוד נעבור.

ישהמכירים, לכאורה, ושואלים שאלות..
הכיצד מותר לך כך או מותר לך אחרת...
כיצד הוא מרשה לך....
אם מרשה הרי ש.....

את ואני יודעים ושומרים לעצמנו.
את ואני מבינים.

המכירים, לכאורה, בוהים דרך מנסרת צבעים ולא רואים את האור.
מה שמבט מיקרוסקופי אחד יכול להראות,
עין בלתי מזויינת לא תראה לעולם.

ואנחנו הרי במיקרוסקופ פרטי משלנו.רואים את הכל ומבינים את הכל.
הולכים, ביחד, יד ביד
בשבילים הנפתלים של חיי שפחה ואדונה.
חיי שפחה ואדון אוהבים.
ניקול בעקבגבוה​(שולטת)
לפני 19 שנים • 16 במרץ 2005

כי לעולם חסדו..

קראתי את השרשור המרגש והמיוחד הזה, הוא הצליח לגעת בי עמוק פנימה.
את , אלונה- חזקה , אמיצה ואיתנה ,ואתה ,אביר- האיש, האדון, החבר שהובלת אותה, יד ביד
מן החושך והעלטה הגדולה אל האור..
יישר כח!
מי ייתן ותדעו רק אושר.
alona{האביר}​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 17 במרץ 2005

תודה אדוני.

alona{האביר}​(נשלטת) • 17 במרץ 2005
תודה לך אדוני על המילים והמעשים.
אוהבת אותך זו מילה קטנה בים האהבה שבי אליך.

ותודה לכל המגיבים. icon_smile.gif
שמשון​(לא בעסק)
לפני 19 שנים • 17 במרץ 2005
שמשון​(לא בעסק) • 17 במרץ 2005
אחרי שניגבתי את הדמעות, אני יכולה להיגב.
נתת לי כוח
היראת לי כי אפשר לנצח.
שתדעי מעכשיו רק אושר.
romi{A}
לפני 19 שנים • 17 במרץ 2005
romi{A} • 17 במרץ 2005
אתם גדולים}{
האביר​(שולט)
לפני 19 שנים • 20 במרץ 2005

תודה

האביר​(שולט) • 20 במרץ 2005
בשירשור זה נאמרו על ידי מספר אנשים דברים שיועדו אלי.
המילים שנאמרו נעמו לי מאוד ועל כך תודתי.
ביקשתי מאלונה שתודה לכול מי שכתב גם לי בשמי..שהרי שרשור זה שלה הוא וגם תוכנו שלה.
אלונה התעקשה שאשיב בעצמי, משום שהיא רואה שירשור זה כמשותף לשנינו...ולכן אני כותב, שוב , תודות לכולכם.
Sadist_il
לפני 19 שנים • 20 במרץ 2005
Sadist_il • 20 במרץ 2005
אותך אביר איני מכיר (לא לקפוץ אלונה, אני יודע שגם לי יש חלק בכך...). לעומת זאת את זוגתך מכירים אני וזוגתי זה זמן מה ("מה" די ארוך, אני חייב להודות). ממה שאני שומע ויודע אלונה בהחלט נמצאת במקום אחר ממה שהייתה בו לפני שהכירה אותך, ואם היא מוצאת לנכון לזקוף לזכותך את הקרדיט לשינוי שהתחולל בחייה, אין לי אלא להצטרף ולהודות לך על שסייעת להפוך אישה יקרה למאושרת.

כיף לקרוא אתכם...תמשיכו לשמח האחד את השני, וכל המרבה הרי זה משובח...
purple butterfly{ׁ(S)}
לפני 19 שנים • 22 במרץ 2005
purple butterfly{ׁ(S)} • 22 במרץ 2005
ואין לי אלא להצטרף לדברי אדוני ("מזה זמן מה ")
ולשלוח לך המון אהבה וחיבוקים (כי דברים אחרים אני שומרת לי את הזכות "לעשות" לך בפרטי בהחלט)
אוהבת אותך יקירה
איזה כף שאת / אתם הגעתם לרגע הזה ...