עד איפה מותר לו

Re: עד איפה מותר לו

TS​(נשלט) • 29 במרץ 2005

שאלות יפות שאלת כאן.
אני אישית חושב שדום אשר הוא דום מנוסה ויודע כיצד להתנהג וכיצד לקרוא את שפחתו יידע מתי הגבולות שלה נפרצים ויידע איך לפרוץ לה אותם.
מותר לו לעשות בך מה שהוא רוצה מפני שאת נתת לו את האפשרות הזו ואת האוקיי הזה שאת שייכת לו ולרצונותיו בידיעה גמורה שהוא יעשה איתך מה שטוב לך ולא יילך אחר החרמנות שלו או הפנטזיות שלו.
שפחה היא לא בובה מעץ וגם לא עבד אלא אנשים אשר סומכים על השולטים שלהם ויודעים שהם לא יפגעו בהם לעולם.
לדעת מתי הוא מנצל.....?
לא נראה לי שאת יכולה לדעת אבל אני חושב שלכל אדם באשר הוא ישנה את הנורה האדומה הזאת בראש שמתחילה להבהב כשמרגישים שמשהו לא בסדר ואים לא אז תמיד יש את החברים הקרובים שבעניין למרות שאף אחד לא יכול באמת לדעת.
מקווה שהצלחתי לעזור לך ולו במעט.....

ראש השבט אמר את דברו

אישה. • 29 במרץ 2005

תעשי מה שטוב לך.
ברגע שהטוב הופך לרע, קומי ולכי (אלא אם כן את ממש מזוכיסטית...)
הרי אלה הגבולות שמרבים לדבר עליהם, לא?
לא רק גבולות פיזיים( דם, סימנים וכו').
מכות נפשיות נחרטות עמוק יותר מכל מכה אחרת.
ברגע שתחושת ניצול תגיע, הרי שעברת את הגבול.
ההחלטה בידייך.
תמיד.

מיתוסית​(שולטת) • 29 במרץ 2005

ואם אקח את השאלה צעד קדימה:

האם יש ניצול במקרים הבאים (מדובר על שני המינים):

עבד-נהג
עבד-ניקיון

מלכה שרוצה עבד שיתמוך בה כלכלית ו/או מחזיקה בידיה מספר כ"א והחשבון שלו בין אם היא משתמשת בזה או שזה כאופציה.

יענו דום או עבד שמנצלים את תרבות הבדס"מ על מנת להשיג סקס.

דומים שבשם השליטה המנטאלית והטוטאלית לוקחים פרטים אישיים של הסאבים כמו חשבון בנק, מספר תעודת זהות ויודעים עליהם פרטים אינטימיים וסודיים (נניח נשואים שלא בידיעת בני הזוג החוקיים)? בייחוד אם הם מאיימים שבימדה ודרישותיהם לא יתקיימו, אז הם ינצלו פרטים אלו?

מה עם כל אותם דומים שאם הסאב לא רוצה לבצע בקשה זו או אחרת וא להרחיב גבול מסוים כמו שהדום רוצה, אז הדום מאיים בעזיבה, חיפשו סאב "טוב יותר" או שהסאב לא באמת אוהב או לא סאב אמיתי וכו'?


והמקרים הללו לא יוצאי דופן וקורים הרבה.

Re: אם את שואלת..

fuxia • 30 במרץ 2005

הרגשה אישית בלבד
מסכימה

אגב
היה נעים להכיר

DOM Perignon​(שולט) • 30 במרץ 2005

הגדרת יפה מאד את הגבולות שלך: "רק מה שאת אוהבת. רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב" נשמע כאילו הגבולות האלו נפרצו, לא?
דעתי האישית היא שאלו גבולות ברורים ומאד נכונים. אם זה לא טוב לך, זה לא טוב. ואם זה לא טוב לך, אל תהיי שם.
נשלטת צריכה לעשות כל מה שאדונה מורה לה, כל עוד היא רוצה בכך. השליטה האמיתית היא בידי הנשלטת. בידיה לתת ובידיה למנוע.
נכון שלפעמים כשאת בתוך הקשר קשה קצת למנוע. אבל חשוב לך לזכור שעדיין, בידייך לתת ובידיך למנוע. ואם זה לא טוב לך. זה לא טוב.

fuxia • 30 במרץ 2005

אני איתך, דום יקר
"רק מה שאת אוהבת. רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב"
אולי זה הזמן להגיד שלא כתבתי את הפוסט הזה עבורי

אם טוב לך......

