עינבר
|
לפני 19 שנים •
27 באפר׳ 2005
תחילתו של הסיפור שלי - להיות שלו
זה היה חודש דצמבר, כמעט לפני שנה וחצי, שיצאנו לדייט הראשון בירושלים
שאלתי את עצמי עם יכול להיות שכבר שנתיים הוא מתחיל איתי ואני לא שמתי לב בכל מקרה, השיחה הייתה זורמת ולא רצינו להפסיק את הפגישה, אבל... אם התעלמנו מהסכנות שעדיין שררו ברחובות ירושלים בלילות, לא יכולנו להתעלם מהקור. באמת שחשבנו שאנחנו הולכים אליו לדירה רק לדבר, לפחות אני חשבתי, עד שהגעתי הוא היה נעים משכר, בשיחה ובמגע, רציתי ללכת לחדר השינה שלו, נדהמתי עד כמה הוא צחק, הקיר שלו היה מלא במכשירי עינויים ונשק וימי הביניים ואני מצאתי את זה חמוד שהוא הוציא את האזיקים חשבתי שזה משעשע , אבל שהוא קשר אותי זה כבר לא היה לא יכולתי לוותר על השליטה, נאבקתי באותה הפעם, רק מאוחר יותר אלמד את ההנאות של התמסרות אל חוסר האונים. עם זאת, את קסמו של הכאב הכרתי כבר באותו הערב. "כואב לי, אתה מכאיב לי" "החוכמה היא ללמוד להנות מהכאב" ולי , זה דווקא נשמע די הגיוני, הכל היה כל כך מוזר. ונהניתי, מאותו הלילה, מלקום איתו בבוקר ומלחלוק איתו מברשת שיניים, מהכל נהניתי. למחרת ישנתי אצלו שוב, למחרת , ולמחרת, השליטה שלו התפתחה לאט לאט, בקטנה. הטקסים הקטנים שהיו רק שלנו, עד כמה שידעתי, הוא לקח ממני את העול של ההחלטות הקטנות בחיים. מה ללבוש ? מה לאכול ומתי ? הותיר אותי פנויה ללימודים ולעבודה. כל החוג לכלכלה התעניין בקשר שלנו. ערן, איש המסיבות, מלך הבנות, אולי הבחור הכי שווה בהר הצופים ואני, החכמה והחזקה. זה לא נראה לאף אחד הגיוני, הבנות שלמדו איתי התחילו להביט במבטי שנאה מדהימים. ערן היה קצת חסר בטחון בכל הנוגע לידידים שלי, צחקתי לי וריחמתי עליו. התרחקתי מהם. לימודים היו קשים, העבודה טובענית והיחסים מילאו את כולי. לא שמתי לב שאני מתבודדת. קשה לי לכתוב על יחסי השליטה שהי בנינו, במיוחד על מה שנקרא כאן סשנים. הייתי בריחוף תמידי של עונג. ועם זאת היו שם דברים שהיממו אותי לחלוטין. למה הוא כל כך אכזרי? למה הוא לא יכול לדבר אלי אחרת? למה הוא השתין לי בפה ? החיבוק המדהים שלו תמיד השכיח הכל. יכולתי להרגיש נאהבת, מאושרת, מאוהבת. כל המחשבות האלו, שמתי אותם בצד והתמסרתי, לעצמי, להיות כל כך שלו. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 19 שנים •
28 באפר׳ 2005
הבהרה
"כואב לי, אתה מכאיב לי"
"החוכמה היא ללמוד להנות מהכאב" תיקון החכמה היא לדעת ולהבין שיש נשים שאינן נהנות בכלל מכאב ושליטה אינה תמיד כרוכה בהכאבה |
|
|