רויטל |
לפני 21 שנים •
23 ביולי 2003
שיחרור הנערה
לפני 21 שנים •
23 ביולי 2003
רויטל • 23 ביולי 2003
תשחרר אותי, היא לחשה לו.
ותשוקה זהרה בעיניה. אזוק אותי, היא לחשה לו וקח את נשמתי. ילדה בודדה ישבה על גיבעה, ביער סמוך שמשקיף אל הים. בעודה הנערה יושבת, מחשבות רבות עלו בראשה. והמבט, המבט שלה שקע בים. ים כחול, ים ירוק, הים שכולו צבעים רבים והים מלוח. והנערה החלה לפסוע לכיוון הים. שמלתה עפה ברוח, מתנדנדת מצד לצד. שערה הפזור עף גם הוא, ואת פנייה של הנערה הסתיר. תשחרר אותי, היא לחשה לו. ותשוקה זהרה בעיניה. אזוק אותי, היא לחשה לו וקח את נשמתי. והנערה הגיעה לים. חילצה את נעליה, הרגישה את החול הזהוב על רגליה. התישבה על המים הקרירים, טעמה הנערה אף מין המים הכחולים. טעם מלוח גירגר בגרונה, טעם של אהבה שצרבה בליבה. והנערה דמעה, דמעות רבות שטפו את פנייה, ומה מתוק יותר מדבש? הדמעה של אהבה והנערה החלה לפסוע, החלה לחדור, אל תוך לב המים, אל תוך הלב הגועש של ליבה. תשחרר אותי, היא לחשה לו. ותשוקה זהרה בעיניה. אזוק אותי, היא לחשה לו וקח את נשמתי. והנערה לאט לאט נכנסת, פסיעה , צעד, ועוד פסיעה, והמים כבר שטפו את כל רגליה. והיא דומעת עוד, וממלאה אף היא את הים הכחול. כל דימעה שפילסה לה על לחיה, כל דימעה שחתכה את עור בשריה, כל דימעה שהזכירה לה את מר גורלה. והשמש כה חמה, ושולחת את קרניה אל פני הנערה והנערה לא חושבת יותר, והנערה לא צלולה יותר. תשחרר אותי, היא לחשה לו. ותשוקה זהרה בעיניה. אזוק אותי, היא לחשה לו וקח את נשמתי. והנה עוד פסיעה, עוד דרך עברה הנערה, והים כבר כיסה את צווארה הלבן. ובקול גדול צחקה הנערה...די..די..יותר לא אכאב, יותר לא אסבול. אני מגיעה אליך לשמים, אני מגיעה אליך מין המים. והנערה המשיכה לפסוע אל תוך הים הכחול אל תוך המצולות המסתוריות. |
|
slave for ever(נשלט) |
לפני 21 שנים •
23 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
23 ביולי 2003
slave for ever(נשלט) • 23 ביולי 2003
|
|
kamor(נשלט) |
לפני 21 שנים •
23 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
23 ביולי 2003
kamor(נשלט) • 23 ביולי 2003
שיר מאד אופטימי .
כמו שסלייב כתב |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 21 שנים •
23 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
23 ביולי 2003
זאלופון(שולט) • 23 ביולי 2003
הכתיבה מופלאה. הנימה קצת פחות. הים, שייקח לו מלחים שיכורים ופיראטים למיניהם. את הנערות האוהבות שישאיר לנו, הן נחוצות כאן, בייחוד עבור אלה שאוהבים אותן. עוד יבוא היום בו יישבו הללו על הגבעה, יישאו מבטן אל הים - ויחייכו לעומתו בשמחה.
|
|