בחינת גבולות או נטישה?

טימטום ומשמעותו

ארז1303 • 16 באפר׳ 2005

ורפאל כתב/ה


את דעתי על השקפתך כבר כתבתי לך
אבל להטעות ולהתיימר זה דבר אחר !

חוק העונשין / סימן ב' ס"ק 31

מי אשר, לפני עשיית העבירה ... , עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עלייו ו /או .... הוא מסייע !!!!

מה לא ברור בזה !!!

את המשך דעתי על למדנותך אנני חושב שיש טעם לומר כלל , כבר נאמר די !
פורום זה פתוח לכל יצור ודעותיו באשר הוא ... כדי לאומרם . לשמחתי התרבות האנושית קבעה בחוק דעות שונות .
שומר פתאים האלוהים ... מה לא ????????????

רפאל • 16 באפר׳ 2005

נו באמת. להצליף בישבן עד שהוא נצבע בכחול זה בטיחותי? – כשלעצמו, מובן שזה אינו בטיחותי. אבל אנחנו אומרים שאנחנו עושים זאת בדרך הבטיחותית ביותר שאפשר. ומה משמעות האמירה? – שאנחנו נזהרים, לשם משל, שלא להוציא לאדם עין עם השוט. כלומר, כל מובנה של המילה "בטיחות" אינו אלא שאנחנו נמנעים מגרימה של נזקים שרירותיים, נזקים שמלכתחילה לא היה בכוונתנו לגרום להם ושלא לשמם התכנסנו ונפגשנו. מובן שבדס"מ סב על גרימת נזקים (במובן הבנאלי ביותר של המילה). הנזקים הם תאוותנו ותשוקתנו. לאנשים שונים תאוות שונות ולפיכך הם מוכנים לנזקים שונים. אנשים מצליפים זה בזה באופן בטיחותי, הם מחדירים זה לזה מחטים באופן בטיחותי, הם חותכים באופן בטיחותי, הם חונקים באופן בטיחותי, ובמובן הזה של "בטיחות", אין סיבה שגם אי-אפשר יהיה לקשור בחורה ערומה על חוף הים ולהשאירה שם לבדה באופן בטיחותי.

לידה היא חוויה טראומטית לגוף האישה. היא טראומטית ומסוכנת לגוף יותר מכל סשן שמרביתנו הכרנו או העלנו על דעתנו. במשך מאות שבשנים מוות היתה סכנה של ממש שליוותה כל לידה וכל אם. ובכל זאת, למרות הסכנה לא ויתרנו על הזכות להעמיד צאצאים. אפילו פיתחנו מדע רפואה שלם כדי שנוכל גם כאן להסתכן ולהזיק לגוף בדרך הבטוחה ביותר. בקיצור, מדי יום ויומו אנחנו מסכנים את חיינו בצורה ממשית ואמיתית. ואפילו איננו מהרהרים בכך כלל, – אנחנו מקבלים זאת כמובן מאליו. אבל מרגע שמגיעים לדבר במין – אז הסכנה נעשית לרע המוחלט והבטיחות – לטוב המוחלט. פתאום יש קוים שאין חוצים. פתאום מופיע משטר של מותר ואסור. פתאום חייבים לדבר על מוסר באובססיה. פתאום העולם מתמלא באשמים ובבורים שאינם יודעים להבחין בין טוב ורע. פתאום תרבות דיבור מאבדת מערכה, והתוכחה נעשית חובה.

אם רוצים – תמיד אפשר לשלח תוכחה. אם רוצים לגנות – תמיד אפשר להצביע על סכנה שמצדיקה את הגינוי ועושה אותו למצווה. תמיד ימצאו חכמים שידעו לטמא כל תשוקה ותאווה בק"ן טעמים. המין היה ועודו נושא שבעלי תוכחה תמיד נהנו להתעסק בו. כאן כולם דקדקנים, כאן כולם משתמשים בזכוכית מגדלת, כאן כולם רואים חובה לנהוג במיסיונריות, וכאן כולם יצירתיים מאוד ושופעים מאוד בכתיבתם. לכאן מכוונים כל מנגנוני ההזדעזעות שלנו. וכאן, בשם המוסר ואהבת הזולת, תמיד נוהגים בבני אדם בבוז, בהתנשאות ובחוסר כבוד.

אם אינך מסתגר בביתך – תמיד ימצא בעל תוכחה שיוכל להסביר שהתנהגותך אינך עונה על קריטריון הבטיחות לחיים. אם אתה מסתגר בביתך – אז ימצא בעל תוכחה שיסביר שהתנהגותך אינה עונה על קריטריון השפיות. ואם תחשוב שנסגרו בפניך כל הדרכים להימלט מתוכחה ותצעק לשמים מילים של ייאוש – ימצא בעל תוכחה שיסביר שהדרך שבה השתמשת במילים אינה עונה על קריטריון ההסכמה.

נ.ב. ההשתתפות בשרשור הזה התישה אותי עד מאוד, ואני משהה אותה לעת עתה. אליאס אומרת שמאז שנפתח השרשור הזה זנחתי אותה. והתוכחה שבבית הרבה יותר קשה מן התוכחה שכאן. (-:

[size=9]הרי חלק מהבדס"מ זה לתת לסאבית להתמודד עם הפחדים

godisafemale​(שולטת) • 16 באפר׳ 2005

הרי חלק מהבדס"מ זה לתת לסאבית להתמודד עם הפחדים שלה, לא כך? עם ההליכה על הקצה?

