צהריים טובים אורח/ת

מיי פירסט מיסטר

כבר כמעט שבוע שאני מסתובבת כאילו מישהו הכניס אותי לתוך בלון הליום שקוף,ואני בתוכו מרחפת,כמו מתוך חצי שכרות מודעת ונסחפת.מסתכלת דרכו על העולם שלפני רגע הייתי חלק מהטמפו הרצחני והאורבאני שלו וכעת אני מביטה מהצד,מתמסרת לתחושה המרוממת,המשכרת ההזויה.פגשתי את האדון

הדיון המלא זמין לחברי הכלוב

להתחברות להרשמה