שוטרת* |
לפני 19 שנים •
16 במרץ 2005
שליטה מלמטה...(@#%%@#!!)
לפני 19 שנים •
16 במרץ 2005
שוטרת* • 16 במרץ 2005
אז השאלה הזו מופנית לכולם אבל בעיקר לכאלו שנמצאים במערכת זוגית ריגשית (קשר בדס"מי כמובן) .
כשמתאהבים בעבד/סאב, דואגים לו יותר, רכים איתו יותר, מוותרים לו על הרבה דברים , איך בעצם מתבצעת כאן שליטה? איך שולטים כשהאמוציות גוברות על הרציונל ? |
|
Passion Fruit(שולטת){[pfp]} |
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
מנסיוני-
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
Passion Fruit(שולטת){[pfp]} • 17 במרץ 2005
הגור שלי ואני נמצאים במערכת זוגית כבר קרוב שלוש שנים כך שאני רואה את עצמי מוסמכת לענות...
שוטרת-כתבת: ציטוט: כשמתאהבים בעבד/סאב, דואגים לו יותר, רכים איתו יותר, מוותרים לו על הרבה דברים ,
שליטה איננה רוע. שליטה איננה גחמה רגעית. שליטה איננה משחק בחיינו. הדברים הנדרשים ממנו אינם נובעים משנאה או כעס שלי כלפיו. ההתקרבות ביננו לא גרעה מהתובענות שלי שלפיו-נהפוך הוא. אם מדובר בו-חשוב לי מאד שיצליח ושיהיה שמח בחלקו. במקומות בהם אני מתערבת (למשל-הלבשה וטיפוח) אני יותר קפדנית מתוך דאגה אליו ובגלל החשיבות שלו בחיי. גם במקומות שהם שלו (עבודה) אני נוכחת למרות שלא מתערבת בהחלטות. אם מדובר בצרכים שלי-הוא כבר מכיר אותי ואת החולשות שלי והוא צריך להיות שם איתי ואין הנחות. ולגבי בדסמ 'טהור'-אני כבר מכירה אותו לא רע ויודעת מה הוא צריך גם אם הוא לא יודה בדברים בפה מלא. בדרך כלל זה מכות. האם העובדה שאני מעירה אותו בבוקר עם ספנקינג הגון עושה אותי רעה? האם ההתעקשות שלי שימלא את חובותיו (כמו מסג' לרגליים לפני השינה גם כשהוא כבר בקושי רואה מרוב עייפות) הופכת אותי לקרת לב? בקיצור- דווקא מתוך הכרות עם הצרכים והרצונות של שנינו קל לי יותר לשלוט, לקרוא את הסימנים (גם אם הדברים לא נאמרים בפה מלא) ולדעת מה צריך לעשות. וזה לא פחות כיף מאשר בהתחלה, אולי אפילו יותר... |
|
שוטרת* |
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
שוטרת* • 17 במרץ 2005
ציטוט: שליטה איננה רוע. שליטה איננה גחמה רגעית. שליטה איננה משחק בחיינו.
הדברים הנדרשים ממנו אינם נובעים משנאה או כעס שלי כלפיו. מבינה ומסכימה לגמרי. שליטה בהחלט לא משחק ואכן אין מקום לרוע ואם אני לא אוהבת את העבד שאיתי- אין לו מקום בחיי. אבל אוהבת אותו, לא מאוהבת בו, וכאן ההבדל. אני אחדד את כוונתי. הכוונה שלי היא שאם הוא עושה דברים שנקרא להם "לא ראויים", אני אחשוב הרבה יותר פעמים אם להמשיך את הקשר או לא, וסביר להניח שאני אותר לו ושהוא ימשך כי אני לא אחשוב ממניעים רציונלים אלא אפעל מתוך דחף ריגשי. ואז בעצם - נגמר כל עניין השליטה. |
|
מוש(נשלט){k} |
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
מוש(נשלט){k} • 17 במרץ 2005
יש רציונל בסאדו?