מעניין אותי המניע, מה זה הליכה על הקצה לצורך הענין ..הביטוי הליכה על הקצה של מה של המוות ? למה ? מדוע ? למה שלא ייאמן אותך להתמודד עם פחד מהצלחה ? למשל..., פחד מכשלון,
[/align]חוצמזה את צריכה דום חדש, מוכר עם רקע ונסיון שייתן לך סטירה מצלצלת על כך שבחרת את הדום שלפניו! דום שיקח אותך לקצה גבול היכולת שלך בהכירות שלך עם עצמך ..וייסייע לך להקים בעצמך מנגנון פיקוח ובקרה עצמי ועצמאי!

[/align]
גירסה ב' - אם את נוטלת כדורים, גשי למיון פסכיאטרי או לרופא המטפל ותבקשי להחליף אותם לדור חדש.

גירסה ג' - אם סתאם בא לך ללכת על הקצה שלך - תעשי עוד פעם את הפסיכומטרי..בתקווה שתשברי שיא חדש של עצמך.

גירסה ד' - אולי כחווייה מתקנת תנסי ללכת על קצה הזין של הדום שלך..תחשבו על זה שניכם.

פייה{O} • 17 באפר׳ 2005

רפאל, יש לך בעיה אמיתית בשיפוט המציאות.

שם זמני • 17 באפר׳ 2005

רפאל,

ככל שהדיון כאן נמשך, אני פחות ופחות מבינה מהי הטענה הבסיסית שלך.
האם אתה טוען שבמצב הייתה סכנה, אבל שזכותם של אנשם להסתכן למען מימוש תאוותיהם? (או בניסוח יותר מדוייק - שזכותו של אדם אחד לסכן אדם אחר למען מימוש התאוות של שניהם?)
או שלחילופין הטענה שלך היא שלא הייתה במצב סכנה, ואנחנו רק יוצרים אותה בדמיוננו על מנת להזדעזע ולספק את תאוות התוכחה שלנו?

הייתה או לא הייתה לדעתך, ע"פ העובדות הנתונות, סכנה ממשית לחייה ולשלמותה הנפשית של בצלמו?


אני יכולה להמשיך את המשפט הזה:
"אין סיבה שגם אי אפשר יהיה להרוג בחורה באופן בטיחותי".
כלומר, אם הנזק שהתכוונו לגרום הוא מוות בלבד, ולא, נניח, סבל ברגעים שלפניו - אין שום סיבה שלא נצליח למצוא את האופן להרוג ללא גרימת סבל, דהיינו לפי הגדרתך - "באופן בטיחותי".
מניפולציה של מילים? כן, אבל לא יותר מהמניפולציה שאתה עשית במשפט שציטטתי.
מה המשמעות של המילים "לקשור בחורה ערומה על חוף הים ולהשאירה לבד באופן בטיחותי"?
ונשים בצד לרגע את חוף הים, הלילה והעירום. מה המשמעות של המילים 'להשאיר לבד מישהו קשור, באופן בטיחותי'?


באופן כללי הדיון שפתחת חשוב ומעניין בעיני. אבל חשוב ומעניין ככל שיהיה, הוא לא היה צריך להיפתח כאן.
לא בשרשור שבו מישהי פונה בשאלה אם מה שנעשה בה היה תקין.
לא בשרשור שהמטרה היחידה שלו הייתה צריכה להיות להבהיר לה שהיא הייתה בסכנה ממשית, ושהיא אולי עדיין בסכנה.

נסחפתם קצת בלהט הויכוח

Yosefus​(שולט) • 17 באפר׳ 2005

לי דווקא נראה שיש דבר כזה להשאיר בחורה ערומה וקשורה לבד על חוף הים, באופן בטיחותי: עושים את זה עם כוס בירה וכיסא נוח במרחק של כ- 10 מ' ממנה, ורק נותנים לה את ההרגשה שהולכים לפאב, בלי באמת ללכת.
תקנו אותי אם אני טועה

Re: נסחפתם קצת בלהט הויכוח

שם זמני • 17 באפר׳ 2005

[Yosefus"=quote"]
לי דווקא נראה שיש דבר כזה להשאיר בחורה ערומה וקשורה לבד על חוף הים, באופן בטיחותי: עושים את זה עם כוס בירה וכיסא נוח במרחק של כ- 10 מ' ממנה, ורק נותנים לה את ההרגשה שהולכים לפאב, בלי באמת ללכת.
תקנו אותי אם אני טועה[/quote]

זה לא לבד.

אילו האדון שלי היה

לבנה​(נשלטת) • 17 באפר׳ 2005

קושר אותי לגדר, עירומה בחוף הים באמצע הלילה, ואומר לי שהוא הולך לפאב,
הייתי עומדת שם, מחייכת בתוכי, מתוך אמונה שלמה שהוא לא באמת הלך.
בצלמו- איך את הרגשת?

Re: אילו האדון שלי היה

בצלמו • 17 באפר׳ 2005

עמדתי שם, קשורה לסורגים, עירומה בחוף הים באמצע הלילה, מחייכת לעצמי מתוך אמונה שלמה שהוא הולך לקנות בירות ושעוד מעט נשב יחד ונשתה...נהנית מהשקט שמסביב, מצליל הגלים, מהריח המלוח ומהסכנה והפחד שריחפו מעל.....ללכת על הקצה והתמודדות עם פחדים אמרנו?...
זאת אני.

בצלמו.

שם זמני • 17 באפר׳ 2005

בצלמו,

אני שוב שואלת אותך:

מה הסיבה שפתחת את השרשור הזה?