lrdjohn
|
לפני 20 שנים •
27 באוק׳ 2004
מי בכלל אוהב כאב ?
את הקטע הבא (בשינויים קלים) פרסמתי בבלוג שלי, אבל נראה לי שחשוב שהחדשים בתחום ו/או באתר יקראו אותו, אז הנה הוא לפניכם:
מה שאותי למדו זה ש- BDSM זה B&D ביחד עם D&S ומשולב ב- S&M , כאשר הראשון עוסק במשחקי שליטה Domination וקשירות Bondage, השני עוסק במשחקי שליטה בלבד Domination ו- Submission , ואילו האחרון עוסק בכאב (סאדו-מאזוכיזם). זאת אומרת שעולם ה- בדסמ כולל בתוכו (כמקרי קצה): 1. אנשים שקשירות (ורק קשירות) עושות להם את זה. סרט שמראה אישה קשורה מתפתלת על הרצפה בניסיון להשתחרר במשך שעה, ללא כאב וללא אף אחד אחר בחדר הוא עבורם הסרט הכי מגרה שבעולם. 2. אנשים שמאבקי השליטה ומשחקי הכוח עושים להם את זה, ללא כאב, ללא קשירות וללא השפלות. שליטה מנטאלית בלבד. 3. אנשים שאוהבים להכאיב / לקבל כאב. הא ותו לא (ללא שליטה וללא קשירות, פשוט כאב נטו). 4. ההגדרה לא כוללת השפלות, אבל נראה לי שגם זה שייך לעולם הזה. מובן שמקרים "טהורים" הם נדירים ביותר, ורוב האנשים מעדיפים שילוב כזה או אחר של כל הנ"ל, כל אחד/ת לפי טעמו/ה. טוב יעשה כל אחד שנכנס לתחום אם יברר עם עצמו מה זה בדיוק שמושך אותו, ולא פחות חשוב מה לא. טעות באבחנה עלולה לעלות בחיפוש אינסופי ולא מוצלח אחרי בן זוג, בתחושת גועל אחרי סשן וכיו"ב מה שלא ברור לי זה איך ולמה בכלוב, דווקא הכאב מקבל את הרוב המכריע של תשומת הלב הכתובה, ואילו כל השאר (שליטה, קשירות והשפלות) עומדים מבויישים בצד. נדמה לי שהרוב כאן דווקא לא מאוד מתפעל מהכאב עצמו, אלא מקבל אותו כחלק מהתמונה הכוללת (כדי להוכיח שליטה גם קושרים, גם מכאיבים וגם משפילים). אותן אלו שכותבות על איך הכאב מעיף אותן לשמיים, איך הן בוחנות באהבה את כל החבורות האדומות-כחולות-צהובות שלהן הן המיעוט. |
|
|
מישלי
|
לפני 20 שנים •
27 באוק׳ 2004
הוצאת לי את המילים מהאצבעות
אני מסכימה איתך...
לי כאב - "לא עושה את זה" השפלות - רק גורמות לי לצחוק (שהרי השפלה זה תמיד בעיניי המתבונן - אני ) לעומת זאת, קשירות וכל שאר ההגבלות הגופניות והמנטליות..... ושליטה מנטאלית (שאני מתמסרת אליה) מכניסות אותי לספייס תוך שניות !!! |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
30 במרץ 2005
זה בהחלט נכון והרגע פרסמתי פוסט לגבי שליטה מנטאלית שאני מעוניינת בה.
אישית אני נהנית גםמכאב שלא עובר את סף הכאב שלי כמובן ונהנית מכל השאר במידה שונה. וכן, יש משהו בלהביט בגאווה בסימנים שעשיתי לאחרים או שמוטבעים עליי... מעין סימן שייכות. |
|
|