קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
מה הופך מתמסרת לסאבית?
יש הבדלים?
אם אני אוהבת להתמסר לזו שאיתי, אם אני אוהבת כאב, אבל לא רוצה השפלות, וכן רואה את עצמי במקום שווה לשלה, ולא בדיוק אבל בערך, כי אני שווה לה בכל עד לרגע שהיא מקבלת את המבט הזה שגורם לי לפיק ברכיים. יש לזה הגדרה בכלל? איפה מתחילים הגבולות ואיפה הם נגמרים במה שמבדיל בין מי שמתמסרת ורוצה להיות שייכת לבין סאבית? |
|
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
אני מבולבלת ממה שאני מרגישה.
אני רוצה להיות שלה יותר מכל דבר בעולם ונאבקת בצורך הזה ונכנעת לו ושוב נאבקת. אני אישה, אני חזקה, אני שווה  , אני אינטיליגנטית,
ומשהו בה גורם לי להרגיש שאם לא אהיה שלה אהיה חסרה. ובהגדרה "סאבית" יש משהו שמרתיע אותי, כי אני באה ממקום שווה לה, אבל אני יודעת שלא באמת. וזה מפחיד אותי. מפחיד אותי שאני לא באמת רוצה להיות שווה לה. וישר אני נלחמת בזה. אני אשמח אם תגיבו, אשמח לשמוע מה שאתן חושבות. אני באמת מבולבלת מאוד. ותודה. |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
כתבת "אשמח לשמוע מה אתן חושבות" ואני מעולם לא הייתי "חושבת", אבל מקווה שבכל זאת הדברים יעזרו לך.
קודם כל והכי חשוב - עזבי אותך מהגדרות. מה שחשוב זה מה שאת מרגישה ורוצה ועושה, ולא איזו מילה מתארת את זה בצורה הטובה ביותר. שנית, בדסמ הוא מרחב מאד מאד רחב ומגוון וכך גם ההגדרה של סאב. יש אינספור סוגי סאבים, שכל אחד מהם תופס את הבדסמ אחרת, משתוקק לדברים שונים ומציב כגבול דברים אחרים. הדיעה הרווחת דווקא די תואמת את שלך - סאבים לא נחותים בשום צורה מהדומים שלהם רק בגלל היותם סאבים, והם בוחרים להתמסר להם מתוך כך שלשני הצדדים רצונות משלימים ולא משום שהם אינם חזקים, אינטליגנטים או "שווים". התמסרות איננה מורידה מאומה מערכך ואינה מעידה על אישיותך, אלא רק על נטיות שונות שקיימות בך. אל תחששי ואל תתביישי להיות סאבית. תהני
|
|
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
תודה רבה לך
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
אני בהחלט מבינה אותך, אני גם מרגישה כמוך שאני לא מסוגלת להתרפס ואני לא יכולה לקרוא לעצמי שפחה אבל אני גם אוהבת כאב ואוהבת להרגיש שחזקים ממני ולכן תהיתי אם גם אני באמת נשלטת או לא. מה זה משנה?
אני נהנית משני הצדדים וכל עוד אני מוצאת מישהו שלשנינו זה מתאים, אז זה סבבה. |
|
|
המלכה לירז(שולטת){כ}
|
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
שמתי לב שכתבת שאת שווה, ועצמאית, ואינטיליגנטית... ונראה לי שאולי התפיסה העצמית הזאת וכל מה שמשתמע ממנה מתנגשת בפנטזיה שלך.
אולי אם תוכלי לעשות הפרדה בין להיות סאבית במין לבין שאר תחומי החיים זה יהיה לך יותר קל. במין את מגשימה פנטזיה, ומצד אחד - זה הרבה, ומצד שני - זה כל מה שזה.
|
|
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
תודה לכן.
קיבלתי הלילה תשובה מאוד ברורה של מה אני מול האישה שאני אוהבת. ואני שלה
|
|
|
השולט אור(שולט)
|
לפני 19 שנים •
26 במרץ 2005
היופי טמון לא בהגדרות אלא ברגשות.
לכל סאבית שהכרתי היו המאבקים הפנימיים בין הרצון להתמסר בצורה המוחלטת ביותר לבין האגו. בכלל לא משנה אם קוראים לזה סאבית, מתמסרת, נשלטת, שפחה או פשוט אוהבת. התחושות הן שחשובות. את מאוהבת בגבירה שלך או בזו שאת שלה לפי הגדרתך? זה כל מה שחשוב. את הגבולות תציבו יחד, יחד תבדקו מה נכון לכן להרחיב ומה הוא גבול קשיח שלא מתקרבים אליו. הכי חשוב זה שבסופו של דבר תהיי מחוברת כל הזמן אל מה שאת מרגישה. שלא תחששי לשאול תמיד, שתביאי את הספקות שלך אל הקשר שלכן, ושתתמודדו איתם יחד. תני בעצמך ובה אמון, והקשיבי לשתיכן. כשיש אהבה הנשמות מדברות, וההגדרות מאבדות משמעות לחלוטין. |
|
|
creamy
|
לפני 19 שנים •
27 במרץ 2005
קלייר,
כמה יפה השאלה וכמה נהדרות התגובות. לי אין עצות. (יותר טובות מאלה? אני באמת רק סאבית...   )
רק הרבה שמחה עבורך ועבורה. המון אהבה. |
|
|
|
קלייר(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
28 במרץ 2005
תודה לכל העונות (והעונה)
ברגע שהבאתי את השאלות אל הגבירה שלי מצאתי אצלה את כל התשובות. אני מאושרת מאוד, ויודעת מאוד עכשיו מה אני. אתמול היה לי הסשן הראשון בחיי, זה היה הדבר המופלא ביותר שחוויתי עד היום, ואני יודעת שהתחלנו מסע משותף ומרגש של אהבה, השתייכות, כאב מענג בטירוף ופשוט אושר. עוד אין לי מושג מה הגבולות שלי, וכמה רחוק המסע הזה ייקח אותי, אני רק יודעת שאני שייכת לה, שאני בוטחת בה לחלוטין, ושהגעתי הבייתה. |
|
|