בעיני הכל אמוציונאלי בכל מקרה. במקרה של זוגיות מתמשכת זה פשוט מוביל למערכת יחסים בדס"מית שונה. מלכתי ואני נשואים כבר כמעט 7 שנים. הזוגיות שלנו מאז ומעולם לא הייתה מבוססת על בדס"מ, כך שיכול להיות שאני לא המקור המוסמך לענות על השאלה הזו. במקרה שלנו זה מאוד מאוד פשוט: כשאנחנו בסשן היא שולטת לגמרי, לחלוטין, מלמעלה עד למטה. כאחת שחיה איתי כל כך הרבה שנים אני מתקשה לחשוב על מישהי שתדע לשלוט בי טוב יותר. שתכיר כל תנועה, שתדע לפרש כל מבט, שתהיה קשובה לצרכים שלי עוד לפני שאני בכלל יודע מהם. הזוגיות שלנו רק הופכת אותה לשולטת טובה יותר. וכשאנחנו לא בסשן? אז אנחנו לא. אההה ודרך אגב, שליטה מלמטה קיימת בכל מערכת יחסים בדס"מית, פשוט ברמות שונות של מודעות. הרי גם לנשלט תמיד יהיו רצונות, תחושות, תגובות. בסופו של דבר שני הצדדים בוחרים אחד בשני ולכן הכוח לעולם לא יהיה רק בידיו של השולט. אבל אני יודע ששולטות ובעיקר שולטים רבים מאמינים שזה כך, אז שיהיה... |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
זאלופון(שולט) • 17 במרץ 2005
שוטרת* כתב/ה: ציטוט: שליטה איננה רוע. שליטה איננה גחמה רגעית. שליטה איננה משחק בחיינו.
הדברים הנדרשים ממנו אינם נובעים משנאה או כעס שלי כלפיו. מבינה ומסכימה לגמרי. שליטה בהחלט לא משחק ואכן אין מקום לרוע ואם אני לא אוהבת את העבד שאיתי- אין לו מקום בחיי. אבל אוהבת אותו, לא מאוהבת בו, וכאן ההבדל. אני אחדד את כוונתי. הכוונה שלי היא שאם הוא עושה דברים שנקרא להם "לא ראויים", אני אחשוב הרבה יותר פעמים אם להמשיך את הקשר או לא, וסביר להניח שאני אותר לו ושהוא ימשך כי אני לא אחשוב ממניעים רציונלים אלא אפעל מתוך דחף ריגשי. ואז בעצם - נגמר כל עניין השליטה. מי אמר שהעונש על "התנהגות לא ראויה" הוא ניתוק הקשר? לדעתי האישית כניעה שנובעת מחרדת נטישה במקרה של התמרדות היא דרגה נמוכה למדי של כניעה, ולפיכך גם של שליטה. דרגה גבוהה יותר היא כזו שבה ברור לנשלט שהקשר לא ינותק במקרה של חוסר ציות והוא גם לאו דווקא יזכה לעונש מסוג אחר מידי השולט, אך הוא מציית בכל זאת. כאן המוטיבציה לציות היא כבר לא הצורך המיני או חרדת הנטישה אלא הערכה לשולט, אהבה כלפיו ואי הרצון לאכזב אותו או למעול באמונו, כלומר דברים שפחות קשורים למאוויים של הנשלט או לחוויית הקשר ויותר קשורים לשולט עצמו ולמשמעות שלו עבור הנשלט. כל אלה, כמובן, חזקים הרבה יותר דווקא במערכת רגשית, ולכן דווקא במערכת כזו הציות לדעתי עמוק יותר. |
|
fuxia |
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
fuxia • 17 במרץ 2005
כבר אמרו רבים וטובים לפנינו
באהבה כולנו סוויצ'ים......... |
|
שוטרת* |
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
17 במרץ 2005
שוטרת* • 17 במרץ 2005
זאלופון כתב/ה: שוטרת* כתב/ה: ציטוט: שליטה איננה רוע. שליטה איננה גחמה רגעית. שליטה איננה משחק בחיינו.
הדברים הנדרשים ממנו אינם נובעים משנאה או כעס שלי כלפיו. מבינה ומסכימה לגמרי. שליטה בהחלט לא משחק ואכן אין מקום לרוע ואם אני לא אוהבת את העבד שאיתי- אין לו מקום בחיי. אבל אוהבת אותו, לא מאוהבת בו, וכאן ההבדל. אני אחדד את כוונתי. הכוונה שלי היא שאם הוא עושה דברים שנקרא להם "לא ראויים", אני אחשוב הרבה יותר פעמים אם להמשיך את הקשר או לא, וסביר להניח שאני אותר לו ושהוא ימשך כי אני לא אחשוב ממניעים רציונלים אלא אפעל מתוך דחף ריגשי. ואז בעצם - נגמר כל עניין השליטה. מי אמר שהעונש על "התנהגות לא ראויה" הוא ניתוק הקשר? לדעתי האישית כניעה שנובעת מחרדת נטישה במקרה של התמרדות היא דרגה נמוכה למדי של כניעה, ולפיכך גם של שליטה. דרגה גבוהה יותר היא כזו שבה ברור לנשלט