בחינת גבולות או נטישה?

ציטוט: נדמה לי שרובנו (כן, כן, גם אני) יצאנו מנקודת מוצא שלא יכול להיות דבר כזה ולכן או שזו בדיה או שצריך לברוח ומהר. אני מציע (בעיקר לעצמי, אבל גם לכם) לנסות לא לעשות לעצמנו הנחות, ולצאת מנקודת מוצא שמדובר באישה קיימת, עם מנת משכל ממוצעת לפחות, ועם ניסיון חיים (לא בת 16 אלא 26, ויסלחו לי כל בנות ה- 19 שכאן). אז הכיצד ? נניח תמימות אין סופית , חוסר ניסיון מוחלט ב-בדסמ והתלהבות אין סופית מהתחום. אולי זה טיפה ישנה פרספקטיבה ויאפשר להעמיק את הדיון.

צלם חביבה, יש לי חדשות בשבילך, אין לך בכלל דום.

דום במובן הבדסמי הוא אדם שמכבד את קוד ה-SSC, שהוא מעין עשרת הדיברות של בדסמ ואין בלתן, אדם שמכבד את גבולותיה של הסאבית שלו, ומעל לכל, אדם שטובת הסאבית שלו נמצאת בראש מעייניו.

אם סיפרו לך סיפורים שדום זה יצור אכזר שאומר לך ללקק ולמצוץ, מפליא בך את מכותיו, וברגע שהוא מגיע לסיפוקו הגשמי והרוחני הוא הולך הביתה, אז לא. זה לא דום, וזה לא בדסמ. בדסמ, למרות ההיררכיה ולמרות השליטה, הוא קשר זוגי, שממנו שני הצדדים צריכים להפיק סיפוק והנאה. למען האמת, האחריות וחובת הנתינה במערכת יחסים בדסמית - גדולות לאין ערוך אצל הדום מאשר אצל הסאבית, ואין מי שבאמת מבין בעניין שיגיד לך אחרת.

אדם שעוזב אותך לחצי שעה בחוף הים החשוך, קשורה וערומה, לא רק עובר על קוד הבטיחות (מה אם היתה שריפה בקרבת מקום והיית נחנקת מעשן? מה אם מישהו היה עובר שם ואונס אותך? מה אם היתה עוקצת אותך דבורה בעין?), הוא גם יותר מתעניין בזה שיהיה לו מגניב לדעת שהסאבית שלו חסרת אונים מאשר במה שעלול לקרות לה.

ומעבר לקטע הזה ומעל לכל, ובזאת אני מסיים היכן שהתחלתי: אם "את לא יכולה לבוא אליו באיזו בקשה או סיכום לגבי החלטות שלו... גם במחיר הסכנה", אזי שאת לא חלק ממערכת יחסים בדסמית, והאדם המדובר הוא לא דום. את חלק ממערכת מחפירה של ניצול מסוכן וראוי לכל גנאי, והאדם המדובר הוא פושע על פי חוקי העונשין והמוסר כאחת. בבדסמ הסאבית מגדירה גבולות שהיא לא מוכנה לעבור. בבדסמ, אם לא הוגדר שום גבול, יש לסאבית מילת ביטחון שמפסיקה לאלתר את כל מה שקורה אם היא חשה מצוקה. בבדסמ, לדום, הגם שהוא מכאיב ומעניש ומענה, קודם כל איכפת מטובתה, בריאותה ובטחונה של הסאבית שלו. דום שמכבד את עצמו ספק אם בכלל יניח לך להיות ערומה בחוף הים באמצע הלילה מחשש של דלקת ריאות, שלא לדבר בכלל על הסיפור שאת סיפרת. אין לך דום, וזה לא בדסמ. איפה בדיוק כן תרגישי שאת יכולה לבוא אליו בדרישה, כשהוא יעלה אותך למוקד וידליק את הזרדים סביבך? ומה אם הוא יהיה סבור בחוכמתו האינסופית שמוטב שלא תאכלי דבר או תשתי דבר במשך שבוע?

מעניין איך הוא יגיב כשתודיעי לו שאת מעיפה אותו לכל הרוחות. יכול להיות שהוא דום עד כדי כך מוצלח שהוא יבין שלטובתך כדאי שדווקא תישארו ביחד, וימצא דרך עדינה במיוחד להבהיר לך את זה. ואם את לא מודיעה לו מיד בקריאת התגובות שפורסמו כאן שזה נגמר ביניכם, אזי נראה שיש שני אנשים בקשר שלכם שלא איכפת להם ממך.

וגם אני מצרף את קולי לאלה המקווים שמדובר במתיחה מטופשת.

אגב, למי שמעוניין, היום במועדון יש בכוונתי לתת לסאבית שלי עירוי דם במחט בלתי מחוטאת שנלקחה היישר מחדר הראיות של המשטרה. היא אמרה שאין לה גבולות ושהיא לא תערער על שום החלטה שלי. הולך להיות מה-זה מגניב, תבואו, יהיו צחוקים.

כבוד,
קיחוט

לאחר שהעברתי לדום שלי את התגובות בראשי פרקים נתבקשתי לכתוב את תגובתו.
הדום שלי לוקח במערכת שלנו סיכונים מחושבים.

בחלק גדול מהבדס"מ טמונות סכנות. חלק מהתמודדות עם הפחדים קשור בסכנות ולכל אחד סף הסכנה שונה כמו שהגבולות משתנים בין אחד לאחד.
כמו ש TV כתב לעיתים דברים שרואים מכאן לא רואים משם. למשל לגבי נושא החניקות, האם זה מסוכן, והאם לא רבים עושים זאת על אף הסכנות הכרוכות בכך?

האם יש פה מישהו/י שלא הלך על גבול הסכנה, שלא ניסה לחצות גבולות?

ציטוט: בכל הכנות שבעולם, ואף כי ערכם של החיים אינו בטל בעיני, הייתי מעדיף שמלכתי תקשור אותי ערום על חוף הים, ושהגאות תבוא ותחטוף אותי כשאהבתי טהורה, מאשר לקבל מחברי תוכחת חיים השוברת את הרוח.