ד--פנה
|
לפני 19 שנים •
30 באפר׳ 2005
פרפרים
לו היית פרפר, היית יכול לבוא.
אבל מי שאף פעם לא חלם באמת, לא יכול להצמיח כנפים ממאום. אמרת חכי! ... חיכיתי הרבה. כרכרתי סביבך , במחול פרפורים עייפתי. אמרת הישארי קצת ואבוא. אני שועטת קדימה, חותכת אוויר, ומהרהרת האם ידעת שלא תוכל להנביט כנפים? ואם לא האמנת, ידעת- את המחיר שביקשת? מאחת כמוני לעצור נשימה? ובשביל מה? לו יכולתי שלא להיות פרפר הייתי נשארת בשבילך. אבל אני , רק חלומות בראשי אם אכרות את כנפיי הכל ייבש. ואם ידעת כל זאת. לשם מה? |
|
|
| Matok(שולט) |
לפני 19 שנים •
30 באפר׳ 2005
עזבי תי באמשלך
ואני
אני זקן וכאוב כגזעו של אלון עתיק בחצר בית שרוף ואני כל מה שנותר. האש איכלה אותי, והשלג רדה בי, ימי חמסין תקפו אותי וקור חורפי הצליף בפני אני כל מה שנותר אחרי המכאובים, אחרי הדמעות. זיקוק של רגש וכאב וצחוק. אני מתוק. |
|
|