שהקשר לא ינותק במקרה של חוסר ציות והוא גם לאו דווקא יזכה לעונש מסוג אחר מידי השולט, אך הוא מציית בכל זאת. כאן המוטיבציה לציות היא כבר לא הצורך המיני או חרדת הנטישה אלא הערכה לשולט, אהבה כלפיו ואי הרצון לאכזב אותו או למעול באמונו, כלומר דברים שפחות קשורים למאוויים של הנשלט או לחוויית הקשר ויותר קשורים לשולט עצמו ולמשמעות שלו עבור הנשלט. כל אלה, כמובן, חזקים הרבה יותר דווקא במערכת רגשית, ולכן דווקא במערכת כזו הציות לדעתי עמוק יותר. זאלופון, מה שאתה כותב מאוד מעניין ואני גם מסכימה איתך, אך זה לא ממש עונה לי על השאלה המקורית.כשאני מדברת על ניתוק קשר עם נשלט , זה לא כי הוא התמרד או משהו בסגנון, לזה אכן יש עונשים רבים ומגוונים . אם אני מדברת על ניתוק קשר זה כאשר אני רואה שאין התאמה מספקת מבחינת הציפיות שלי ממנו כנשלט. עד כאן - הכל טוב ויפה, אבל ברגע שיש רגש אני חושבת שנכנס עוד גורם מאוד משמעותי ואז אולי הקשר ימשך ואתה יכול לראות שככל שאני כותבת על הענין הריגשי - כך עניין השליטה הולך ומתמוסס.. לכן , שוב - במצב כזה של "וויתורים" , קיימת שליטה? וכן, אני מדברת על 24/7 ולא על סשנים בלבד. |
|
רפאל |
לפני 19 שנים •
19 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
19 במרץ 2005
רפאל • 19 במרץ 2005
מדוע האמוציות, הרגש והאהבה פועלים דווקא נגד השליטה ולא לטובתה? מדוע שהם ירככו את השליטה ולאו דווקא יעצימו אותה?
כשלעצמי, אינני חווה את רכות ופשרנות כעוצמות של אהבה. לפעמים דווקא ההפך הוא נכון. השליטה גורמת לי לחוש קרבה. היא גורמת לי להרגיש עטוף ואהוב. ואילו התרככות מביאה אותי לחוויה של ריחוק. דווקא כאשר האשה נסוגה לפתע ממקומה ומקלה בשליטה אני עלול לחוש מרומה ונבגד. |
|
אלון-סאב(נשלט) |
לפני 19 שנים •
19 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
19 במרץ 2005
אלון-סאב(נשלט) • 19 במרץ 2005
שליטה קיימת כאשר שני הצדדים מעוניינים שתהיה קיימת ומשקיעים מזמנם, ממרצם ומרצונם לקיימה, וכן כששני הצדדים מבינים ומפנימים מראש שהקשר שלהם הוא בדיוק כמו כל קשר זוגי-וואנילי אחר פלוס עניין השליטה ולפיכך ברור שיהיו רגשות, וברור שלפעמים יהיו וויתורים או הנחות ולמרות שרוצים שליטה/כניעה 24/7 "אמיתי" בלי שום הנחות או וויתורים יודעים שמדובר במציאות ולא בפנטזיה ומתחשבים ועושים את החשבון הפנימי "שווה/לא שווה" ו "מתאים/לא מתאים" לפי הפרמטרים האלה.
כשאוהבים/מתאהבים בקשר של שליטה/כניעה הטריק הוא להשתמש באהבה הזו לחיזוק השליטה, לחיזוק התקשורת והקשר בכל המובנים. רואים באהבה כלי חיובי של שליטה או כניעה, בהתאמה, שתורם ולא גורע. כל מקרה לגופו וכל קשר זוגי ייחודי ומיוחד לו, אך תמיד נכון לומר שאפשר להראות אהבה ואפילו המון אהבה לעבד דווקא באמצעות השליטה, מבלי לאבד טיפה אחת של "כוח" או "כבוד". איך בדיוק? נושא לדיון בפני עצמו לדעתי, אך חשוב לדעת שזה אפשרי. אפשר להשתמש באהבה כמקור אנרגיה, לדוגמא, ולהשקיע מעט יותר משהושקע בעבר בלמידת הצרכים והפנטזיות השונות שלו במטרה מוצהרת לשפר את יכולת השליטה בו, יכולת ההענקה וההבנה אותו ובכך לגרום לו להתאהב בה אפילו יותר מבעבר, והרי ידע = כוח וכשיש כוח ויש רצון... כמו כן ניתן גם "לאמן" את העבד ו"להתאים" אותו לנטיות המיניות/הפטישים האישיים (מושג שלפעמים משתייך גם לעניין - "הרחבת גבולות") ולהשתמש באהבה ככוח שיניע את כל העניין קדימה ויעזור לחזק את סבלנות השולטת האוהבת כדי שתוכל לתת לעבדה/אהובה סיכוי טוב יותר להשתנות בעבורה ולהשתפר בדיוק בכיוון שבו -היא- רוצה שישתפר. |
|
שלגי |
לפני 19 שנים •
19 במרץ 2005
לפני 19 שנים •
19 במרץ 2005
שלגי • 19 במרץ 2005
כל מילה בסלע אלון
|
|