| RIS |
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
קְחִי לְאַט
.
קְחִי לְאַט קְחִי לְאַט אֶת הַגַּעְגּוּעַ וְאִצְרִי אוֹתוֹ לְיוֹם סַגְרִיר כְּמִצְרָךְ חֵרוּם מְשׁוּמָּר לִפְּתִיחָה בְּרֶגַע שֶל אֶמֶת קְחִי לְאַט אֶת הַבּוּשָׁה וְנִצְרִי אוֹתָהּ לְרֶגַע שלֶ עֵינַיִם שֶׁנִלְפָּתוֹת בְּרוֹךְ בְּמַאֲבָק שֶל מֶשִׁי עָקוֹב מִדָּם קְחִי לְאַט אֶת הָאַהֲבָה בַּאֲשֶר אֵינֶנָּה אֶלָא מִפְלָטָם שֶל הָחוֹלְמִים בְּקוֹל שְׁמָמָה דַּקָּה עַל פְּגִישָׁה בְּסוֹף הַזְמַן . |
|
|
ידידותית למשתמש
|
לפני 19 שנים •
25 במרץ 2005
מקסים! מקסים!
המילים שלך נגעו בי בדיוק במקומות הנכונים..
ובזמן הנכון. תודה! |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 19 שנים •
29 במרץ 2005
קְחִי לְאַט אֶת הָאַהֲבָה
בַּאֲשֶר אֵינֶנָּה אֶלָא מִפְלָטָם שֶל הָחוֹלְמִים בְּקוֹל שְׁמָמָה דַּקָּה עַל פְּגִישָׁה בְּסוֹף הַזְמַן מדהים איך שכמה מילים מנוקדות פורטות כל כך במדוייק על מיתר הגעגוע. תודה. |
|
|
חתולת הלילה
|
לפני 19 שנים •
30 במרץ 2005
איך כמעט פיספסתי את השיר הזה!
אני מאוד מבינה את הצורך לקחת את הגעגוע כצידה לדרך. כשאנחנו יוצאים אליה, ברוב המקרים זה מה שנשאר. אני רק מקווה שכמו הצידה לדרך, גם הגעגוע הזה הולך ואוזל עם הזמן. לגבי הבושה- הייתי מעדיפה להשאיר אותה מאחורי. ואהבה- היא הרי הולכת יד ביד עם הגעגוע, האין זאת? אתה מיטיב להבין את נפש האדם, ריס. |
|
|
creamy
|
לפני 19 שנים •
30 במרץ 2005
בכוח לקחה לי את הציטוט...
החולמת שבי נזעקה לרגע לא מוכנה שיקחו ממנה את התמונה על פגישה בסוף הזמן. כל כך אוהבת את הניגודים שבשיריך. הרוך העקוב מדם. המפלט החלומי המשמים. מרגש אותי עד אין סוף. תודה. |
|
|