תשוקה או כנות כי זה לא הולך ביחד.

תשוקה או כנות כי זה לא הולך ביחד.

G-O-L-D​(שולט) • 29 במרץ 2005

לפעמים, כשאני כותב "כמו בן אדם" ולא על קקי ופיפי (שאגב, הם דברים שאני מאוד אוהב לכתוב עליהם) אני מקבל כל מיני תגובות לתיבת ההודעות הפרטית שלי.
ההודעות האלו, הן ההודעות שאני הכי נהנה לקרוא, משהו בהן תמיד מחייך אלי בליטוף ואומר לי:
"גולדי, אתה לא לבד מול השתקפותך שבמראה".

*

היום ישבתי לקפה עם אותה "האחת".
לא יודע, אחרי הסרט של אתמול, הרגשתי שאני חייב לראות אותה.
כן, אנחנו בקשר.
כן, אנחנו מתראים.
כן, לפעמים זו פגישה אחת בחודש ולפעמים זה יום אחרי יום למשך חודש.
היא שם... ואני שם עבורה כי לא משנה הסיבה, אני פשוט צ-ר-י-ך להיות שם עבורה.
כמו שאמרתי, סלחתי, אבל לשכוח לא שכחתי.
מתוך הקפה והסיגריות, דיברנו על אותו הסרט שכתבתי עליו אתמול.
היא מתוך מי שהיא, אמרה לי לפתע:
"אתה יודע מה, כנות ותשוקה, פשוט לא יכולים להתקיים. זה הכול".
אני חייכתי, הזדעזעתי עד פנים נשמתי ואמרתי:
"מה?"
"כן", היא אמרה, "זה בדיוק מה שהסרט הראה, זוגיות שבה אם אתה מבקש בכנות, התשוקה מתה, ואם אתה מבקש בתשוקה, הכנות לא יכולה להתקיים שם. זה פשוט ככה".
אני הנהנתי, שתקתי, ואחר כך חשבתי על זה שאם אני אמצא את עצמי עם מישהי שכנות היא לא התכונה הכי נחשקת בעיניה, כנראה שלא אמצא את עצמי עם מישהי לעולם.
"את יודעת", אמרתי, "אני דווקא רואה בכנות ובחופש וורבלי את התכונה הכי מושכת שיש".
"אז אתה טועה", היא משכה בגבותיה, "כנות, זה הדבר הזה שהופך כל קשר רומנטי, לקשר עסקי".
"עסקי?" הזדעקתי.
"כן, עסקי. זה מאוד פשוט, אגו, הוא אולי אחד הדברים שמניעים אותנו, וכמה שלא תהיה כנה וכמה שבת הזוג שלך לא תעריך אותו, בסופו של דבר, כשיאמרו "הדברים הקשים" תבוא הפגיעה ואיתה תלך גם התשוקה, התשוקה תלך כי לפניה תלך גם המסתוריות, וכשהכול פתוח אז כמו שקיפות עסקית בשותפות. וכשזה קורה אתה יודע מה עוד הולך..." היא המהמה.
"מה?"
"האהבה", היא פסקה ומבטה בהה בקיר בית הקפה.
אני צללתי במבטי ועברתי בעיני על פני גופה ופניה.
אחר כך הרגשתי דגדוג כזה בבטן שלא יכולתי לעצור אותו ואז, אז רכנתי לעברה, תפסתי את ראשה בשתי ידי, ונשקתי אותה על כל מה שהרגשתי באותו הרגע.
אחרי שהתנתקנו,
היא פרצה בבכי.

*

כשיצאנו משם, מבית הקפה, הלכנו בשתיקה אל עבר האופנוע שלי שעמד אל מעבר לכביש.
"אתה יודע", היא אמרה ואחזה בידי, "כשנישקת אותי עכשיו, לא רציתי שזה יגמר. ולא, זה לא היה בגלל שהנשיקה היתה כל כך טובה, זה פשוט היה בכדי שלא נצטרך להתמודד עם מה שעומד להיות עכשיו..."
"ומה עומד להיות עכשיו?" חייכתי.
"כנות", היא חייכה.
"אני לא יודע מה איתך, אבל אותי זה הכי מושך..." אני פסקתי.
היא לא ענתה. היא קרבה אלי, נשקה ללחיי, וסבבה לאחור כשהיא צועדת לביתה.
אני הבטתי בה צועדת הלאה, העלתי את קסדת האופנוע על ראשי ונסעתי משם.
בדרך התנגן לי שיר שבאיזה שהוא שלב, הצליח להוציא ממני דמעות.

*
רציתי שתוכלו להקשיב לו, לשיר הזה אז העלתי אותו לאתר שממנו ניתן להורידו.
הלינק לאתר הזה הוא:

http://s11.yousendit.com/d.aspx?id=0WMJQMKTTIURR2ZABSJFLYWWM9
זה השיר, וכל מה שצריך לעשות זה לבחור להוריד אותו. אנא אל תמחקו אותו מהסרבר תנו גם לאחרים להנות.

*

השיר הזה, השיר הזה מלווה אותי מאתמול.
ראבק, כשזה מתעורר בך, אותו הרגש,
אתה מבין שלפעמים ריק, זה עונג.

זרה מוכרת • 30 במרץ 2005

אני בדיוק חושבת לעצמי את אותו הדבר
עכשיו כשהשיר הזה נתקע לי בראש ולא עוזב את המחשבה מרגע ששמעתי אותו.

תודה גולד



זרונת

וואו..

Artdeco • 30 במרץ 2005

כמה פשוט, ככה נכון. זאת בדיוק התשובה שחיפשתי.
עכשיו מה עושים עם זה? תשוקה או כנות?
לא תארתי לעצמי שאמצא כאן, באתר המוזר הזה, כל כך הרבה דברים טובים.
תודה לך