בחינת גבולות או נטישה?

אדון טיפות הגשם​(שולט) • 13 באפר׳ 2005

דעתי התחזקה בעקבות המענה שלך. ההכחשה היתה צפויה.
את/ה קיימים, ללא ספק, אך לא במעטה שאת/ה מציג/ה.
השתמשת במילה נכונה, פרובוקציות. מעניין מה יהיה הפוסט הבא שלך.

לאדון טיפות הגשם

Bent • 13 באפר׳ 2005

אינני רואה כיצד ובאיזו זכות אתה מרשה לעצמך לבקר או להשמיץ ללא ידע מוכח.

אינני רואה איך (דמות פיקטבית או לא) השאלה איננה רלוונטית, ויותר מכך אם היא גרמה למישהוא לחשוב אז בטח יש לה מקום.

בהיותך אחד ממחזיקי הדעה המקובעת ביותר באתר זה או בכל מקום בארצנו הקטנה, אולי במקום לנסות ולעסוק בטפל, תענה לשאלה? אולי לאנשים אחרים, יש גבולות אחרים, שהם נכונים להם ולא לך?

הרי אם נעלה את המילה חניקה או כל משחק קצה אחר, תקפוץ ממקום מחשכים ותתריע ותביע את דעתך.

די, בחזרה לנושא, במידה ואתה מעוניין להגיב פתח שרשור נפרד.

BENT

Forbidden Fruit​(שולט) • 13 באפר׳ 2005

האמת? גם אני חשבתי שאחת מן השתיים:
או שכל הסיפור הוא פיקציה או שהאדון הנ"ל התחבא בין הצללים עם ארגז בירה שנקנה מראש ועם רובה ציד קצוץ קנה כדי להגן במידת הצורך על שפחתו חסרת האונים והקשורה.

האפשרות שהלך באמת לחצי שעה כלל איננה מתקבלת על הדעת.
נטישה? חוסר אחריות? מילים קטנות על מעשה כזה.
יותר כמו הפקרה, כמו להפקיר פצוע בשדה הקרב. יותר כמו בגידה. כמו סכין בגב.
כי כמו שתמיד צריכה להיות דרך עבור השפחה לעצור כל פעילות במצב חירום (היא, היא קובעת מהו מצב החירום עבורה) כך גם במקרה כזה היא צריכה לדעת ששום רע לא יאונה לה.

ולא מדובר כאן על גבולות. לא ולא.
וגם לא על הסכמים מוקדמים או על שיחות הבהרה.
כל אלה חשובים כמובן.
אבל כאן יש משהו פשוט יותר. חשוב יותר. ואם האיש באמת הלך לקנות בירה והפקיר אותה אז גם משהו מזעזע הרבה יותר.
כאן מדובר על האקסיומה שלפיה הבן שומר על הבת. בן הזוג שומר על בת הזוג שלו.
מגן עליה. דואג שלא יאונה לה רע.
פושט את המעיל שלו כשקר ונותן לה.

ובבדסם הוא מחויב כפל כפליים לשמור עליה. כי ביטויי הזוגיות והקירבה הם חריפיםי יותר ומחוספסים יותר וצריך לשמור בשבע עיניים שהם אומנם ישארו ביטויי זוגיות וקירבה ולא יהפכו למשהו אחר.

מסכים עם מיו

קליבר​(שולט) • 13 באפר׳ 2005

כל מה שמיו אמרה כתב ה מאדדדדדדדדד נכון .

אדון טיפות הגשם​(שולט) • 13 באפר׳ 2005

לפעמים ה"טיפשות" יכולה להוביל לאושר מסויים, כל זאת במידה והיא נעשית מתןך שובבות הרוח
ומתוך בקרה על המתרחש.
כתבתי קטע על הנושא בבלוג שלי :

http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=333908

למרבה הצער טיפשות יכולה להוביל לתוצאות חמורות וכואבות, שהחזרה מהן, היא שוב למרבה הצער
לפעמים בלתי אפשרית.

יש לי עדיין הרגשה שכל הפוסט הוא לא רציני, אבל נניח שהוא כן, אני הייתי מציע לך להשמר ממנו
לא בגלל המעשה הספציפי הזה. טיפשות איננה תכונה הבאה לביטוי במעשה בודד אחד.
היא מאפיינת אורח חיים שלם, התנהגות רציפה, ואם את שנה איתו, כפי שהעדת, בודאי היית חלק ממקרים רבים
של "כמעט" אסון שאליהם הוא "הצליח" להביא אותך.
אם יש לך שאיפות להגיע לבתי חולים זו כמובן זכותך המלאה, רק קחי בחשבון שמשם לפעמים לא יוצאים
שלמים. לא בגוף וגם לא ברוח.

ו .. bent_wordsmith . תרשה לי להאיר את עינייך מעט.
אדון דואג לשפחה שלו, לא מפקיר אותה. בודאי במצב שתואר.