Jake​(שולט) • 30 במרץ 2005

קראתי את דבריהם של טיצ'ר, ראש השבט ודום פרניון ואני מסכים איתם לחלוטין.

אבל יש לדעתי, להמנע מלתת לדברים פרשנות צרה.

ייתכן והשולט יידרוש דברים שלא ימצאו חן בעיני הנשלטת, אך אין זה אומר שאל לה למלא אחר דרישות אלו. אמנם הכוח בידי הנשלטת לסרב ולקבוע גבולות, אך היא חייבת להיות מודעת למחיר הסירוב והגבול שנקבע. ייתכן ולשולט הדבר לא יתאים וזה עלול לעלות בקשר.

הצעתי הנה, כי תשקלי את הטוב כנגד הרע שבקשר - אם הטוב עולה על הרע, אולי כדאי לבלוע את הגלולה....

הצעה ידידותית גרידא

Re: אם טוב לך......

Dark Artist​(שולט) • 30 במרץ 2005

אני מחזק את דבריו של ג'ייק.בואו נחשוב לרגע.אם נשלטת תפסול מראש כל דבר שמציע השולט מבלי רצון לעיתים להתגמש ותקבע למעשה לשולט את "עבודתו" אז יש כאן משום שליטה מלמטה.
יחד עם זאת בקשר בדס"מי יש מרכיב חשוב שנקרא "כנות".
את מרגישה לא בנוח עם דברים שמציע האדון.חושבת שיהיו לכך השלכות לא בריאות על הקשר בינכם.מרגישה שהאדון מציע משהו שפוגע בגבולות שלך?
אני מציע לחברה שלך לשבת עם הדום שלה ולומר לו בדיוק את מה שהיא מרגישה לגבי דברים שהוא מציע.אין פה מרדנות או "התבכיינות" אלא כנות וגילוי לב.האדון שלה יעריך מחווה של כנות גם אם זה פוגע בתוכניות שלו.אפשר להתחיל שיחה בצורה כזאת: "אדוני,אני מעריכה אותך וכנה וגלוייה איתך ולכן רציתי לדבר איתך על הלבטים שיש לי לגבי"....וכד'.כך האדון שלה ידע בדיוק מה מרגישה השיפחה שלו ואם הוא יחליט להמשיך בשלו תוך התעלמות מוחלטת מדבריה או בלי לנסות לשכנע אותה בצידקתו הרי שהוא לוקח את ההשלכות הכרוכות בכך כגון,לאבד את שיפחתו

עד איפה מותר לו ?

בל{SK} • 1 באפר׳ 2005

עד המקום שהסאבית תציב גבול ,
אולי עד הרגע שבו יסתיים הקשר
או שיתחילו לדבר, לבחון ביחד ולהחליט עד איפה

נדמה לי שאת שואלת על מישהי אחרת
זה נראה כאילו את דואגת למישהי בלי סיבה

זה נורא מזכיר לי את עצמי בהתחלה
היה לו מותר הכל, בלי גבולות
גם אם ידעתי שזה כבר ניצול או זלזול
הרווחתי משהו מהמקום הזה
היו לזה גם מחירים ששילמתי

אם היה לי טוב , נשארתי
אם היה לי רע, התרחקתי

מעניין למה אף פעם לא שמתי גבול
אולי היה צריך את הגבולות שלי

מאוד חבל שלא דיברנו
אבל אז לא יכולתי לדבר על זה
הרגשות הציפו אותי
זעזוע, תשוקה, אושר, סבל
אהבה, גילוי עצמי, בלבול

בסופו של דבר
חשוב שהסאבית תחליט ותבין קצת את ההחלטותיה
חשוב שחברים שלה יקבלו את החלוטתיה בלי לשפוט

אין כאן תשובה נכונה

איה,

fuxia • 1 באפר׳ 2005

אני שואלת עם סיבה
וכשאני אתחיל לדאוג- התגובה שלי תהיה יותר קיצונית מפתיחת פוסט בפורום..
ובטח שלא אשפוט את החלטותיה באשר הן

מנסיון אני יודעת שלא משנה מה אומרים ומי אומר-
בסופו של דבר אנחנו עושים רק מה שאנחנו חושבים לנכון

המצב שלה העלה בי שאלות בנושא
ואני חושבת שהרבה מאיתנו תהו על השאלות האלה
וחשוב לשמוע דעות של מנוסים יותר שיעזרו להחליט לכיוון הנכון.