ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוֹדֵךְ חוֹקֶרֶת

RIS
RIS
לפני 19 שנים • 16 במרץ 2005

עוֹדֵךְ חוֹקֶרֶת

RIS • 16 במרץ 2005
.


עוֹדֵךְ חוֹקֶרֶת אֶת
דִּבְרֵי יְמֵי הַכְּאֵב,
הַזֶּרַע הַמְּחַלְחֵל אֶל
שְׂרִיגֵי נַפְשֵׁךְ,
אֶל בֵּית הַגִּידוּל
שֶל הָאַהֲבָה.

אֲתְּ שָׂמָה עַצְמֵךְ
כְּפִתְיוֹן לִלְכּוֹד
בּוֹ אֶת עַצְמֵךְ,
לְהַעֲלוֹת בָּרֶשֶת
כָּל שְיָיר שֶל גַּאֲוָה
שֶאֵינֶנָה בִּמְקוֹמָהּ.

עוֹדֵךְ לוֹמֶדֶת
אֶת הִדְהוּד הַיִּסוּרִים
הַבָּאִים אֶל גּוּפֵךְ
וְאֶל לִיבֵּך כְּמַלְאָכִים
בִּשְׁלִיחוּת נִכְמֶרֶת
שֶל שַׁלְוָה.

אֲתְּ מִתְפַּתֶּלֶת,
חוֹלַת אַהֲבָה שֶכְּמוֹתֵךְ,
מִתְקַפֶּלֶת ,
נוֹטֶפֶת תְּשׁוּקָה נְטְרֶפֶת
אֶל אוֹתוֹת הָעַבְדּוּת
הַמְּצַמְרֶרֶת אֶת רַחְמֵךְ.

עוֹדֶך שׁוֹאֶלֶת עַל
חִידַת הָחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת,
הַלַּהַט הַשְּׁמֵימִי,
הַכְּאֵב וְהַגַּאֲוָה שֶׁאֲתְּ
סוֹפֶגֶת בְּעֵת לֵכְתֵּךְ לָשֶׁבִי.
לֶכֶת שֶׁבִי אַחֲרָיו.



.
orit{{ML}}
לפני 19 שנים • 16 במרץ 2005
orit{{ML}} • 16 במרץ 2005
תיאור מדויק של תהליך מוכר.
נגיעה ממשית ורגישה כל כך דווקא מצידו של דום, מזמן לא קראתי.
אדיר. זו המילה. פשוט אדיר. יש שם סיפור שלם ומושלם.

תודה !
זו_שלמטה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 16 במרץ 2005
זו_שלמטה​(נשלטת) • 16 במרץ 2005
אני חייבת לומר, זה פשוט מדהים. יכולתי להזדהות עם זה כל כך...
מאז שנכנסתי לעולם הזה (כן, אני עוללה פה....) אני לומדת וחוקרת יום יום, שעה שעה.
תוהה, לא מבינה, נופל אסימון, ואז הוא אובד. רק כדי שאמצא אותו שוב.
חיה בסימן שאלה אחד גדול,
והוא כל כך מרגש, הסימן שאלה הזה....
RIS - מקסים.
ronit
לפני 19 שנים • 17 במרץ 2005
ronit • 17 במרץ 2005
נורא מזדהה עם מה שכתבת .
אהבתי.
Alice'
לפני 19 שנים • 17 במרץ 2005

ריס,

Alice' • 17 במרץ 2005
הצלחת לגעת גם בי ולגרום לי להזדהות עם השיר ...

תודה לך !
חוה​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 17 במרץ 2005

מילים

חוה​(נשלטת) • 17 במרץ 2005
יפות, משפטים יפים
אבל
לטעמי - כתבת טובים ממנו, מן הסתם גם תכתוב טובים ממנו.

נראה שאני בדעת מיעוט, כיוון שהשיר מעורר התלהבות.
בכוח המוח-אשה
לפני 19 שנים • 17 במרץ 2005

לכת שבי אחריו.

בכוח המוח-אשה • 17 במרץ 2005
מרגש לדעת שתהליכים הנראים כל כך מוצפנים באישה, יכולים להיות בהירים וברורים בעיני גבר.
ההבנה כי הנשלטות והכניעה מגיעים ממקום של רצון, לאחר תהליך של זיקוק והבנה עצמית,
ההבנה שאדון אמיתי מגיש רק את החבל, ומחכה בסבלנות להבשלת התהליכים וההחלטה המלאים של הנשלטת. הוא יודע שבהתקיימות התנאים הללו, היא תעקוד את עצמה למולו ותגיש לו את עצמה.

RIS, ללכת שבי אחריו.
מיה maya
לפני 19 שנים • 23 במרץ 2005

נורא יפה

מיה maya • 23 במרץ 2005
נורא יפה. כבר פירסמת את שיריך? אתה מפרסם בעוד מקומות ברשת?[size=24] [/size]