שלגי • 13 באפר׳ 2005

נעזוב לרגע בצד את קיומה או אי קיומה של "בצלמו" ונניח שהיא דמות אמיתית שמעלה בעיה אמיתית.
על פי סגנון כתיבתך בצלמו אינך טיפשה או בורה ויחד עם זאת את מציגה סיטואציה ולאחר מכן תפיסת עולם שמעידה על חוסר הבנה של עולם הבידיאסאם מחד ומאידך יצר הרס עצמי גדול מאוד.
עצתי לך - אם אכן הכל נכון - פני מהר לטיפול ותנסי להבין מהיכן מקנן בך יצר ההרס העצמי שאת מציגה כאן לפנינו - בידיאסאם הוא עולם מופלא ומסעיר ואין ספק שאף אחד אינו מגיע אליו כדף חלק ונטול תסביכים - אבל העולם הפנימי שאת מציגה הוא כל כך בעייתי ש"לערבב" אותו עם בידיאסאם זה פשוט מסוכן מדי.
אם אינך חושבת על עצמך, חשבי על האנשים הקרובים אליך (ואני בטוחה שיש כאלה) שחשובים לך ואת להם.
שיהיה לך רק טוב

תגובה בשם אדוני

בצלמו • 13 באפר׳ 2005

לאחר שהעברתי לדום שלי את התגובות בראשי פרקים נתבקשתי לכתוב את תגובתו.
הדום שלי לוקח במערכת שלנו סיכונים מחושבים.

בחלק גדול מהבדס"מ טמונות סכנות. חלק מהתמודדות עם הפחדים קשור בסכנות ולכל אחד סף הסכנה שונה כמו שהגבולות משתנים בין אחד לאחד.
כמו ש TV כתב לעיתים דברים שרואים מכאן לא רואים משם. למשל לגבי נושא החניקות, האם זה מסוכן, והאם לא רבים עושים זאת על אף הסכנות הכרוכות בכך?

האם יש פה מישהו/י שלא הלך על גבול הסכנה, שלא ניסה לחצות גבולות?

תאיר​(נשלטת) • 13 באפר׳ 2005

בלי להתיחס רגע לטעויות בחישובים של מי שלוקח "סיכון מחושב" כזה, מה היתה תגובתו על הנושאים החשובים יותר?

תמיד אפשר להתווכח עד כמה זה מסוכן לסוע במכונית או לחתוך את תנוכי האוזניים, זאת הסטה של הדיון.

מה הוא אומר על זה שאת לא מסוגלת לדבר איתו? להעלות ספקות? האם הוא חושב שזה מסוכן שאין לך גבולות?

לצורך העניין אני מניח ש"בצלמו" היא אמיתית

היצור • 13 באפר׳ 2005

מה בדיוק סיכון מחושב בלהשאיר סאבית קשורה, עירומה על חוף הים,
וללכת לקנות בירה בפאב ?
איפה החלק המחושב פה ?
אם יצאת מטווח הראיה שלו, כשאת קשורה, במקום זר שהוא לא הבית.
אם יצאת מטווח ההגעה שלו אלייך תוך 10-20 שניות במידה שיש סימן מצוקה,
בין אם עצמאי (עצירת דם, עילפון, רצון למילת בטחון)
או ע"י גורם שלישי (אנס שיכור מהפאב-לא עלינו,צונאמי...).

אז איפה החישוב של הסיכון ? איך הוא היה בכלל יכול לדעת אם את בסכנה ?

רק לקשור אותך עירומה על שפת הים, זה כבר סיכון מחושב.
וכן, כולנו לוקחים סיכונים מחושבים, אבל גם נוקטים באמצעי זהירות לפני כן.
מה היה אמצעי הזהירות במקרה הזה ? אני לא מצליח להבין.

והדבר השני המגוחך שאדונך מנסה להעביר לנו -
מה זאת אומרת סף סיכון שונה מאדם לאדם ? מה את סופרמן ?
אם ידליקו אותך את לא תשרפי ?
אם ידקרו אותך בבטן את לא תדממי למוות ?
סף הסיכון שלך הוא קריפטונייט ?

זה אחד מהצהרות הבולשיט (סליחה על התקיפות והנחרצות, אבל זה חיוני במקרה כזה)
הכי גדולות ששמעתי בתחום הבדס"מ.

לכל אחד סף כאב שונה, כן. סף גירוי שונה, סף סבל שונה, וכד'.
אבל סכנות לגוף האדם הן אבסולוטיות, ולא משנה איך תהפכי את זה.
נכון שלגוליית היה בוודאי סף חניקה שונה משל דוד,
בשל העובדה שהוא היה הר אדם עם צוואר של פיל.
אבל גם הוא התמוטט מאבן שעפה לו ישר למוח.

אם הדום שלך רק נתן לך את האשלייה שהוא "הולך לפאב להביא בירה"
אבל בעצם הלך 10 מטר הצידה והוציא בירה מהתיק,
זה סיפור אחר, וכל הפוסט הזה מיותר.
אם המקרה הוא כמו שאת מתארת, ואת פשוט מסרבת לראות את הדברים בצורה מציאותית,
אז כשקורה לך משהו רע בסוף, בבקשה אל תגידי בבית חולים שזה נגרם מבדס"מ,
ובכך תוציאי שם רע לכל הקהילה.

למה ?

כי זה לא בדס"מ.

בהצלחה בהבנת האמת.

היצור

לגבי הגבולות

בצלמו • 13 באפר׳ 2005

תאיר כתבה...מה הוא אומר על זה שאת לא מסוגלת לדבר איתו? להעלות ספקות? האם הוא חושב שזה מסוכן שאין לך גבולות?

הוא זה שקובע את הגבולות שלי, לא אני. הרי חלק מהבדס"מ זה לתת לסאבית להתמודד עם הפחדים שלה, לא כך? עם ההליכה על הקצה?